זקינתוס - חלק שני

המשך לפוסט הקודם לדירוג עשר החווית שהכי אהבתי בזקינתוס:

3. חוף הספינה הטרופה

ביום הרביעי שלנו בזקינתוס נסענו עם הרכב לכיוון צפון. הדרך עצמה לא הייתה ארוכה מבחינת הקילומטרים, אבל בזקינתוס אי אפשר לנהוג מהר מדי. היעד העיקרי שלנו להיום היה חוף הספינה הטרופה - החוף המפורסם ביותר באי, ואחד מהמפורסמים בכל אירופה. שמו הרשמי של החוף הוא נַבָאגִיוֹ (Navagio, Ναυάγιο).
את החוף אפשר לראות בשתי דרכים: דרך הים אן דרך היבשה. הדרך הימית דורשת שייט מאחד מהנמלים של האי עד החוף. נכון לשנת 2024 אסור למטיילים להגיע אל החוף עצמו, עקב קריסת סלעים בו ב-2022, שלמרבה המזל לא הסתיימה בהרוגים. בדרך היבשתית (שבה בחרנו) מגיעים לנקודת תצפית כדי להביט על החוף ועל הצוקים המקיפים אותו. זוהי נקודת תצפית בלבד ואין אפשרות לרדת ממנה אל החוף.

הגענו לאיזור החנייה של חוף נבאגיו ומשם ציפתה לנו הליכה קצרצרה עד למרפסת תצפית מאולתרת, בה אפשר לראות זווית מסוימת של החוף. רוב התיירים ממשיכים מכאן לנקודת התצפית השנייה, שבה אפשר לראות את החוף בכל יופיו. החסרונות כאן: יש ללכת בין סלעים (ולכן נעליים סגורות מומלצות) וקיים כאן עודף מעיק של תיירים. הליכה קצרה הביאה אותנו לצוק התצפית, בו היינו צריכים לפלס את דרכנו בין תיירות יפניות, שחשבו שהן הגיעו לנקודת תצפית פרטית משלהן. ועדיין, הנוף בהחלט הצדיק את ההגעה לכאן: מפגש צבעים מהפנט של כחול, ירוק, לבן - וספינה טרופה אחת באמצע. 
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪✪

חוף הספינה הטרופה (נבאגיו)

סירות מול הספינה הטרופה (היה אסור לעלות אל החוף בעת הביקור שלנו בזקינתוס)

4. מנזר אנאפוניטריה

מחוף נבאגיו התחלנו את דרכנו חזרה לכיוון הווילה שלנו, עם שתי עצירות קצרות בדרך. הראשונה הייתה לא רחוקה - דקות נסיעה בודדות: מנזר אַנָאפוֹנִיטְרִיָה (Anafonitria, Αναφωνήτρια). המנזר נמצא סמוך לעיירה, שנקראה על שמו. הוא נבנה עוד במאה ה-14 וידוע בכך שהקדוש המקומי, סנט דיוניסיוס, העביר כאן את שנותיו האחרונות. 
הכניסה למתחם המנזר היא בחינם. הוא עצמו היה שליו ומרגיע. ברחבה שמחוץ לו נמצאות חנויות מזכרות ומסעדות, כך שזו גם יכולה להיות תחנה נחמדה לעצירה והתרעננות. אנחנו עצרנו כאן לדקות בודדות והמשכנו הלאה בדרכנו.
דירוג לחוויה: ✪✪✪

במנזר אנאפוניטריה

5. אקסו חורה

התחנה הבאה והאחרונה שלנו להיום הייתה בכפר אֶקְסוֹ חוֹרָה (Exo Chora, Έξω Χώρα). הכפר נמצא בצידו המערבי של האי וחלפנו בו כשהיינו בדרכנו לחוף הספינה הטרופה. הוא מפורסם בעץ הזית העתיק שניצב במרכזו - עץ בן כ-2000 שנה ; קשה לפספס אותו מוקף בתיירים. 

