‏הצגת רשומות עם תוויות בולאוואיו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בולאוואיו. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 5 ביולי 2016

יום 9: מסבינגו וזימבבואה הגדולה

22.01.16


הדרך אל מסבינגו

היום השלישי בטיול עם Nomad Africa נפתח בנסיעה ארוכה לכיוון מזרח. לא שמחתי לעזוב את האכסניה המצוינת בה לנתי בבולאוואיו, אבל תכנית הטיול של היום הבטיחה נופים מדהימים לא פחות מאלו של הימים האחרונים. במהלך הנסיעה עברנו ליד כפרים קטנטנים והתיישבויות שבטח אינן קיימות על המפות הרשמיות והתחלנו מטפסים לאט בגובה.
עצרנו לכמה דקות בעיירה זְבִישַבַאנֶה (Zvishavane), עיירת כורים באמצע שום-מקום. ניצלתי את העצירה כאן כדי לקנות דגל של זימבבואה לאוסף שלי. מכאן המשכנו בנסיעה עד מַסְבִינְגוֹ (Masvingo). לא עצרנו במרכזה של העיר, אלא מעט רחוק ממנה - סמוך לאתר העתיקות "זימבבואה הגדולה".
את ארוחת הצהריים אכלנו מחוץ לאתר, כשהקופים המקומיים משקיפים עלינו ועל האוכל שלנו מהעצים. למרות שבויד ציפה לגשם באיזור מסבינגו, גילינו כי השמיים בהירים וכי זהו היום החם ביותר של הטיול עד עתה.

קופיף ליד מסבינגו

זימבבואה הגדולה

היום הזה הוקדש לביקור באתר זימבבואה הגדולה (Great Zimbabwe). אתר עתיקות זה נחשב למונומנט הלאומי החשוב ביותר בזימבבואה, וממנו אף אומץ שמה של המדינה - מקרה יחיד מסוגו בעולם. משמעות השם "זימבבואה" בשפת הבַּנְטוּ המקומית הוא "בית-אבן גדול".
זימבבואה הגדולה אפופה במסתורין, בעיקר סביב השאלות "מי הקים אותה?" ו"מדוע היא ננטשה?". הפורטוגזים היו האירופיים הראשונים שהגיעו לפה במאה ה-15, וכבר אז העיר הייתה נטושה. חוקרי המערב התקשו להבין מי הייתה התרבות האחראית על בנייתה של זימבבואה הגדולה. המון תיאוריות נפוצו, כשחלקן שיערו כי מלכת שבא בנתה את העיר, אחרות ניסו לקשר אותה למצרים והיו אף כאלו שטענו כי מדובר בעיר המקראית "אופיר", שמיקומה מעולם לא היה ידוע. כנראה שאותם חוקרים מערביים העדיפו למצוא עשרות תירוצים מאשר להודות שמי שבנו את זימבבואה הגדולה היו שבטים שחורים. בתחילת המאה העשרים כבר התקבלו הוכחות שבוני האתר היו שבטים מקומיים. 
בשיא התפתחותה היו לזימבבואה הגדולה קשרים עם העולם החיצון. באתר נמצאו עדויות לכך שלזימבבואה הגדולה היו קשרי מסחר עם ערים גדולות באפריקה ואפילו עם מדינות אסייתיות. הסיבה לנפילת התרבות, ששלטה כאן, אינה ברורה. כיום מבניה המרשימים משמשים כאתר ארכיאולוגי ותיירותי. לדעתי, אפשר להגדיר את זימבבואה הגדולה כ"מאצ'ו פיצ'ו של אפריקה" ; נכון, היא לא מגיעה לגודלה וליופיה של מאצ'ו פיצ'ו - ובטח לא לכמות התיירים שלה - אך מדובר בעיר עתיקה ומסתורית שראויה לתשומת לב גדולה יותר מזו שהיא מקבלת. 
המדריך המקומי שלנו באתר היה פיליפּ, שהיה בעל אנגלית מצוינת. כמו בימים הקודמים, אני הייתי היחיד מבין חברי הקבוצה שתיקשר איתו ושאל שאלות.

