בסוף דצמבר 2018, כשאירופה כבר בהכנות לקראת חג המולד, טסתי לביקור השלישי שלי בהולנד. כמו בשני הביקורים הקודמים השנה, הגעתי אל ביתו של אִיווָר בטילבורח. חלק מהימים שלי בהולנד תוכננו לטיולים ואילו את האחרים ביליתי עם איוור, עם חבריו ועם משפחתו.
בימים בהם איוור היה צריך לעבוד תכננתי שני טיולים עצמאיים: הראשון לביקור של חבר בלגי באנטוורפן והשני לביקור עצמאי בעיר ההולנדית האג - בעיקר כדי לבקר במוזיאון המאוריצהאוס.
קפיצה לבלגיה
את היום הראשון שלי לאחר הנחיתה הקדשתי לביקור באַנְטְווֶרְפֶּן (Antwerp, בהולנדית: Antwerpen, בצרפתית: Anvers). זה היה הביקור השני שלי בעיר ; ביקרתי בה כבר ב-2014 במסגרת הטיול שלי לבלגיה וללוקסמבורג. הביקור הקודם שלי היה קצר מאוד: נסעתי לטיול של כמה שעות מבריסל, ולא זכיתי לראות הרבה מאנטוורפן.
הלכתי ברגל מביתו של איוור עד תחנת הרכבת של טילבורח. שמחתי לגלות שאני כבר מתחיל לזהות חלק מהרחובות של העיר ואת חלק מהנקודות החשובות בה (כמו את הסופרמרקט הענק של "אלברט היין"...). מתחנת הרכבת של טילבורח נסעתי אל העיר הסמוכה בְּרֶדָה (Breda) ובה עליתי על רכבת נוספת אל התחנה המרכזית של אנטוורפן. הנסיעה כולה ארכה פחות משעה ; ביציאה מהרכבת המתין לי חבר בלגי, יוֹרי, שפגשתי בפעם האחרונה לפני שנתיים.
תחנת הרכבת של אנטוורפן
אמנם כבר ביקרתי כאן בעבר, אבל זה נפלא לשוב לתחנת הרכבת המרכזית של אנטוורפן (Antwerpen Centraal). התחנה נפתחה בשנת 1905 וכבר בפתיחתה נחשבה לתחנת רכבת מיוחדת מבחינה ארכיטקטונית. עד היום תחנת רכבת זו נחשבת לאחת מתחנות הרכבת היפות בעולם. עצי אשוח מקושטים כבר הוצבו בה לקראת חג המולד המתקרב ובא.
 |
| תחנת הרכבת של אנטוורפן |
אמנות רחוב באנטוורפן הקרה
לאחר סיבוב רגלי ארוך בעיר, נסיעה קצרה בחשמלית ועצירה לארוחת צהריים במסעדה שמתמחה בכדורי בשר ענקיים, הגענו לאחת מהנקודות המפורסמות של העיר: בניין MAS - או בשמו המלא Museum aan de Stroom. המוזיאון נפתח בשנת 2011 והוא כולל בתוכו מגוון של תצוגות. בביקורי הקודם בעיר ויתרתי על הכניסה למוזיאון ; גם הפעם יורי לא רצה שניכנס אליו אלא פשוט נעלה לתצפית על העיר מהקומה העליונה של הבניין. הוא סיפר לי כי במקור לא תוכננה להיות קומת תצפית בבניין, והיא נוספה בהחלטה של הרגע האחרון. מסיבה זו קומת התצפית נגישה במדרגות רגילות ולא באמצעות מדרגות נעות או במעלית (ולפיכך אינה נגישה לבעלי מוגבלות בתנועה). שאר קומות המוזיאון כן נגישות לכלל המבקרים - אך נדרש כרטיס כניסה לתצוגות.
כשהגענו אל קומת התצפית קיבלנו שילוב מיוחד של קור-אירופי ורוח מקפיאה. יכולנו לראות מכאן את העיר העתיקה של אנטוורפן עם צריחי הכנסיות הישנות. מצידו האחר של הבניין ראינו רובעים חדשים יותר של העיר.
 |
| בניין ה-MAS |
 |
| אנטוורפן - מראה מתוך בניין MAS |
הליכה מתחת לנהר
לאחר הביקור החטוף בגג ה-MAS המשכנו להסתובב ברחובות העיר, עם עצירת חובה בכמה חנויות שוקולד בלגי עבורי, עצירה בחנות ספרים עבור יורי וביקור בכנסיה מקומית (שאפילו לא טרחתי לזכור את שמה).
ממרכז העיר הגענו למבנה סמוך לנהר השֶׁלְדְט (Scheldt), החוצה את אנטוורפן - כשיעדנו הוא עברו השני של הנהר. את החציה ביצענו במנהרה תת קרקעית, היורדת לעומק של 31.5 מטרים ועוברת מתחת לנהר. מנהרת אַן הקדושה (Sint-Annatunnel) נפתחה בשנת 1933 ואורכה הוא 572 מטרים. היא נועדה לחציה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. מדרגות נעות בעלות מראה מיושן-מאד (חלקים מהם עדיין בנויים מעץ!) הביאו אותנו מפתח הכניסה של המבנה אל המעלית. מכאן ירדנו אל הקומה התחתונה ביותר והתחלנו את חציית הנהר. עיצוב המנהרה הוא מיושן אך עדיין בעל קסם מסוים: חלקה הפנימי מצופה קרמיקות בסגנון אר-דקו אופייני לשנות השלושים של המאה ה-20. בין האריחים הלבנים שובצו ציורים צבעוניים של חיות-ים וכן נתונים על בניית המנהרה. יורי הסביר לי כי מנהרת אן הקדושה נחשבת כאתר היסטורי ולכן היא אינה עוברת עיצוב מחדש או החלפה של המדרגות הנעות המיושנות שלה.
 |
| במנהרת אן הקדושה |
תצפית על אנטוורפן מעבר הנהר
המעבורת הביאה אותנו סמוך מאד לשוק חג המולד של אנטוורפן. לשמחתי, הגענו כשעדיין היה טיפה אור בחוץ. השוק שאליו הגענו היה יחסית קטן, אך נחמד ביותר: מוזיקה, אורות וריחות של אוכל טעים באוויר. קניתי לי את הוופל הבלגי לו חיכיתי כל היום ועברתי עם יורי בין הדוכנים האחרים. לאנשים העמידים במיוחד לקור הופעל גלגל ענק סמוך לשוק חג המולד, אך התאים בו היו פתוחים.
מכאן עשינו את דרכנו לאט לאט בחזרה אל תחנת הרכבת של העיר. עברנו בשוק חג המולד המרכזי של אנטוורפן, הממוקם בכיכר המרכזית של העיר העתיקה. בית העירייה המפורסם של אנטוורפן היה בשיפוצים, אך לא התאכזבתי כי כבר זכיתי לראות אותו בביקורי הקודם בבלגיה. בדרך עברנו באחד מהרחובות המרכזיים של העיר - רחוב מאיר (Meir), הקרוי על שמה של גולדה שלנו.
