בלגיה: ההיסטוריום של ברוז'

שוב ושוב בברוז'

כחלק מחופשת קיץ 2024 בהולנד ובבלגיה, הגענו אל העיר בְּרוּז' (בְּרוּחֶה בהולנדית, Brugge או Bruges). זה לא היה הביקור הראשון שלי בעיר: ביקרתי בה עוד ב-2014 ושבתי אליה מספר פעמים מאז 2023. לאט לאט ברוז' הופכת לאחת מהערים האהובות העלי בארצות השפלה.

ההיסטוריום

היום ביקרנו באחד ממוקדי התיירות של העיר, כזה שתכננו לבקר בו כבר זמן מה. זהו ההיסטוריום (Historium) - מוזיאון חוויתי המוקדש להיסטוריה של ברוז' בדגש על ציור מפורסם של הצייר הפלמי יאן ואן אייק. 

ההיסטוריום נפתח לקהל עוד ב-2012 באחד מהמבנים בכיכר המרכזית (כיכר השוק, Markt) של ברוז'. המבנה בו הוא ניצב אמנם נראה עתיק, אך הוא נבנה ב-1914 והחליף מבנים עתיקים יותר, שעמדו במרכז העיר. באותו המבנה ניצבת כיום גם לשכת תיירות עירונית.

ההיסטוריום של ברוז'

בעת הכניסה להיסטוריום אפשר לרכוש כמה סוגי כרטיסים: כאלה רק לסיור החוויתי וכאלה שיכללו טיפוס למגדל וסרט במשקפי מציאות מדומה (VR). אנחנו בחרנו לוותר על הטיפוס למגדל, מכיוון ובסוף הסיור הרגיל מגיעים בכל מקרה למרפסת תצפית עם נוף יפה על כיכר השוק.

הסיור שלנו התחיל בסרטון ה-VR, שאורכו כשמונה דקות. הושיבו אותנו בחדר שמעוצב כמו ספינה, ועם משקפי ה-VR "הפלגנו" לתוך ברוז' כשהסרטון מסביר לנו (לי באנגלית ולו בהולנדית) על ברוז'. כאן סופר לנו שבעבר חלפה התעלה מתחת למבנה בו שוכן ההיסטוריום וסוחרים יכלו להגיע מהים הפתוח אל מרכזה של ברוז'. הסרטון הכניס אותנו לאווירה של המאה ה-15 ; בסיומו התקדמנו אל החדר הבא, קיבלנו אוזניות, מדריך-קולי והסברים על המשך הסיור.

החלק השני של הסיור עובר בבניין של ההיסטוריום כאשר הדלתות והווילונות נפתחים אוטומטית כדי להוביל את המבקרים אל החדרים הבאים. המספֵּר של הסיור הוא דמות פיקטיבית: נער שלומד בסדנה של הצייר יאן ואן אייק. הוא סיפר לנו את מאורעות היום בו ואן אייק השלים את אחת מהיצירות המפורסמות שלו: "הבתולה והילד" (Virgin and Child with Canon van der Paele). הסיפור כמובן הוא מומצא וכולל הימלטות של תוכי, חיפושים אחרי התוכי בעיר וסיפור אהבה שנרקם בין המספר לבין הנערה שדיגמנה את הבתולה. בכל חדר מוקרן סרטון קצר וכך נבנה סיפור קיטשי, אבל גם כזה שעובר באופן מקסים ומלמד קצת על ההיסטוריה של העיר ועל הציור המפורסם ביותר שלה. הציור המקורי נמצא כיום במוזיאון האומנות החשוב של ברוז'.

בסיור האודיו בהיסטוריום

התוכי הנמלט. בסוף הוא מופיע ב"הבתולה והילד"

בתום הסיור המצוין יצאנו אל תצוגה מוזיאונית מודרנית, שכללה עוד הסברים על העיר. התצוגה נפתחת למרפסת התצפית, המשקיפה על הכיכר המרכזית ; גם כאן אפשר להיעזר במדריך הקולי כדי לקבל הסברים נוספים. עם היציאה מההיסטוריום חלפנו באחד מהבַּארים המפורסמים של ברוז' - Duvelorium. הפעם בחרנו שלא לעצור לבירה, אבל נשוב בפעם אחרת.

הדירוג שלי להיסטוריום: ✪✪✪✪✪

מבט ממרפסת התצפית

הבלפרי של ברוז', מבט ממרפסת התצפית

בלגיה: פארק השעושעים פלופסה-לנד

פלופסה-לנד

במהלך נופש הקיץ שלנו בהולנד, ביקרנו בפארק השעשועים פְּלוֹפְּסָה-לַנְד שבבלגיה הסמוכה. הפארק ממוקם סמוך לעיירה דֶּה פָּאנֶה, קרוב לגבול הבלגי עם צרפת - ושמו המלא הוא Plopsaland De Panne. 

מכיוון וביקרנו בפארק באוגוסט, שהוא חודש עמוס, בחרנו לרכוש מראש גם כרטיס מיוחד של כניסת אקספרס למתקני הפארק. כרטיס האקספרס מקנה לכל מבקר כניסה מהירה (דילוג על מרבית התור) לתשעה מתקנים לפי בחירתו, מתוך עשרה מתקנים בפארק המאפשרים זאת. מומלץ להשתמש בו במקביל לאפליקציה של הפארק כדי לבדוק היכן נמצאים עומסים והאם בכלל כדאי להפעיל את הכרטיס.