פיליפ בכניסה לאתר זימבבואה הגדולה
פיליפ החליט לפתוח את הסיור בטיפוס אל עבר הגבעה בה חי המלך של זימבבואה הגדולה. הטיפוס לא היה ארוך מדי ובסופו הגענו אל ראש הגבעה, בה הבנייה משולבת עם תצורות הסלע הטבעיות. מכאן נשקף הנוף אל המתחם הגדול (Great enclosure), שהיה מקום מגוריה של האישה הראשית של המלך. למלך היו גם נשים נוספות, שחיו מחוץ למתחם הגדול. פיליפ סיפר כי המלך היה נכנס למערה טבעית בסלע ומשם צעק ושרק לנשים השונות להגיע אליו. הוא הדגים עבורנו שריקה חזקה, שהדהדה מתוך המערה אל העמק שמולנו.
עדיין על הגבעה - ביקרנו גם במקום בו נמצאו פסלי הציפורים, שאחת מהן מופיעה היום על דגל זימבבואה.

נוף בזימבבואה הגדולה
בזימבבואה הגדולה
המתחם הגדול, מבט מהגבעה
עם הירידה מהגבעה עצרנו להתרעננות במרכז התיירים של זימבבואה הגדולה. פיליפ סיפר לנו כאן קצת על חיו האישיים. הוא אמר שיש לו "אישה וחצי": אישה רשמית אחת ועוד מישהי שהוא הכניס להריון לאחרונה. לטענתו, כדי לשלם עליה כאישה שנייה הוא צריך 27 פרות ואייפון 6 (המשפחה שלה לא מוכנה להתפשר על דגם מוקדם יותר). לי זה נשמע פשוט כסיפור שהיה אמור לעודד אותי לתרום לו טיפ בסוף הסיור.
המשכנו לסוג של "כפר" (סוג של מלכודת תיירים) עם חבורת מקומיים. קניתי מהם שלושה פסלי שיש של הציפור המפורסמת וצפיתי במופע שירה וריקודים קצרצר של נשים מקומיות. הייתי היחיד מבין הקבוצה שלי שהצטרף אליהן לריקוד: האירופאיים היו קרירים באופן מעצבן, ופשוט ישבו בצד בזמן המופע.

מופע לתיירים
הצטרפתי לרקוד :)
כעת פיליפ הוביל אותנו אל המתחם הגדול בו נמצאות החומות המרשימות ביותר של זימבבואה הגדולה. אין שום מלט בין הלבנים בחומה: הן פשוט מונחות זו על גבי זו. עוביין של החומות בתחתית מגיע לכ-5 מטרים, וככל שהן מטפסות לגובה הן מאבדות מרוחבן. הסמטאות ששרדו בתוך המתחם הגדול הן צרות מאד. הליכה לא ארוכה בתוכן הביאה אותי אל מבנה חרוטי גבוה. אמנם המבנה הזה נראה כמחסן כלשהו מבחוץ, אך כשהחוקרים נכנסו לתוכו הם גילו שהוא ריק.
את הסיור כאן חתמנו בביקור קצר במוזיאון של האתר. כאן נמצאים פסלי הציפורים המקוריים של זימבבואה הגדולה. רק אחת מהציפורים נבחרה להיות זו שתופיע על דגל המדינה.

חומת המתחם הגדול של זימבבואה הגדולה. כאן גרה האישה הראשית של המלך.
החומות העבות יוצרות מעברים צרים
המבנה החרוטי בתוך המתחם הגדול

נוף לאגם

הלינה שלנו הלילה הייתה ב-Norma Jean's Lakeview Resort. כמובטח בשמו של אתר הנופש, ניתן לראות ממנו את האגם הסמוך, אגם מוּטִירִיקְווִי (Lake Mutirikwi). זהו אגם מלאכותי שנוצר בשנת 1960 עקב הקמת סכר על נהר מוטיריקווי.
קיבלתי כאן חדר ענק, מקלחת מצוינת ונוף פסטורלי. ארוחת הערב של נורמן הייתה החלק המאכזב של היום: העדפתי לאכול מנה צמחונית בלבד ופרשתי במהרה לנוח בחדר שלי. היום תמו למעשה שלושת הפעילויות המרכזיות של הסיור בזימבבואה. ביומיים הבאים צפוי לי מסע ארוך מכאן ועד פרברי יוהנסבורג.

