09.06.2015
טיסה לפינלנד
הרבה זמן רציתי להגיע לפינלנד ; למעשה, הטיול הזה תוכנן כבר לקיץ הקודם (2014), אבל ברגע האחרון שיניתי את היעד שלי לבלגיה וללוקסמבורג משיקולים שונים. את הטיסה שלי הזמנתי לפתחה של עונת התיירות בפינלנד: בתחילת חודש יוני, ממש קצת אחרי שטיסות הקיץ של
Finnair לנתב"ג מתחדשות. הטיסה שלי יצאה בלילה וכך נחתתי ב
שדה התעופה הסמוך לבירת פינלנד מוקדם בבוקר. כאן אספתי את כרטיס ה-
Helsinki Card, שהזמנתי מראש באינטרנט. עם כרטיס זה היו לי הנחות בכניסה לאתרים רבים בעיר.
ההגעה משדה התעופה אל מרכז הֶלְסִינְקִי (Helsinki) היא פשוטה מאד, כיאה למדינה נורדית. לקחתי את האוטובוס של חברת התעופה הפינית -
Finnair City Bus ועמו הגעתי סמוך לתחנת הרכבת המרכזית של הלסינקי. בירת פינלנד הוקמה באמצע המאה ה-16 לספירה, כשפינלנד הייתה תחת שלטון השבדים. בתחילת המאה ה-19 נכבשה פינלנד - והלסינקי איתה - ע"י הרוסים, שהחזיקו בה כמאה שנים. ב-1917 הפכה הלסינקי לבירתה של פינלנד העצמאית. העיר ממוקמת בדרום המדינה על שטח של מספר איים חצאי-איים במפרץ פינלנד, ממש מול טאלין, בירת אסטוניה, הנמצאת בצידו השני של המפרץ.
גררתי את המזוודה שלי כמה רחובות מתחנת האוטובוס עד שהגעתי אל המלון שלי לשני הלילות הקרובים:
Hotel Finn. מחירי המלונות בפינלנד הם גבוהים באופן מזעזע ; בחרתי במלון זה בגלל מחירו היחסית-סביר ובשל מיקומו המרכזי. למרות ששילמתי כאן כ-100 דולר ללילה, המחיר לא כלל אפילו ארוחת בוקר. כדי לחסוך ספוילרים לאחר כך, אגיד כבר עכשיו שאני לא כל כך ממליץ על המקום.
הגעתי לפני שעת הפתיחה של קבלת המלון ונאלצתי להמתין בה עד שמישהו הגיע. את החדר שלי כמובן שלא יכולתי לקבל בשעת בוקר כל כך מוקדמת, אז נעלתי את המזוודה שלי באיזור נעילת-החפצים ויצאתי לטייל בהלסינקי.
קפלת השקט
המקום הראשו בו ביקרתי היה לא רחוק מהמלון שלי - קפלת קַמְפִּי (בפינית:
Kampin kappeli), שידועה גם בתור "קפלת השקט". הקפלה בעלת העיצוב המודרני נמצאת בכיכר נַרִינְקָה (Narinkka), סמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית וההומה של הלסינקי. בניית הקפלה הסתיימה ב-2012 ומאז היא הפכה במהרה לאחת האטרקציות הפופולריות של העיר.
נכנסתי אל הקפלה והייתי בה כמעט לבדי. מבפנים, הקפלה משרה אווירה של רוגע ונותנת מפלט מהעיר הרועשת שסביבה. הופתעתי לגלות שאותם אבנים ענקיות, שראיתי בתמונות, אינן אבנים כלל - אלא כריות. נחתי כאן לכמה דקות ולבסוף שבתי אל מסלול הטיול שלי.
 |
| קפלת השקט. נראית כמו אסלת עץ ענקית |
המונומנט של סיבליוס
מכאן ציפתה לי הליכה לא קצרה אל לשון היבשה, שמחברת את חצי-האי של מרכז הלסינקי לשאר פינלנד. כאן, בצפונה של העיר ביקרתי במונומנט סִיבֶּלְיוּס (Sibelius-monumentti). ז'אן סיבליוס נחשב לגדול המלחינים הפיניים ויצירתו המפורסמת ביותר היא "פינלנדיה".
המונומנט כאן נראה כמו כלי נגינה מפלצתי - מעל 600 צינורות פלדה חלולים, המסודרים בצורה גלית. לידו נמצא פסל מתכתי בצורת פניו של המלחין. כל הפארק בו ממוקם המונומנט, קרוי אף הוא על שמו של סיבליוס.
 |
| מונומנט סיבליוס |
 |
| סלפי מתחת למונומנט |
האצטדיון האולימפי
התחנה הבאה שלי הייתה האצטדיון האולימפי (Helsingin Olympiastadion), שנפתח לראשונה בשנת 1938 ואירח את המשחקים האולימפיים בשנת 1952. לא נכנסתי לביקור באצטדיון, אך הגעתי קרוב כדי לראות את המגדל הגבוה, שניצב מעליו. המקום כולו נראה יחסית מיושן ולא מזמין לביקור (ואכן, פחות משנה לאחר הביקור שלי, התחילו עבודות שיפוץ וחידוש של האצטדיון).
 |
| הטבעות האולימפיות על האצטדיון האולימפי |
כנסיית הסלע
התחלתי את דרכי בחזרה דרומה, אל מרכז העיר. בדרך ביקרתי באחד ממוקדי המשיכה הידועים של הלסינקי - "כנסיית הסלע" (
Temppeliaukion kirkko). הכנסייה הלותרנית, שנפתחה לקהל בשנת 1969, חצובה ממש בסלע והיא בעצם כנסיה תת-קרקעית. אין כאן תאורה מלאכותית: גג הנחושת של הכנסיה נתמך ע"י מאות מוטות, שמאפשרים חדירת אור מבחוץ. כשנכנסתי אל תוך הכנסייה התפעלתי מהארכיטקטורה המדהימה שלה: ה"קירות" הם כולם חלק מהסלע בו נחצבה הכנסייה והגג נראה כאילו-מרחף מעל הרחבה המרכזית.