איוור, אני וכרטיסי האקספרס

הרחבה המרכזית של הפארק

אני עליתי על 12 מהמתקנים של הפארק (על שניים מהם פעמיים). על חלק מהמתקנים ויתרתי כי הם בעיקר לילדים (ויש רבים כאלה) או בגלל סדר עדיפויות אחר או בגלל תקלה (קצת התבאסתי בגלל ה-Nachtwacht Flyer).

יתרון גדול בפלופסה-לנד הוא מגוון גדול של רכבות הרים - שתיים מתוכן הן אקסטרימיות במיוחד. החיסרון הגדול הוא התפעול האיטי של המתקנים - ביקורת שגם שמעתי מאנשים, שהם טיפה יותר מומחים ממני בפארקי שעשועים. גם עם כרטיס האקספרס הייתי צריך לעתים להמתין עד העלייה אל רכבות ההרים האקסטרימיות ואל הסופרספלאש. 

מתקן הסירות הוויקנגיות (בעיקר למשפחות ולילדים, אבל מצטלם נהדר)

הדירוג שלי למתקנים מהנמוך לגבוה:

מקום 12: ✪✪ היער של פלופ / Het Bos van Plop

עלינו על המתקן הזה רק בגלל שהוא היה אחת מהאופציות של כרטיס האקספרס. זהו שייט איטי להחריד ביער של גמדים. הדמות המרכזית (פלופ) היא די מפורסמת בבלגיה ובהולנד. זה חמוד, אבל מיושן. 

מקום 11: ✪✪ בטיול עם בומבה / Op Reis Met Bumba

גם כלול בכרטיס האקספרס. די אותו סיפור כמו ביער של פלופ, רק בגירסה של "זה עולם קטן מאוד" מדיסנילנד או "קרנבל פסטיבל" של אפטלינג. ואם הגירסה של האפטלינג היא ילדותית אך עשויה היטב גם למבוגרים, כאן הגירסה היא ילדותית וזהו. התור כולל בעיקר הורים וילדים קטנים והוא ממוקם באחד מהמתחמים הסגורים של הפארק. באותו מתחם יש עוד הרבה מתקנים לזאטוטים, בריכת כדורים ומסעדה. ללא ילדים וביום עם מזג אוויר טוב, אפשר ומומלץ לוותר.

מקום 10: ✪✪✪ ספינת הפיראטים / De Piratenboot

ספינת פיראטים ממוצעת, ישנה (בפארק מאז 1981) אבל עושה את העבודה. אני אישית לא נהנה במיוחד מספינות פיראטים ולא ברור לי למה בחרתי בכלל לעלות עליה. היה נחמד בתוספת כאב הבטן הרגיל בסוף.

לפני שקיבלנו כאב בטן מספינת הפיראטים

נוף אל האגם והטירה

ספינת הפיראטים וחלק מהנסיעה אל האושר

מקום 9: ✪✪✪✪ רכבת #לייקמי / LikeMe Coaster#

רכבת ההרים הראשונה שעלינו עליה. היא זו שאולי מיועדת לגילאים הצעירים ביותר ולא כוללת לופים או אלמנטים מפחידים אחרים. מה שפחות אהבתי בה זה הקירבה לעצים המקיפים אותה: ממש לא כדאי להניף כאן ידיים בעת הנסיעה. העיצוב מנסה לחקות תיכון אמריקאי. לחיוב: הנסיעה כללה בה שני סיבובים ברצף (אולי כי זה היה מוקדם בבוקר והתורים היו קצרים).

מקום 8: ✪✪✪✪ כוסות הקפה / De Koffiekopjes

מתקן קלאסי של כוסות קפה מסתובבות, כזה שקיים כמעט בכל פארק. אני תמיד נהנה ממתקנים מהסוג הזה (ולכן זה היה אחד משני המתקנים היחידים שעלינו עליהם פעמיים). נקודות לחיוב כאן: עיצוב יפהפה, תור קצר ו... בית קפה צמוד עם וופל בלגי מצוין.

מתקן כוסות הקפה: פשוט אבל מעוצב נפלא

בבית הקפה ליד כוסות הקפה

וופל בלגי ודאם בלאנש

מקום 7: ✪✪✪✪ סופרספלאש (SuperSplash)

מתקן של קרון הנוסע על מסילה אל תוך מי האגם וגורם ל...נו, סופרספלאש. הספלאש בהחלט גדול והרבה נרטבים ממנו, אבל יש למתקן הזה גם חיסרון גדול: אין בו שום נסיעה פרט לאותה הנפילה והספלאש. הקרון פשוט עולה במעלית למעלה, מגיע לפתח המגדל ונופל ; ואז יש חזרה איטית בשייט עד היציאה מהמתקן. מהנה, אבל "ההולנדי המעופף" של האפטלינג הוא הרבה יותר טוב ממנו.