אגם מוטיריקווי

יום שני, 4 ביולי 2016

יום 8: בולאוואיו והפארק הלאומי מטובו

21.01.16


אל עבר בולאוואיו


בויד ביקש שנצא כבר בשבע וחצי מהמחנה המרכזי של שמורת וואנגי. וכך, אחרי ארוחת בוקר זריזה, יצאנו אל היום השני בטיול Best of Zimbabwe. המשכנו בנסיעה לכיוון דרום מזרח, כשהתחנה הסופית להיום היתה העיר בּוּלָאווָאיוֹ (Bulawayo). הנסיעה ארכה כמה שעות ; שוב חלפנו באותם נופים ירוקים אינסופיים עם כפרים זימבבואיים מסורתיים בצידי הדרך. העצירה הראשונה שלנו הייתה באמצע שום מקום רק כדי להשתמש בצד הדרך בשירותים של הטבע. העצירה הבאה שלנו כבר הייתה במרכז בולאוואיו.

מתארגנים ליציאה
בדרך אל בולאוואיו
בולאוואיו היא העיר השניה בגודלה בזימבבואה, אחרי הבירה הַרַרֶה (Harare). באופן לא רשמי היא גם בירת אנשי שבט הנדבלה (Ndebele). בויד הוריד אותנו ואת נורמן מהמשאית בשביל סיור רגלי קצר בעיר. הוא עצמו נשאר עם המשאית כדי להסתובב איתה ברחובות העיר ובכך למנוע פריצה לתוכה (דבר שכבר קרה בעבר בסיורים של "נומאד אפריקה").
רחובותיה הרחבים של בולאוואיו היו מוזנחים מאד. נורמן הוביל אותנו כאן, כשעיניים רבות ננעצות בנו (בכל זאת - מה עושים פה ארבעה תיירים לבנים?). אין הרבה מה לראות בעיר ; עצרנו כאן ליד פסלו ג'ושוע נקומו - Joshua Nkomo, אחד ממייסדי תנועת ZAPU, שלחם עבור עצמאות זימבבואה מהבריטים. בהמשך דרכו נקומו כיהן כסגנו של הרודן מוגאבה עד שנת 1999. אחד מכינויו היה "אבא זימבבואה", וכך הוא גם מוצג בפסל.

"אבא זימבבואה"
ברחובות בולאוואיו
ממרכז העיר יצאנו לנסיעה קצרה מהמתוכנן: היינו אמורים ללון בפארק הלאומי מטובּו, אך באורח-פלא שודרגנו אל האכסניה הטובה ביותר בבולאוואיו - Travellers Guest House. קיבלתי חדר נקי ומפנק, הייתה בריכה בחצר ואפילו אינטרנט אלחוטי - שזה כבר ממש מותרות במדינה שכזו. לאחר ארוחת צהריים באדיבות נורמן, הייתי מוכן לצאת אל נסיעת הספארי של היום.

האכסניה בבולאוואיו

מול הקרנפים של מטובו

אֶדִי, גבר זימבבואי לבן ושמנמן, היה מדריך הספארי שלנו להיום. הוא הסיע אותנו בג'יפ הפתוח מבולאוואיו אל הפארק הלאומי מַטוֹבּוֹ (Matobo). 
הפארק הלאומי מטובּו מפורסם בסלעי הגרניט הזקופים שלו. בנוסף, הוא כולל מספר אתרים של ציורי קיר עתיקים ואת קברו של ססיל רודס, הבריטי שעל שמו נקראה רודזיה. כדי להגיע אל עומק הפארק ואל קבר רודס, צריך לטייל בו יום שלם. לנו היו רק כמה שעות, כשהמטרה העיקרית היתה צפייה בקרנפים.
אדי שאל את חברי הקבוצה אם הם מעוניינים לראות משהו בנוסף לקרנפים. אני לא יודע אם זה היה בגלל אנגלית גרועה או בגלל שהם לא ממש ידעו לאן הגיעו - אבל הם בחרו לשתוק. כך אני הייתי היחיד שביקש שנעצור לראות ציורי מערות עתיקים. אדי שמח שמישהו בקבוצה כן יכול לתקשר איתו, ונסע מיד אל עבר ציורי המערות.

