ניו זילנד - המיטב

חמשת שיאי הטיול שלי בניו זילנד

החלטתי לחזור אחורה ולסכם את הטיול שלי בניו זילנד בצורת "חמשת הגדולים" - וליתר דיוק, המקומות שבהם הכי נהנתי במדינת האייים היפהפיה. לא היה קל לצמצם את הרשימה, במיוחד כשהייתי צריך לבחור בין המקום השישי לחמישי. אני בטוח שהשארתי אתרים מופלאים מחוץ לחמשת הגדולים, ויש אנשים שיחלקו על הדירוג שלי - אבל בסופו של דבר זה דירוג שנובע מהחוויות האישיות שלי, אז תתמודדו.
את חמשת הגדולים אציג לפי הסדר בו הגעתי אליהם.

1) אוקלנד והאיים במפרץ הרואקי

אוקלנד הייתה היעד הראשון שלי בטיול, ובמהלכו שבתי אליה פעמיים נוספות. העיר עצמה נראית כמו כפר ענק עם מרכז עירוני מצומצם. היא יושבת לחופו של מפרץ הרואקי, שמשובץ באיים גדולים וקטנים. בחזרה האחרונה שלי לאוקלנד ביקרתי באחד מהאיים הללו: שמורת הציפורים השלווה של טיריטירי מטאגני. אם היה לי זמן נוסף, הייתי כנראה יוצא ליום באי הגעשי רנגיטוטו. אבל זה כנראה יחכה לפעם הבאה שלי בניו זילנד.

אוקלנד

2) וואי-או-טאפו

הפארק הגעשי והמבעבע הזה נמצא דרומית לרוטורואה, ולמרות הריח האיום בו - הוא אחד מהמקומות המרשימים של ניו זילנד. הפארק כולל אתרים פעילים-תרמית רבים, שסיור מלא ביניהם נמשך מספר שעות. שיא הביקור פה הוא בריכת השמפניה המבעבעת וענני ריח הגופרית שמקיפים אותה.

בריכת השמפניה בפארק וואי-או-טאפו

3) חצי האי אוטאגו

חצי האי המופלא הזה נמצא לא רחוק מהעיר דנידין, וניתן לצאת אליו בסיור עצמאי ברכב או עם קבוצה מאורגנת מהעיר. אחרי שהאפשרות הראשונה נכשלה, יצאתי לסיור המאורגן כדי לפגוש את בעלי החיים ששוכנים בפיסת הטבע היפהפייה הזאת: אלבטורסים, אריות ים ופינגווינים צהובי-עין. הצלחתי להתקרב מאד לפינגווינים הצווחניים הללו ולהביט בהאכלת הגוזלים שלהם.

פינגווין צהוב-עין בחצי האי אוטאגו

4) טרק מילפורד

אי אפשר לעשות רשימה של פלאי ניו זילנד בלי חבל הארץ פיורדלנד, שמכיל את פינות הטבע היפות ביותר במדינת האיים. שלושה טרקים מפורסמים עוברים בפיורדלנד: קפלר, רוטברן ומילפורד. אני זכיתי לצעוד במשך כארבעה ימים בטרק מילפורד: שיאו של הטרק הוא בטיפוס של היום השלישי אל מעבר מק'קינון בהרים. משם השביל יורד דרך מפלים מקפיאים ואגמים כחולים ומסתיים במפלים הגועשים ליד מיצרי מילפורד.

נוף טיפוסי בטרק מילפורד

5) קרחון פרנץ ג'וזף

באטרקציית בחובה הזאת הספקתי לבקר ממש לפני שעזבתי את ניו זילנד. בחופו המערבי של האי הדרומי נמצאים שני קרחונים מפורסמים: פרנץ ג'וזף ופוקס. אני ביקרתי בקרחון פרנץ ג'וזף ויצאתי לסיור שכלל טיסה במסוק מהעיירה הסמוכה, נחיתה על הקרחון והליכה מודרכת עליו למשך שעתיים. הקרחון הענק גולש במורד ההר ויוצר מערות בעלות גווני כחול מהפנטים. בהחלט חוויה שאסור לפספס בניו זילנד.

מסוק נוחת על קרחון פרנץ ג'וזף

יום 47: דנידין וחצי האי אוטאגו

07.02.2010

סוסים!

הגענו אל חוות הסוסים שבגבעת הארנבת ולבשנו את מדי הרוכבים המוזרים. זו הייתה הרכיבה הראשונה שלי על סוסים, כששותפתי הסוסית למסע הייתה אֶלְסָה. הרכיבה הייתה בעיקר צעידה איטית ביער עם שני המדריכים שלנו, והגשם שטפטף לא הפריע לנו. בסוף הרכיבה הודנו לסוסים עם חטיפי גזר חתוך.