מקום 6: ✪✪✪✪ רכבת ההרים של K3 (נהגה: קָה-דְּרִי) / K3 Roller Skater

כלול בכרטיס האקספרס. זוהי רכבת הרים שקשה לפספס: הצבע הורוד המוקף באלמנטים ילדותיים עצומים הוא מאוד בולט בפארק. העיצוב כאן הוא בהשראת להקת הבנות הבלגית K3. זוהי להקה שפונה בעיקר לילדים, אבל בהחלט אפשר למצוא מבוגרים שילכו להופעות שלהן. הרכבת בהתאם, מאוד ילדותית וכאמור - ורודה להחריד. מתקן מהנה, אבל עדיין רחוק מלהיות רכבת ההרים המצטיינת של הפארק.

מקום 5: ✪✪✪✪✪ היידי - המתקן / Heidi The Ride

כאן אני כבר מגיע לחמשת המתקנים המצטיינים של פלופסה-לנד (כולם כלולים בכרטיס האקספרס). 

רכבת ההרים של היידי מעוצבת בסגנון "היידי בת ההרים", כולל שעון שוויצרי ענק בחזית. היא נמצאת בקצה הפארק והתור בה נוטה להיות ארוך. הנסיעה בה בהחלט מהנה כמו שמצפים מרכבת הרים עשויה מעץ. אם אני משווה אותה לרכבת ההרים "טרויה" של פארק טוברלנד, "היידי" היא הרבה יותר טובה ובעלת נסיעה חלקה יותר על המסילה.

השעון השוויצרי הענק מחוץ לרכבת ההרים של היידי

מקום 4:  ✪✪✪✪✪ הדרקון / De Draak

עוד רכבת הרים לכל המשפחה. העיצוב הוא בסגנון ימי הביניים, וקרון הרכבת הוא למעשה ראשו של הדרקון. לטעמי זוהי רכבת ההרים הטובה ביותר מבין אלו שאינן-כוללות לופים. בעת הנסיעה היא חולפת מעל מתקנים סמוכים (דינוספלאש) עד שאפשר לנופף למבקרים האחרים בפארק.

מקום 3:  ✪✪✪✪✪ אנוביס - המתקן / Anubis The Ride

יש לי הרבה מה לומר על השמות הסתמיים שבחרו בפארק הזה למתקנים, אבל עדיף שאתרכז בביקורת. 

זהו אחד מהמתקנים שעליתי עליהם לבדי, כי איוור לא עולה על לופים. הנסיעה נפתחת בהאצה מהירה, אין עיכובים או מתח: ישר ניגשים אל האקשן ; אחרי הרבה לופים, נפילות וסיבובים היא מסתיימת מהר כמו התחילה. נפלא.

מקום 2:  ✪✪✪✪✪ דינוספלאש / DinoSplash

מתקן מים המשלב נסיעה בסירות "עץ" נפרדות, עליות וירידות באווירה של ג'ונגל ודינוזאורים. העיצוב כאן מצוין: ילדים ומבוגרים יהנו ממנו יחדיו. הנפילה הראשונה היא זו שבה מצלמים את התמונה, ומיד אחריה מגיעה העליה הגדולה לקראת הנפילה הסופית של המתקן: נפילה מגולגולת של דינוזאור. כל כך נהננו מזה, עד ששבנו עם כרטיס האקספרס לנסיעה חוזרת והפעם ידענו בדיוק באיזו זווית אנחנו צריכים להצטלם.

מתוך הדינוספלאש

מקום 1:  ✪✪✪✪✪ הנסיעה אל האושר מאת טומורולנד / The Ride to Happiness by Tomorrowland

קשה לתאר את החוויה פה ; פשוט צריך לחוות אותה. יש חובבי רכבות הרים שמגיעים במיוחד לכאן כדי לעלות על המתקן הזה (שוב ושוב) כי יש רק שניים כאלה בעולם: בבלגיה ובארה"ב. 

זוהי רכבת אקסטרים המשלבת כמעט כל אלמנט אפשרי. כבר ביציאה מהרציף, הקרונות (אם אפשר לקרוא להם ככה) עוברים סיבוב בורג איטי. אחרי החזרה למצב מאוזן, יש רגע של היסוס ואז הטירוף מתחיל: האצה לגובה 33 מטרים, נפילות אנכיות, ברגים, לופ-בננה, לופ אנכי ומה לא. וכל זה על "קרונות" שיכולים להסתובב על הציר שלהם, כך שכל נוסע חווה זווית שונה של המתקן. כל האלמנטים הללו יוצרים אצל הנוסע תחושה של חוסר כוח-משיכה: הרגשתי כאילו אני נופל ועדיין מרחף באוויר. בעת הנסיעה רצועת הבד המחזיקה את כרטיס האקספרס החלה לצאת לי מהחולצה ולהתנפנף לי מול הפרצוף כאילו היא חסרת כוח-משיכה. כדי שלא אפרד מהכרטיס שלי, הצלחתי לתפוס את הרצועה עם השיניים, וכל זה בזמן התהפכויות האוויר. בהחלט חוויה מטורפת וללא ספק רכבת ההרים המטורפת ביותר שעליתי עליה.