ציורי קיר בפארק הלאומי מטובו
נוף במטובו
בהמשך הנסיעה בפארק ראינו את כל מגוון החיות הרגיל של אפריקה: חזירי בר, זברות וגנו. כשהגיע הזמן לנסות ולאתר את הקרנפים, אדי עצר את הרכב באמצע השמורה וביקש שנצא איתו להליכה בשטח. קצת חבל שלא ידעתי שהספארי כאן יכלול הליכה בתוך סבך העצים והשיחים היבשים, אחרת לא הייתי מגיע עם סנדלים. להערכתי, צעדנו בתוך הצמחיה כחצי שעה וכל מה שהצלחנו לראות היה עקבות של קרנפים וכמה ערמות גללים שלהם. חזרתי מעט מיואש אל הרכב כדי להנות ממשקה ממותק וצונן מתוך הצידנית של אדי.

חזיר בר במטובו
צועד אחרי אדי בחיפוש אחר קרנפים
מסתבר שאדי כאיש שטח - לא נכנע בקלות. לאחר נסיעה קצרה בשמורה הוא עצר את הרכב שוב ליד שני פקחי שמורה חמושים. הם אמרו שהם יכולים להוביל אותנו לאיזור בו נראו הקרנפים לאחרונה. הייתה לי הרגשה שלפנינו עוד הליכה מתישה שלא תישא תוצאות, אך מסתבר שטעיתי: צעידה לא ארוכה מדי הביאה אותנו סמוך לשלושה קרנפים לבנים. הקרנפים "הלבנים" כמו הקרנפים "השחורים" - הם שניהם אפורים. השוני העיקרי בין שני המינים הוא בגודלם הפיזי ובצורת השפה. 
אדי סימן בידיו לחברי הקבוצה להתקרב אליו בשקט. לא מומלץ להרעיש יותר מדי ליד הקרנפים כדי למנוע מהם לברוח או להתעצבן ולרוץ לעברנו. התקרבתי אל אדי ולפתע מצאתי את עצמי עומד במרחק של כחמישה מטרים משלושה קרנפים לבנים. לא היה שום מחסום ביננו ; אם הם היו רוצים, הם היו יכולים פשוט לרוץ ולנגוח בי בתוך שניות ; כל מה שאולי היה מציל אותי הוא האקדח של אדי. 
הבטתי מספר דקות בחיות האציליות הללו, ואחר כך המשכתי לעקוב אחריהם ביחד עם הקבוצה. הצלחנו לראות אותם בעוד שתי נקודות תצפית. באחת מהן אדי אפילו הצליח לצלם את כל המטיילים עם הקרנפים כרקע. האמת שברגע זה קצת חששתי להיות עם הגב מופנה אליהם, כשאני לא יודע מה הם הולכים לעשות. בנקודת התצפית השניה הבטנו בקרנפים שותים מבור מים קטן. אחר כך עזבנו אותם להמשך דרכם.
החוויה הזו שדרגה לי את היום ואת הטיול כולו. לרגע לא חשבתי שאזכה לעמוד מול קרנף בטבע. אדי סיכם את המפגש ואמר שלמרבה הצער, הדורות הבאים כנראה לא יזכו לראות קרנפים בטבע. או בכלל.

שלושת הקרנפים שפגשתי
עם הקרנפים במטובו
הקרנפים ליד בור המים
עם סיום החוויה בשמורת מטובו נסענו בחזרה אל בולאוואיו. בשלב זה ממש הייתי זקוק למקלחת טובה ולארוחת ערב. המקלחת בחדר הייתה מעולה ואילו ארוחת הערב של נורמן הייתה מעט מאכזבת. לפני השינה הספקתי עוד לטבול בבריכה בחצר המלון. הייתי מותש מהיום הזה בפארק הלאומי מטובו: זו הייתה של חוויה של פעם בחיים.