אלסה ואני

...וחיות אחרות

לפני היציאה אל סיור החיות, התחלתי מבצע כביסה גדול באכסניה. מזג האוויר לא השתפר ומנע ייבוש של הבגדים בשמש. ביקשתי מגלעד שיוציא את הבגדים שלי מהמייבש ויצאתי שוב לחצי האי אוטאגו עם הסיור של Elm Wildlife. הסיור היה די יקר, אבל שווה כל דולר שהוצאתי עליו.

תחילה המדריך לקח את הקבוצה אל קצהו של חצי האי אוטאגו לצפייה באלבטרוסים. קשה מאד להעריך את גודלם האמיתי, כשצופים בהם מלמטה. במוזיאון הסמוך יש מתקן שמאפשר לתיירים להשוות את מוטת הידיים שלהם למוטת הכנפיים של הציפורים האציליות הללו. האלבטרוס כמובן ניצח אותי בקלות.

אלבטרוס

התחנה השנייה הייתה מושבה של כלבי ים, יחד עם פינגווין צהוב-עין אחד שכנראה תעה בדרכו. לא הצלחנו לראות אריות ים בסיור הזה, אבל כלבי הים בהחלט הספיקו.

במושבת כלבי הים

לבסוף הגענו אל מושבת הפינגווינים. בשעות הערב הבוגרים חוזרים מהים ויוצאים אל החוף בהליכה המוזרה שלהם. הם מטפסים על הגבעות שמול החוף כדי להגיע אל הגוזלים ולהקיא לתוך גרונותיהם את ארוחת הערב. המין של הפינגווין צהוב העין הוא המין הרועש ביותר של הפינגווינים, ובהחלט שמעתי את הצרחות שלהם (בעיקר של הגוזלים הרעבים) כשהגעתי אל עמדת תצפית קרובה אליהם. 

פינגווין בוגר

הנוף בדרך חזרה לדנידין היה קסום: יצאנו מחוף הים שבו צפינו על הפינגווינים. בזמן הנסיעה ראיתי כמה מהעצים המפורסמים של ניו זילנד: אלו שצומחים בצורה כמעט מאוזנת בגלל הרוח החזקה שבאה מכיוון הים. הסיור הזה היה בהחלט פיצוי הולם על הסיור העצמאי מאתמול ואני מרגיש מוכן להמשיך הלאה אל היעד הבא בניו זילנד.

תמונה אחרונה מחצי האי אוטאגו

יום 46: דנידין וחצי האי אוטאגו

06.02.2010

מוזיאון אוטאגו

הבוקר הגענו אל המוזיאון המפורסם של דנידין - מוזיאון אוטאגו (Otago). הוא נקרא על שם חבל הארץ בו נמצאת דנידין. המוזיאון נחמד ומכיל מגוון של תצוגות: החל מבעלי חיים, דרך דגמי ספינות של המתיישבים הלבנים ועד התרבות של השבטים המאורים מאיזור זה של המדינה. לא טיילנו הרבה במוזיאון, בגלל שמישהי מאיתנו (בלי לנקוב בשמות) טענה באמצע הביקור שהיא קיבלה מחזור. אז היינו צריכים לקצר את הטיול ולחזור לאכסניה בשביל טמפונים.

שלד של לוויתן זרע במוזיאון אוטאגו

בדרך חזרה לאכסניה עברנו באחד הרחובות המפורסמים של דנידין - רחוב בולדווין (Baldwin). הוא מפורסם בכך שהוא רחוב המגורים הכי תלול בעולם. הצטלמנו בחלקו התחתון של הרחוב וויתרנו על הרעיון לנסוע בו: לא הייתי בטוח שהרכב המקרטע שלנו יעמוד בזה.

רחוב בולדווין

סיור בעלי חיים (כושל)

לאחר ארוחת צהריים ושנ"צ באכסניה, יצאנו לסיור בחצי האי הסמוך לדנידין - גם הוא נקרא אוֹטָאגוֹ. חצי האי מפורסם בחיות הבר הרבות שבו: אלבטרוסים, כלבי ים, אריות ים וגם זן ייחודי של פינגווינים. כשהגענו אל מושבת הפינגווינים, התברר שרק הירידה למטה ברגל אורכת כ-40 דקות. התחלתי לרדת למטה, ואז כשהסתובבתי ראיתי שנינה וגלעד תקועים במקום. פתאום לנינה התחשק לצלם את גלעד יושב על הדשא למשך 20 דקות ; אני הרגשתי שהיא בכוונה לא ממשיכה לרדת למטה כי היא לא מעוניינת לראות את הפינגווינים. לא הראתי לה שאני מעוצבן, אלא פשוט הודעתי לה שמחר אני מתכוון לקחת סיור מאורגן לחצי האי, שבו ייקחו אותי בדיוק לאתרי הצפיה בחיות. גלעד בהתחלה עוד הראה נכונות להצטרף אלי לסיור המאורגן, אך ברגע שהוא נתקל במבטה העצבני של נינה, הוא כרגיל - חזר בו.