היציאה מהרציף של הנסיעה אל האושר

חלק קטן מהנסיעה אל האושר

בלגיה: טירת חרוונסטיין בגנט

במסגרת חופשת קיץ במחוז זיילנד בהולנד, יצאנו לביקור קצר בעיר הבלגית גֶּנְט (או בהולנדית: חֶנְט, Gent). עבורי זה היה הביקור השלישי בעיר. בשני הביקורים הקודמים (ב-2014 ו-2023) בעיקר ראיתי את רחובותיה של גנט ולא ממש תיירתי בה לעומק. הפעם במסגרת הביקור תכננו לבקר בשניים מהאתרים המפורסמים של גנט: טירת חרוונסטיין ותמונת המזבח של גנט.

טירת חרוונסטיין

קשה להגיע למרכז העיר גנט ולפספס את המבנה העצום שהוא החְרַוֶונְסְטֵיין (Het Gravensteen). זוהי טירה מתקופת ימי הביניים - או ליתר דיוק כזו שבנייתה הסתיימה בשנת 1180. עד לאמצע המאה ה-14 היא הייתה מקום מושבם של הרוזנים מפלנדריה. לאחר מכן הטירה תפקדה ככלא, מטבּעה ואף כמפעל כותנה. היא עברה שחזור נרחב החל מסוף המאה ה-19 וכיום היא משמשת כאחד מהאתרים התיירותיים החשובים ביותר בגנט.

מי שהורה על בניית החרוונסטיין היה פיליפ הראשון, רוזן פלנדריה. במקום כבר עמדה מצודה עתיקה, אך פיליפ החליט לבנות טירה גדולה עוד יותר. באותה תקופה העיר גנט הייתה עיר מרכזית ביותר במערב אירופה ושנייה בגודלה רק לפריז ; כך בניית החרוונסטיין בהחלט הייתה מהלך מוצדק. פיליפ לא הספיק להנות זמן רב מהטירה: שלוש שנים לאחר תום בנייתה, נפטרה אשתו אליזבת' והשאירה אותו ללא יורשים. שבע שנים אחר כך הוא יצא למסע צלב ומצא את מותו ממחלה בשנת 1191 - בעכו, מכל המקומות בעולם.

החרוונסטיין

ביקור בחרוונסטיין

הסיור בטירה כולל מדריך אודיו פשוט, הזמין במספר שפות. הוא מספר את סיפורה של הטירה ואת סיפורם של פיליפ ואליזבת' ב-18 תחנות הממוקמות במקומות שונים. הסיור מגיע גם אל גג החרוונסטיין וכולל תצפית יפהפייה על גנט ועל המגדלים שלה. קטעי האודיו לא ארוכים מדי ומספרים את סיפורה של הטירה באופן משעשע וכזה שאינו-מתיש את המאזין (דבר שהוא בהחלט חשוב בסיור קולי).
בסוף הסיור נשארנו זמן מה ברחבה שמתחת לטירה: יש שם שולחנות פיקניק מצוינים לארוחת הצהריים.

הדירוג שלי: ✪✪✪✪✪

מומלץ לרכוש כרטיסים מראש, יום או יומיים לפני הביקור בגנט. 

מבט על מגדליה של גנט מהחרוונסטיין. משמאל: קתדרלת באוו הקדוש (בה נמצאת תמונת המזבח של גנט)

תצוגה על ההוצאות להורג בחרוונסטיין

ביצורי החרוונסטיין

איוור ואני בטירה

בלגיה: תמונת המזבח של גנט

במסגרת חופשת קיץ במחוז זיילנד בהולנד, יצאנו לביקור קצר בעיר הבלגית גֶּנְט (או בהולנדית: חֶנְט, Gent). עבורי זה היה הביקור השלישי בעיר. בשני הביקורים הקודמים (ב-2014 ו-2023) בעיקר ראיתי את רחובותיה של גנט ולא ממש תיירתי בה לעומק. הפעם במסגרת הביקור תכננו לבקר בשניים מהאתרים המפורסמים של גנט: טירת חרוונסטיין ותמונת המזבח של גנט.

תמונת המזבח או "שה האלוהים"

תמונת המזבח נקראת גם בשמה האחר: "שֶֹה האלוהים" (בשמה המלא: הפולחן לשה האלוהי. בהולנדית: De aanbidding van het Lam Gods). זהו פוליפטיכון, כלומר יצירה המורכבת ממספר לוחות נפרדים, היושבים על צירים. את היצירה אפשר לפתוח ולסגור על גבי הצירים, וכך להציג אותה באופן שונה בימי חול ובימי חג. הפוליפטיכון הזה מציג תריסר לוחות: שבעה עליונים וחמישה תחתונים (כאשר הוא מוצג פתוח). שבעת הלוחות העליונים מציגים בין היתר את אלוהים, מריה הבתולה, יוחנן המטביל ואת אדם וחווה. חמשת הלוחות התחתונים מציגים במרכז את סצנת פולחן השה (המייצג עבור הנוצרים את ישו), את הלוח החלופי של שופטי הצדק ושלושה לוחות נוספים.