עצרנו בכפר כדי לחזות בעץ המרשים. אקסו חורה היה עבורנו גם תחנת עצירה מושלמת באמצע הדרך לווילה שלנו, שבדרום האי. ישבנו באחת מהטברנות (גבינת פטה, אלא מה) וביקרנו בחנות מקומית לסבונים, קרמים ותכשירים אחרים. בהחלט מומלץ לעצור כאן - לא רק בגלל העץ.
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪

עץ הזית העתיק באקסו חורה

חנות מקומית באקסו חורה

(המשך בפוסט הבא)

זקינתוס - חלק ראשון

ירח דבש בזקינתוס

השבוע חזרתי (ובעצם - חזרנו) מירח דבש בזקינתוס (Zakynthos, Ζάκυνθος). אלו היו אחד-עשר ימים נפלאים של טיולים, אוכל טוב ומנוחה.
זה היה הביקור הראשון שלי באיים היוניים (Ionian islands). לפי רשימת היעדים שאני סופר, זהו היעד ה-53 שלי.
מכיוון וזה היה ירח דבש, בחרנו ללון בווילה פרטית במתחם Keri Villas - כעשרים דקות נסיעה דרומה מהעיר הראשית ומאיזור שדה התעופה. הייתה לנו שם בריכה פרטית ונוף אל איזור לִימְנִי קֶרִי (Limni Keri, Λίμνη Κερίου) והאי מרתוניסי. חבילת הנופש כללה טיסות (מאמסטרדם וחזרה אליה), את הווילה ורכב שכור - בלעדיו אי אפשר להסתדר באיזור זה של האי.

הנוף מהמרפסת שלנו קצת אחרי הזריחה

הווילה והבריכה

בחרתי לכתוב על עשר חוויות (פעילויות, מסעדות ומקומות) שחווינו בזקינתוס. סידרתי אותן לפי סדר כרונולוגי של הביקור שלנו באי. אציג אותן בפוסט הזה ובבאים אחריו:

1. טברנת ווינדמיל

רצינו להגיע אל המסעדה הזאת כבר בערב הראשון שלנו באי. זה לא הסתדר לנו עם לוח הזמנים ובסוף הגענו אליה למחרת בצהריים כדי לבדוק את המקום. ווינדמיל (Windmill) נקראת ע"ש טחנת הרוח הקטנה שניצבת לידה. היא ממוקמת באיזור לימני קרי, כ-15-20 דקות נסיעה דרומה מהעיירה זקינתוס. מכיוון מהווילה שלנו הייתה באותו האיזור, זמן הנסיעה עבורנו היה רק 5 דקות. בתקופה בה ביקרנו, הטברנה הייתה פתוחה משעות הבוקר עד חצות, אבל תמיד כדאי להתעדכן בשעות לפי העונה.

קודם כל - הנוף כאן מדהים: זווית שונה על לימני קרי ועל האי מרתוניסי. האוכל בווינדמיל היה נפלא: בביקור הראשון שלנו הסתפקנו רק ביוגורטים יווניים עם תוספות, אך בימים הבאים שבנו לארוחת ערב, עוד יוגורטים וארוחת צהריים. המנות גדולות, עשירות, טעימות ומשביעות. המגוון היה גדול ומספק והצוות אף התחשב בדרישות הדיאטה המחמירות של בעלי וידע להמליץ על מנות מתאימות.

ואם כבר הזכרתי את הצוות - תמיד התקבלנו שם בחיוך, וכמובן שבביקורים החוזרים כבר זיהו אותנו. בביקור האחרון הם נפרדו מאיתנו לשלום באופן מרגש. אני לא יודע אם אשוב אי פעם לזקינתוס, אבל אם כן - זו תהיה המסעדה שאשוב אליה.
המחירים: הוגנים בהחלט, בעיקר כשמדובר במסעדה טובה ובמיקום שכזה. זה לא יהיה המקום הכי זול שתאכלו בו בזקינתוס, אבל הוא בהחלט יהיה שווה את הביקור.

בחודש יוני המסעדה לא הייתה מלאה לחלוטין, אבל אני כן ממליץ על הזמנת מקום מראש - בעיקר כשמדובר בחודשי הקיץ ובארוחות צהריים וערב. צריך רכב כדי להגיע לכאן והחנייה היא בעיקולי הכביש הסמוכים למסעדה. 