וכך - החיה המעניינת ביותר שראינו היום סיור בעלי-החיים הכושל הזה, הייתה כבשה. מאד מקורי.

מנופי חצי האי אוטאגו

בניין הרכבת של דנידין

כשחזרנו אל העיר, עצרנו לצלם את בניין הרכבת של דנידין. לפי מה שקראנו, הבניין הזה הוא המבנה השני המצולם ביותר בחצי הכדור הדרומי (אחרי בית האופרה של סידני). אין לי מושג אם הקביעה הזו נכונה או איך הגיעו אליה, אבל גם אנחנו הצטרפנו לסטטיסטיקה וצילמנו את הבניין. הוא בהחלט יפהפה עם התאורה הלילית שלו.

בניין הרכבת של דנידין

ימים 44-45: דנידין

04.02.2010

אל דנידין

בבוקר נפרדנו מכרייסטצ'רץ' ומאכסניית ואגאבונד המדהימה - ועלינו על כביש מס' 1 אל דַנִידִין (Dunedin). הנסיעה ארכה כשש שעות כשבמהלכה עצרנו מספר פעמים למנוחה וגם הספקנו לאסוף טרמפיסט בחלק מהדרך.

בדנידין הגענו להוסטל ברחוב אֶלְם - Elm Lodge, שאמנם לא כלל את פרדי קרוגר, אבל גם לא הגיע לרמתם של הואגאבונד או "הקיווי הצוחק" של מוטואקה. 

אחרי שהתמקמנו באכסניה התחלנו לעשות בוקינג לכל הימים הקרובים: נראה שיש הרבה מה לראות בדנידין וסביבתה. קיבלתי גם תשובה באי-מייל מאליאן, כדי שאקבע לנו אכסניה לימים הראשונים בסידני. היא מאד רצתה את אכסניית Maze, ולי לא ממש היה משנה המקום - כל עוד הוא מרכזי. קבעתי לה לילה אחד יותר ממני, מאחר והיא מגיעה יום לפניי לסידני. 

לא הספקנו לטייל היום הרבה בדנידין ; בעיקר שמנו לב לרחובות התלולים שלה ושמחנו שהרכב שלנו הצליח לטפס בהם.

05.02.2010

מפעל השוקולד

היום בבוקר קרה משהו מאד מוזר: נינה התעוררה ראשונה, ואפילו העירה אותי ואת גלעד. היינו המומים. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו אל העיר כדי לבקר בשוק מקומי במרכז בצורת מתומן, וגם מכאן שמו: Octagon. 

לאחר הביקור הקצר בשוק נסענו אל מפעל השוקולד המפורסם של דנידין - של חברת Cadbury. הכניסה אל המפעל עצמו היא רק במסגרת סיור מודרך ; היינו צריכים לנעול את כל הציוד בלוקרים, ולכן לא צילמנו בסיור הזה. המדריך פה אמנם לא היה ווילי ואנקה, אבל הוא כן חילק לנו שוקולדים והראה לנו מפל שוקולד נוזלי. המפל הנוזלי הוא בעיקר אטרקציה לתיירים: הם לא משתמשים בשוקולד הזה, מחליפים אותו פעם בכמה חודשים ונותנים כמאכל לחזירים.

לאחר הסיור במפעל השוקולד נסענו ל-iSite - מוקד תיירות בו קבענו לי ולגלעד את מונית המים אל תחילת הטרק המילפורד.

מבשלת בירה

נסענו לסיור נוסף בדנידין - הפעם במבשלת הבירה של חברת Speight's, שמייצרת את הבירה המפורסמת ביותר באי הדרומי. היה לנו מדריך מבוגר, שכנראה לקח משהו - רק זה מסביר את האנרגיות המטורפות שהיו לו. הוא העביר אותנו בכל המפעל, וסיימנו בטעימות של חלק מהבירות בסופו.

במבשלת הבירה של ספייט'ס

דנידין, בניגוד לכרייסטצ'רץ' - נראית לי כאחלה עיר. בערב שותפיי לטיול יצאו לחפש מסיבת סלסה ; כשהם חזרו הם סיפרו לי, שהם בטעות פנו לרחוב חד סיטרי נגד כיוון התנועה ושוטר עצר אותם. למזלם, הם לא קיבלו דו"ח תנועה מכיוון והשוטר הבין שהם תיירים. הפעם הם יצאו בזול.