"שה האלוהים" כאשר הוא מוצג כפתוח, מתוך וויקיפדיה

לתמונת המזבח היסטוריה ארוכה. היא הוזמנה בתחילת המאה ה-15 מהצייר הפלמי הוברט ואן-אייק, אך מי שהשלים את יצירתה היה דווקא אחיו יאן ואן-אייק, בשנת 1432. "שה האלוהים" נוצר לקראת סוף ימי הביניים, והוא נחשב כיום בעיני רבים כאחת מהיצירות שסימלה את המעבר האומנותי מימי הביניים אל הרנסנס וגם כציור השמן המשמעותי הראשון. 

בחלוף השנים תמונת המזבח עברה הרבה, ומפתיע שהיא הצליחה לשרוד עד היום. היא שרדה מהומות של פרוטסטנטים, שרצו להשחית יצירות-דת קתוליות, נגנבה על-ידי הצרפתים והגיעה לפריז, שרדה שריפות, הלוחות הופרדו ופוזרו למדינות שונות ולבסוף גם הגיעו הנאצים - ששדדו את הלוחות והורו על השמדתם עם ההפסד במלחמה. בין לבין - שני לוחות, "יוחנן המטביל" ו"שופטי הצדק" נגנבו ב-1934 ; הלוח של יוחנן המטביל הוחזר על ידי הגנב, אך השני לא נמצא עד היום.
לאחר מלחמת העולם השניה, כל הלוחות אוחדו מחדש בגנט - פרט ל"שופטי הצדק" כמובן. כיום הם מוצגים בקתדרלת בָּאווֹ הקדוש (Sint Baafs Kathedraal). בשנים האחרונות עברה תמונות המזבח של גנט עבודת שיחזור נרחבת, שהשיבה לה את מראהּ המקורי. השיחזור כלל יצירת העתק של הלוח הגנוב והסרת שכבות צבע, שנוספו מטעמי צנזורה או שיחזור-גרוע במרוצת השנים.

סיור מציאות רבודה בעקבות "שה האלוהים"

הגענו לקתדרלת בָּאווֹ הקדוש לסיור בעקבות תמונת המזבח של גנט. הכניסה לחלקה העיקרי של הקתדרלה הוא ללא תשלום ויש הרבה מה לראות בה (וזה ימתין ליום אחר). הגענו למרכז המבקרים דרכו אפשר להיכנס בתשלום לאיזור המציג את תמונת המזבח. אנחנו בחרנו גם לערוך סיור ב-AR (מציאות רבודה). הלבישו עלינו את הציוד המתאים וכעת חצים וירטואליים הובילו אותנו במרתף הקתדרלה מתצוגה לתצוגה. זו חוויה שעד אותו הרגע לא חוויתי, למרות שטכנולוגיית AR כבר קיימת כמה שנים. התוצאה היא סיור מהפנט ביופיו, שנמשך בין 40 דקות לשעה, מספר את ההיסטוריה של היצירה ועוטף אותה בסיפורן של גנט ושל אירופה.

בסיור המציאות הרבודה

הסיור הזה היה עבורי מופע החימום המושלם לקראת הצפייה ב"שה האלוהים" במו עיניי. עם סיומו המשכנו אל חלקה הפנימי של הקתדרלה ואל האולם בו ניצבת היצירה. וכמה שהכנתי את עצמי אליה, היא הייתה מרשימה הרבה יותר במציאות. זו יצירת ענק בגודל של בערך 3.5 על 4.5 מטרים והיה לנו כמה זמן שרצינו כדי להתפעל מהפרטים עליהם שמענו בסיור. גם צידו האחורי של הפוליטיכון זמין לצפייה - רק צריך להקיף אותו משני צדדיו.

זו בהחלט חוייה מומלצת לכל חובב אומנות או היסטוריה. בשילוב עם הסיור המופלא במציאות הרבודה - כך צריכה להיראות תיירות מודרנית כדי להשאיר את לימוד ההיסטוריה רלוונטי לדורות הבאים. 

הדירוג שלי: ✪✪✪✪✪ (ולא, אסור לפספס את סיור ה-AR).

את הכרטיסים לסיור מומלץ לרכוש מראש, בעיקר אם רוצים לתכנן היטב את הביקור בגנט.

תמונת המזבח של גנט / "שה האלוהים"

החלק המרכזי של היצירה

איוור ו"שה האלוהים"

בלגיה: הדולמן של ווריס

הדולמן הקטן

ביום בו ביקרנו בעיירה דורבווי, המשכנו לעצירה קצרצרה באתר פרה-היסטורי הכלול בתחומי הקהילה של דורבווי. הדולמן של ווריס (Dolmen of Wéris) ממוקם לא רחוק מהכפר ווריס ; סמוך אליו הוקם חניון קטן למבקרים המגיעים אליו. זהו אמנם אתר עתיק ביותר, אך לא קיימות כאן מחיצות למבקרים: אפשר להסתובב בחופשיות בין הסלעים המרכיבים את הדולמן ובמתחם קיים רק שלט קטן, המבקש לשמור על הניקיון ולא לטפס על הסלעים.

האתר בן כ-5000 שנה ונערכו בו חפירות ארכיאולוגיות כבר מסוף המאה ה-19. בחפירות נמצאו באיזור חפצים משלוש תקופות שונות: התקופה הניאוליתית, תקופת המעבר לעידן הברונזה ומהתקופה הגאלו-רומאית. בנוסף נמצאו כאן עצמות אדם, שהוכיחו כי הדולמן שימש בעבר גם כאתר קבורה. במתחם הדולמן אפשר למצוא גם מנהירים (Menhirs), כשאחד מהם הוא מרשים במיוחד. 