דירוג למסעדה: ✪✪✪✪✪

ארוחת צהריים אחרונה בטברנת ווינדמיל

קינוח אחרון עם הנוף של האי מרתוניסי

2. שייט מאגיוס סוסטיס: צבי-ים, מערות כחולות והאי מרתוניסי

הכותרת קצת ארוכה, אבל היא אכן מתארת "שלושה באחד". ביום השלישי שלנו באי הגענו אל העיירה אגיוס סוסטיס (Agios Sostis, Άγιος Σώστης) כדי להפליג לשייט שכולל 3 פעילויות. את הכרטיס רכשנו דרך חברת Happy Traveler in Zante, שלמרבה הצער אני לא יכול להמליץ עליה. 
הגענו מוקדם אל השייט הראשון שייצא ב-9:30. רצינו להגיע אל האי מרתוניסי (Marathonisi, Μαραθονήσι) לפני המוני התיירים. השייט דווקא התחיל באופן נחמד: הקפנו את האי הקטנטן קמאו (Cameo), הסמוך לנמל של אגיוס סוסטיס. קמאו מחובר בגשר עץ אל היבשה ואפשר לבקר בו באופן עצמאי בעת הביקור באגיוס סוסטיס. הוא אי קטן וסלעי, אך יש בו חוף ים קטנטן בצידו המרוחק מזקינתוס. הכניסה לקמאו היא בתשלום, אך את הגשר אפשר לחצות בחינם.

היעד הראשון של ההפלגה היה חופה של העיירה לאגאנס (Laganas, Λαγανάς) - אחד מהמקומות הטובים לצפייה בצבי-ים. הגענו לשם, מנוע הסירה הודמם והתחלנו לחפש צבי-ים. בשעת הבוקר ביום בהיר היה קל להבחין בהם על קרקעית הים. היינו צריכים להמתין זמן קצר עד שהם עלו לנשום אוויר ואנחנו יכולנו לצלם אותם. צפינו במספר צבים יפהפיים והמשכנו הלאה.

היעד הבא שהובטח לנו היו מערות קרי (Keri caves), הנמצאות בדרומו של זקינתוס. כאן מגיעה הסיבה לאי-ההמלצה שלי על חברת Happy Traveler - הם לא באמת לקחו אותנו לשם. הסירה הגיעה אל מערות כחולות נחמדות לצוקיו של האי מרתוניסי... אבל לא למערות קרי שהיו בתוכנית הטיול. כשהסירה הסתובבה לכיוון חוף מרתוניסי ולא המשיכה דרומה, לא בדיוק הבנתי מה קורה. עגנו בחוף מרתוניסי ושאלתי את הקפטן מה לגבי מערות קרי? - התשובה שקיבלתי הייתה שראינו מערות כחולות ושזה אותו דבר. עבורי זה לא היה.

בינתיים יצאנו אל חוף מרתוניסי - "אי הצבים", שגם אליו מגיעים צבי הים ומרחוק הוא בעל צורה של צב. העברנו זמן-מה על החוף וברחצה במים הנקיים. כשסיימנו נאלצנו להמתין מעט עד שהגיעה סירה של החברה שלנו כדי לאסוף אותנו בחזרה אל אגיוס סוסטיס.

כשחזרנו, התלוננתי אצל המנהל של החברה וביקשתי החזר על החלק של מערות קרי. הוא אמר שהוא יוציא אותנו לשייט קצר אל המערות. אז עלינו על השייט ו... שוב לקחו אותנו לראות צבים (שוב היה נחמד) ואז הדרמנו אל איזור כף מרתיה (Cape of Marathia, Ακρωτήρι Μαραθιάς) אבל שוב לא הגענו אל מערות קרי. משם המשכנו שוב אל מרתוניסי ובחזרה לאגיוס סוסטיס. את מערות קרי לא ראינו וכנראה גם לא נראה. אז למי שרוצה תמורה לכספו, אני לא אמליץ על החברה הספציפית הזאת.

דירוג לחוויה: ✪✪✪✪ (כי אני לוקח בחשבון את הצבים ואת שאר התחנות שכן ראינו).
(דירוג לחברת Happy Traveler in Zante: ✪✪)

הנמל הקטן של אגיוס סוסטיס. ברקע - האי הקטן מרתוניסי, שגם נראה כמו צב.

צב-ים לחופי לאגאנס

בתוך אחת המערות הכחולות שבאי מרתוניסי

כף מרתייה

בחוף מרתוניסי

מבט על חופו של האי קמאו בעת השייט

(המשך בפוסט הבא)

יעדים: הטריטוריות היווניות

אני שמח לפתוח פינה חדשה בבלוג שלי (בין היתר כי קצת נמאס לי לכתוב רק על הטיולים האישיים שלי) - פינת "יעדים". כאן אסקור את הטריטוריות והמדינות מתוך רשימת היעדים של ארגון "Travelers' Century Club", או בקצרה - TCC.