כבר בשעה כל כך מוקדמת בבוקר, כנסיית הסלע הייתה מלאה במבקרים. עצרתי כאן לכמה דקות כדי לספוג את העוצמה הטבעית של המקום.
 |
| בתוך כנסיית הסלע |
 |
| חלק מגג הכנסיה |
מוזיאון פינלנד ומנוחה
בדרך חזרה אל המלון שלי, עצרתי לביקור במוזיאון הלאומי של פינלנד (
Kansallismuseo). חזיתו של המוזיאון מפורסמת בפסל הדוב והמגדל שלה - וזה היה הדבר שהכי נהנתי ממנו מהמוזיאון עצמו. אני לא יודע אם זו הייתה העייפות שלי או אם זו הייתה אשמת המוזיאון, אבל יצאתי מכאן די מהר.
הייתי חייב לנוח - טיסת הלילה עשתה את שלה. מהמוזיאון שבתי אל המלון שלי, תוך שאני חולף ליד בניין הפרלמנט הפיני ועוצר לאכול ארוחת צהריים זריזה במרכז העיר. במלון קיבלתי סוף סוף את המפתח לחדר הקטנטן שלי. הייתי מותש לגמרי ונפלתי לשנת צהריים קצרה.
 |
| המוזיאון הלאומי של פינלנד |
 |
| פסל הדוב בכניסה למוזיאון |
הטיילת וכיכר השוק
אחרי כשעתיים של מנוחת צהרים נחוצה, התלבשתי ויצאתי לטיול רגלי באיזור נמל הלסינקי. הגעתי לנמל כשאני הולך דרך הטיילת הרחבה של העיר (Esplanadi). הטיילת נתחמת ע"י שני רחובות - צפוני ודרומי וביניהן נמצא פארק עם דוכנים, מזרקות, פסלים וכל מה שפארק עירוני כזה צריך.
בקצהה המזרחי של הטיילת נמצא חלק מנמל הלסינקי, המכונה "כיכר השוק" (Kauppatori). זוהי נקודה מרכזית בעיר וממנה יוצאות מעבורות ליעדים בפינלנד והמדינות השכנות.
אחד מהמבנים הבולטים בנמל הוא הגלגל הענק החדיש - Finnair Skywheel. עליתי לסיבוב ארוך על הגלגל וזכיתי לנוף יפהפה של הלסינקי מלמעלה: ראיתי את קתדרלת אוספנסקי, את קתדרלת הלסינקי ואת שאר מרכז העיר. לאחר שירדתי מן הגלגל הענק הייתי פנוי גם לבקר בשתי הקתדרלות ההן.
 |
| מזרקה בקצה הטיילת, בכניסה לאיזור הנמל |
 |
| אניה בנמל, עם הגלגל הענק ברקע |
 |
| בתוך הגלגל הענק |
 |
| Finnair Skywheel |
קתדרלת אוספנסקי
הקתדרלה הקרובה יותר לכיכר השוק היא קתדרלת אוּסְפֶּנְסְקִי (
Uspenskin katedraali). הקתדרלה נבנתה בשנת 1869, כשפינלנד הייתה עדיין דוכסות תחת שלטון הצאר הרוסי - ומכאן המראה המאוד "רוסי" שלה וה"בצלים" הזהובים בראשה. נכנסתי לבקר בתוך הכנסיה, והיא הייתה עוד יותר רוסית מבפנים, עם אייקונות של קדושים וכיתובים באותיות קיריליות, שיכולתי לקרוא - אבל לא ממש להבין.
 |
| קתדרלת אוספנסקי |
 |
| בתוך הקתדרלה |
קתדרלת הלסינקי והלילה הלבן
את הדובדבן שבקצפת שמרתי לסוף: קתדרלת הלסינקי (
Helsingin tuomiokirkko או Suurkirkko). הקתדרלה המפורסמת הזאת חולשת על קו הרקיע של הלסינקי ; היא לא רק בולטת וגבוהה, אלא גם נבנתה על גבעה קטנה בעיר. כמו קתדרלת אוספנסקי, גם קתדרלה זו נבנתה בימי השלטון הרוסי ; אלא שבניגוד לאוספנסקי - קתדרלת הלסינקי שומרת על הסגנון הלותרני הפשוט ומתרחקת מהסגנון הרוסי הראוותני.
בזמן הביקור שלי הכיכר שלמרגלות הקתדרלה (כיכר הסנאט, Senaatintori) הייתה מלאה בעשרות מכולות מתכת, כנראה לקראת או לאחר- אירוע שנערך בה ; זה מעט פגם באפשרויות הצילום של הקתדרלה. רק כשהתקרבתי אל המדרגות ועקפתי את המכולות יכולתי להביט בקתדרלה שמעליי ללא כל הפרעה. נכנסתי לביקור בקתדרלה הלבנה: יחסית לכנסיות אחרות, פנים הקתדרלה פה היה פשוט ומאופק, בלי יותר מדי קישוטים. ללא ספק, היא הרבה יותר יפה ומרשימה מבחוץ.