אם מגיעים לאיזור דורבווי, בהחלט מומלץ לעצור פה לביקור חטוף או אפילו לפיקניק אם מזג האוויר מאפשר.

(מאי 2022)

הדולמן של ווריס

צידו השני של הדולמן

איוור ואחד מהמנהירים

מבקרים בדולמן

בלגיה: דורבווי

דורבווי

העיירה הבלגית דּוּרְבְּווִי (Durbuy) שוכנת בוולוניה, החלק הצרפתי של בלגיה. הגענו אליה לביקור קצר אחרי בוקר במפלי קוו, כחלק מנופש בארדנים הבלגים.

דורבווי מכנה את עצמה מדי פעם בתור "העיר הכי קטנה בעולם" - אבל אני לא ממש בטוח שזה נתון שמישהו בדק. היא נחשבת באופן רשמי כעיר מאז 1331, אז היא קיבלה את התואר מיוהאן מלך בוהמיה.

עיר או לא-עיר - זהו בהחלט מקום נחמד לבקר בו. תחילה ה-GPS בילבל אותנו והביא אותנו לעיירה אחרת תחת קומונת דורבווי. משם ניסינו להגיע אל המגדל המשקיף על העיר ; הגענו אליו אך הוא היה סגור. החלטנו פשוט להגיע אל מרכז דורבווי ולטייל שם מעט. 

חנינו ליד נהר האוּרְת' (Ourthe), חצינו גשר והגענו תחילה אל אחד מהמקומות המרשימים ביותר בדורבווי: סלע פָאלִיז (Falize). הסלע המרשים בן כ-300 מיליון השנים, ניצב מעל העיר וצורתו היא כ-U הפוכה או בעצם ח'. לחץ-צידי על שכבות הסלע גורם לדחיפתן כלפי מעלה ומעניק לו מראה ייחודי ומרשים במיוחד. ליד הסלע יש בריכה של צמחי מים ופלטפורמת עץ כדי שתיירים יוכלו להתרשם ממנו מקרוב. עצרנו לכאן לכמה דקות - גם כדי להתרשם מהסלע וגם לאכול את ארוחת הצהריים שהבאנו איתנו.

נהר האורת', לצידו יושבת דורבווי

סלע פאליז

הסלע יושב ממש בקצהו של המרכז ההיסטורי של דורבווי, כך שקל להגיע ממנו אל מרכז העיר: פשוט צריך להסתובב. מזג האוויר היה מצויין ; העברנו את זמננו בהליכה בין הרחובות העתיקים וחלפנו ליד כמה חנויות מקסימות של יד-שניה. עצרנו להפסקה קצרה נוספת באחד הפאבים של דורבווי, סמוך לפאב הפיראטים המפורסם שלה - הטורטוגה בר. 

לקראת החזרה שלנו אל הרכב, חלפנו ליד הטירה של דורבווי (Château de Durbuy). במקום בו ניצבת הטירה עמדו בעבר טירות קודמות, אך הן נחרבו. הטירה הנוכחית נבנתה בסוף המאה ה-18 ועברה חידוש בסוף המאה ה-19. במלחמת העולם השנייה היא נכבשה על-ידי הנאצים ובהמשך שימשה כבית-חולים של הכוחות האמריקאים. כיום טירת דורבווי היא בבעלות פרטית ולא ניתן לבקר בה.

בדורבווי יש גם אטרקציות אחרות (בתשלום): פארק פסלי-צמחים, מוזיאון אמנות ואפשרות לחתירה בקייאקים. 

במרכז ההיסטורי של דורבווי

הפסקה קצרה במרכז העיר

טירת דורבווי ונהר האורת'

[מאי 2022]

בלגיה: מפלי קוו

מפלי קווֹ

כחלק מחופשה קצרה בארדנים, יצאנו לביקור קצר במפלי קווֹ (בצרפתית: Cascades de Coo). המפלים הם בשטחו של הכפר קוו, חלק מהמועצה המקומית סְטָווְלוֹ (Stavelot). המפל הקטן הוא ככל הנראה טבעי, אך המפל הגדול הוא מעשה ידי אדם ; במאה ה-17 או ה-18 קבוצת נזירים מסטוולו יצרה פיתול בנהר האַמְבְּלֵב (Amblève) ועקב הטיית הנהר נוצר המפל הגדול של קוו. כיום המפלים הם אחת מהאטרקציות הידועות ביותר של הארדנים הבלגים. גובהם הוא כ-15 מטרים והם נחשבים למפלים הגבוהים ביותר בבלגיה (למרות שהם לא). 