את הטריטוריות אסקור בקבוצות קטנות, כשלכל הטריטוריות בקבוצה מסוימת יהיה מכנה משותף. בפרק הראשון אסקור טריטוריות בעלות זיקה יוונית: יוון, כרתים, האיים הדודקאנסיים, האיים היוֹנים וקפריסין.

יוון 

כשמדברים על טריטוריות "יווניות" כמובן שצריך לפתוח עם יוון - המדינה המרכזית בקבוצה. יוון (Greece) שוכנת לחופו של הים התיכון בין הים האגאי, המפריד בינה לבין טורקיה, והים היוֹני, המפריד בינה לבין איטליה. יוון מחולקת בדרך כלל במדריכי הטיולים לשני חלקים עיקריים: הראשון - יוון היבשתית - זאת המחוברת לאירופה ; והשני - איי יוון הפזורים בימים האגאי, היוני והתיכון. לעומת זאת, הכללים המיוחדים של ארגון TCC מביאים לחלוקה מעט שונה של המדינה ובכך מפצלים את המדינה לארבע טריטוריות נפרדות:
1. יוון (היבשתית יחד עם חלק מקבוצות האיים שבים האגאי).

2. האי כרתים.

3. האיים הדודקאנסיים.

4. האיים היונים.

מפה מתוך Google Maps עליה סימנתי את הטריטוריות היווניות: (1) - יוון, הכוללת את יוון היבשתית ואת קבוצות האיים: (A) - האיים הסרוניים, (B) - האיים הקיקלאידיים, (C) - האיים הספורדיים, (D) - האי אלבה ו-(E) - האיים בצפון-מזרח הים האגאי. ארבעת הטריטוריות הנוספות הן: (2) - האי כרתים, השייך ליוון (3) האיים הדודקאנסיים, שייכים ליוון, (4) - האיים היונים, גם הם חלק ממדינת יוון ו-(5) - קפריסין, מדינה עצמאית.

"יוון" כוללת כאמור את יוון היבשתית ואת קבוצות האיים הפזורות בים האגאי. בירת המדינה והעיר הגדולה בה היא אתונה ואילו העיר השניה החשובה בגודלה היא סַלוֹנִיקִי (Thesalloniki) שבצפון יוון. חצי האי פֶּלוֹפּוֹנֶסוּס, הנמצא בחלקה הדרומי של יוון היבשתית, הפך במאה הקודמת לאי עקב כריית תעלת קוֹרִינְתוֹס בלשון הצרה המחברת אותו אל שאר יוון היבשתית. תעלה זו מחברת כיום את הים הסרוני עם המפרץ הקורינתי. 

יוון היבשתית כוללת בתוכה גם מדינה אוטונומית בשם "הר אַתוֹס" (Mount. Athos). הר אתוס נמצא על לשון יבשה היוצאת מצפון יוון אל הים האגאי. יושבים בו כמה מאות נזירים בעשרות מנזרים והם מנהלים את המדינה באופן נפרד משאר יוון. הכניסה להר אתוס מותרת אך ורק לגברים בוגרים ונעשית בתיאום מראש מול הנזירים. למעשה, ממשל הר אתוס לא רק שאוסר על כניסת נשים - אלא על כניסת כל בעל חיים ממין נקבה.

קבוצות האיים העיקריות הכלולות בתוך קטגוריית יוון הן:

1. האיים הסרוניים (Saronic Islands) - איים בצפון הים האגאי, הקרובים יחסית לאתונה. הִידְרָה (Hydra) הוא אחד מהאיים המפורסמים בארכיפלג הזה, וידוע גם בתור "אי החמורים". ניתן לבקר בהם בטיול יום מאתונה ופיראוס.
2. האיים הקיקלאידיים (Cyclades Islands) - קבוצת איים בדרום הים האגאי, ששמם ניתן להם עקב צורת סידורם הכביכול-מעגלית. סנטוריני, איוס, מיקונוס ונקסוס הם מהמפורסמים בקבוצת האיים הגדולה הזאת, שכוללת מעל 200 איים ואיונים (חלקם לא מיושבים). 
3. האיים הספּורדיים (Sporadic Islands) - קבוצת איים פחות מוכרת לתיירים, הנמצאת בצפון מערב הים האגאי.
4. האי אביה (Euboea / Evia) - האי השני בגודלו ביוון (אחרי כרתים). מראהו על-גבי המפה מעט מטעה, וניתן לחשוב שהוא חלק מיוון היבשתית - אך לא, מדובר באי. אביה מחובר בשני גשרים אל יוון היבשתית.
5. האיים בצפון-מזרח הים האגאי - זהו שם לאותם איים שאינם נכללים בקבוצות האחרות. איים אלו נמצאים (בהתאם לשמם) בצפון-מזרח הים האגאי, סמוך לגבול הימי עם טורקיה. רובם שייכים ליוון ומעטים מהם נמצאים תחת ריבונות טורקית. קטגוריה זו אינה כוללת את האיים הדודקאנסיים, שנחשבים לפי ארגון TCC כטריטוריה בפני עצמה עקב מספר תושבים גדול.