הגענו אל קוו יחסית מוקדם בבוקר, עוד לפני שהאתר היה מלא בתיירים. מהחניון המקומי חצינו את הגשר שעובר מעל המפלים - בזהירות רבה כי הרבה לבנים היו חסרות במדרכה. תחילה ירדנו לנקודת תצפית מרוחקת, המשקיפה על שני המפלים ביחד. מנקודה זו אפשר גם להיכנס לביקור בפארק השעשועים הסמוך "פלופסה קוו" (Plopsa Coo). לנו היו תוכניות להמשך היום אז ויתרנו על ביקור בפארק.
חזרנו אל הגשר וממרכזו ירדנו אל נקודת התצפית המעניינת-יותר: זו שעוברת בין שני המפלים. כאן כבר יכולנו להתרשם מהם הרבה יותר מקרוב. נכון, אלו לא המפלים הכי גדולים שראיתי, אך זו בהחלט הייתה נקודת פתיחה מקסימה לביקור שלנו בארדנים.

את הביקור במפלי קוו אפשר לשלב עם ביקור באחת מהעיירות הקטנות שבסביבה - אנחנו שילבנו עם ביקור בדורבווי (Durbuy) ; כאמור - למשפחות מומלץ להישאר פה זמן ארוך יותר ולבקר ב"פלופסה קוו".

(מאי 2022)

נהר האמבלב לפני הגעתו למפלי קוו

מפלי קוו: הקטן מימין והגדול משמאל

איוור ואני במפלי קוו

המפל הגדול

המפל הקטן

בלגיה: יום באנטוורפן

20-21.12.2018

חזרה להולנד

בסוף דצמבר 2018, כשאירופה כבר בהכנות לקראת חג המולד, טסתי לביקור השלישי שלי בהולנד. כמו בשני הביקורים הקודמים השנה, הגעתי אל ביתו של אִיווָר בטילבורח. חלק מהימים שלי בהולנד תוכננו לטיולים ואילו את האחרים ביליתי עם איוור, עם חבריו ועם משפחתו.
בימים בהם איוור היה צריך לעבוד תכננתי שני טיולים עצמאיים: הראשון לביקור של חבר בלגי באנטוורפן והשני לביקור עצמאי בעיר ההולנדית האג - בעיקר כדי לבקר במוזיאון המאוריצהאוס.

קפיצה לבלגיה

את היום הראשון שלי לאחר הנחיתה הקדשתי לביקור באַנְטְווֶרְפֶּן (Antwerp, בהולנדית: Antwerpen, בצרפתית: Anvers). זה היה הביקור השני שלי בעיר ; ביקרתי בה כבר ב-2014 במסגרת הטיול שלי לבלגיה וללוקסמבורג. הביקור הקודם שלי היה קצר מאוד: נסעתי לטיול של כמה שעות מבריסל, ולא זכיתי לראות הרבה מאנטוורפן.
הלכתי ברגל מביתו של איוור עד תחנת הרכבת של טילבורח. שמחתי לגלות שאני כבר מתחיל לזהות חלק מהרחובות של העיר ואת חלק מהנקודות החשובות בה (כמו את הסופרמרקט הענק של "אלברט היין"...). מתחנת הרכבת של טילבורח נסעתי אל העיר הסמוכה בְּרֶדָה (Breda) ובה עליתי על רכבת נוספת אל התחנה המרכזית של אנטוורפן. הנסיעה כולה ארכה פחות משעה ; ביציאה מהרכבת המתין לי חבר בלגי, יוֹרי, שפגשתי בפעם האחרונה לפני שנתיים.

תחנת הרכבת של אנטוורפן

אמנם כבר ביקרתי כאן בעבר, אבל זה נפלא לשוב לתחנת הרכבת המרכזית של אנטוורפן (Antwerpen Centraal). התחנה נפתחה בשנת 1905 וכבר בפתיחתה נחשבה לתחנת רכבת מיוחדת מבחינה ארכיטקטונית. עד היום תחנת רכבת זו נחשבת לאחת מתחנות הרכבת היפות בעולם. עצי אשוח מקושטים כבר הוצבו בה לקראת חג המולד המתקרב ובא.

תחנת הרכבת של אנטוורפן

אמנות רחוב באנטוורפן הקרה

לטעמי, אנטוורפן היא לא עיר שיש הרבה מה לחפש בה ; זה בולט בעיקר כשמגיעים בעונת החורף. אזור תחנת הרכבת השתנה רבות מאז הביקור הקודם שלי: הרבה מחנויות היהלומים של היהודים נסגרו - כנראה עברו למקום אחר בעיר עקב שיפוצים בסביבת התחנה. יורי ואני הלכנו ברחובות הקרים של אנטוורפן, כשמדי פעם הוא מראה לי בניינים חשובים. אני שמחתי להיזכר באמנות הרחוב הבלגית, שמעטרת קירות רבים בעיר. ממש כמו ללכת במוזיאון פתוח.

חלון בבית פרטי לקראת חג המולד. לא ממש הצליח להם עם כתב המראה...

אמנות רחוב באנטוורפן

אמנות רחוב סמוך למסעדה יפנית

"אנטוורפן" בסגנון יווני-משהו

תצפית מבניין ה-MAS

לאחר סיבוב רגלי ארוך בעיר, נסיעה קצרה בחשמלית ועצירה לארוחת צהריים במסעדה שמתמחה בכדורי בשר ענקיים, הגענו לאחת מהנקודות המפורסמות של העיר: בניין MAS - או בשמו המלא Museum aan de Stroom. המוזיאון נפתח בשנת 2011 והוא כולל בתוכו מגוון של תצוגות. בביקורי הקודם בעיר ויתרתי על הכניסה למוזיאון ; גם הפעם יורי לא רצה שניכנס אליו אלא פשוט נעלה לתצפית על העיר מהקומה העליונה של הבניין. הוא סיפר לי כי במקור לא תוכננה להיות קומת תצפית בבניין, והיא נוספה בהחלטה של הרגע האחרון. מסיבה זו קומת התצפית נגישה במדרגות רגילות ולא באמצעות מדרגות נעות או במעלית (ולפיכך אינה נגישה לבעלי מוגבלות בתנועה). שאר קומות המוזיאון כן נגישות לכלל המבקרים - אך נדרש כרטיס כניסה לתצוגות.

כשהגענו אל קומת התצפית קיבלנו שילוב מיוחד של קור-אירופי ורוח מקפיאה. יכולנו לראות מכאן את העיר העתיקה של אנטוורפן עם צריחי הכנסיות הישנות. מצידו האחר של הבניין ראינו רובעים חדשים יותר של העיר.

בניין ה-MAS

אנטוורפן - מראה מתוך בניין MAS

הליכה מתחת לנהר

לאחר הביקור החטוף בגג ה-MAS המשכנו להסתובב ברחובות העיר, עם עצירת חובה בכמה חנויות שוקולד בלגי עבורי, עצירה בחנות ספרים עבור יורי וביקור בכנסיה מקומית (שאפילו לא טרחתי לזכור את שמה).
ממרכז העיר הגענו למבנה סמוך לנהר השֶׁלְדְט (Scheldt), החוצה את אנטוורפן - כשיעדנו הוא עברו השני של הנהר. את החציה ביצענו במנהרה תת קרקעית, היורדת לעומק של 31.5 מטרים ועוברת מתחת לנהר. מנהרת אַן הקדושה (Sint-Annatunnel) נפתחה בשנת 1933 ואורכה הוא 572 מטרים. היא נועדה לחציה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. מדרגות נעות בעלות מראה מיושן-מאד (חלקים מהם עדיין בנויים מעץ!) הביאו אותנו מפתח הכניסה של המבנה אל המעלית. מכאן ירדנו אל הקומה התחתונה ביותר והתחלנו את חציית הנהר. עיצוב המנהרה הוא מיושן אך עדיין בעל קסם מסוים: חלקה הפנימי מצופה קרמיקות בסגנון אר-דקו אופייני לשנות השלושים של המאה ה-20. בין האריחים הלבנים שובצו ציורים צבעוניים של חיות-ים וכן נתונים על בניית המנהרה. יורי הסביר לי כי מנהרת אן הקדושה נחשבת כאתר היסטורי ולכן היא אינה עוברת עיצוב מחדש או החלפה של המדרגות הנעות המיושנות שלה. 

במנהרת אן הקדושה

תצפית על אנטוורפן מעבר הנהר

לא תכננו להסתובב הרבה בשכונה שמעבר לנהר - רובע לִינְקֶרוּפֶר (Linkeroever). יורי מסר כאן גלוית חג-מולד לחברים שלו ומיד חזרנו אל גדת נהר שלדט כדי לצפות באנטוורפן מזווית שונה. העיר העתיקה הייתה ממש מולנו: לאנטוורפן אין קו-רקיע מיוחד, אך היא בהחלט נראית נפלא מהזווית הזו. את הדרך חזרה כבר לא עשינו ברגל, אלא עלינו על המעבורת החינמית, החוצה את השלדט. השייט הוא קצרצר - בין חמש לעשר דקות.

מבט על אנטוורפן

עם יורי בתצפית על העיר

אנטוורפן ואני (צילום: יורי)

שוק חג המולד

המעבורת הביאה אותנו סמוך מאד לשוק חג המולד של אנטוורפן. לשמחתי, הגענו כשעדיין היה טיפה אור בחוץ. השוק שאליו הגענו היה יחסית קטן, אך נחמד ביותר: מוזיקה, אורות וריחות של אוכל טעים באוויר. קניתי לי את הוופל הבלגי לו חיכיתי כל היום ועברתי עם יורי בין הדוכנים האחרים. לאנשים העמידים במיוחד לקור הופעל גלגל ענק סמוך לשוק חג המולד, אך התאים בו היו פתוחים.

מכאן עשינו את דרכנו לאט לאט בחזרה אל תחנת הרכבת של העיר. עברנו בשוק חג המולד המרכזי של אנטוורפן, הממוקם בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. בית העירייה המפורסם של אנטוורפן היה בשיפוצים, אך לא התאכזבתי כי כבר זכיתי לראות אותו בביקורי הקודם בבלגיה. בדרך עברנו באחד מהרחובות המרכזיים של העיר - רחוב מאיר (Meir), הקרוי על שמה של גולדה שלנו.

ברציף הרכבת נפרדתי מיורי לשלום והתחלתי את הנסיעה בחזרה לטילבורח: שוב דרך ברדה ואחר כך הליכה ארוכה עד ביתו של איוור.

הגלגל הענק ליד שוק חג המולד

אני והוופל הבלגי שלי (צילום: יורי)

שוק חג המולד בכיכר המרכזית (צילום: יורי)

עץ חג המולד בכיכר המרכזית של אנטוורפן