כרתים

כְּרֵתִים (Crete) הוא האי היווני הגדול ביותר והאי החמישי בגודלו בים התיכון. הוא גם האי היווני המאוכלס ביותר - מעל 600 אלף איש חיים בו, ולכן הוא נחשב כטריטוריה נפרדת משאר יוון לפי חלוקת ה-TCC. במדינת יוון, כרתים נחשב למחוז בפני עצמו. בירת המחוז היא הֶרַקְלִיוֹן (Heraklion).

האיים הדודקאנסיים

זוהי קבוצה של 12 איים גדולים ועוד כמה איונים קטנים, הנמצאת בדרום-מזרח הים האגאי, ממש סמוך לגבול הימי עם טורקיה. למעשה, האיים הדּוֹדֶקַאנֶסִיים (Dodecanese Islands) סמוכים יותר לחופי טורקיה מאשר ליוון היבשתית. 

אולי שמה הרשמי של קבוצת האיים אינו מצלצל מוכר לכל אחד, אבל מדובר באחת מקבוצות האיים המתוירות ביותר על ידי ישראלים: רוֹדוֹס (Rhodes), קוס וקרפאתוס הם שלושה מהאיים המפורסמים של הארכיפלג. רודוס הוא האי הגדול בטריטוריה, והעיר רודוס משמשת כבירת מחוז האיים הדודקאנסיים.

האיים היונים

האיים היוֹנִים (Ionian Islands) יושבים ברובם בים היוני, המפריד בין יוון לקצה המגף האיטלקי. מעטים מהאיים הנכללים בקבוצה, יושבים בעצם דרומית לחצי-האי פלופונסוס - ולא בדיוק בים היוני. בדומה לאיים הדודקאנסיים ולכרתים, גם הם נחשבים כטריטוריה נפרדת עקב מספר תושבים גדול-יחסית וגם בגלל סיבות היסטוריות: לתקופה קצרה בראשית המאה ה-19 האיים היונים התאגדו ליישות מדינית נפרדת בשם "רפובליקת שבעת האיים".

האי המפורסם ביותר מבחינה תיירותית בקבוצת איים זו הוא זקינתוס.

קפריסין

קפריסין הוא האי השלישי בגודלו בים התיכון, אחרי סיציליה וסרדיניה. כללתי את קפריסין (Cyprus) ברשימת הטריטוריות היווניות, למרות שמדובר במדינה עצמאית - מכיוון שלרפובליקת קפריסין יש זיקה חזקה ליוון.
עקב חשש מאיחוד של קפריסין עם יוון, פלשה טורקיה לצפונו של האי בשנת 1974 והקימה בו מדינה בשם "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין". מדינה זו מוכרת כיום אך ורק על ידי טורקיה ואזרבייג'אן. שאר מדינות העולם רואות את רפובליקת קפריסין כריבונית האי כולו.
בנוסף לחלוקת האי לחלק "טורקי" ולחלק "יווני", בקפריסין נמצאים שני שטחים ריבוניים של הממלכה המאוחדת - אַקרוֹטִירִי (Akrotiri) ודֶקֶלְיָה (Dhekelia) המשמשים כבסיסי צבא בריטניה. כדי לסבך את העניין טיפה יותר, בתוך שטח דקליה נמצאות כמה מובלעות השייכות לרפובליקת קפריסין...
ארגון TCC רואה את קפריסין כמחולקת לשניים: "קפריסין" ו"צפון קפריסין". אקרוטירי ודקליה והמובלעות הקפריסאיות אינן נחשבות כיעדים נפרדים, אלא פשוט כחלק מרפובליקת קפריסין.