07.02.2013
התארגנות איטית
כל כך כיף להתעורר בבוקר ולשמוע את רחש גלי האיקאנוס השקט. התעוררתי בעצלתיים וירדתי לבדוק את המחשב של האכסניה. הופתעתי לגלות כאן מחשב במצב טוב ותוכנת פיקאסה מותקנת. ניצלתי את הבוקר להעלאת תמונות מהטיול לפיקאסה ולפייסבוק. עוד לפני היציאה לטיול של היום, הספקתי גם לקפוץ למסעדת Otra Cosa לארוחת בוקר קצרה.
בעקבות תרבות המוצ'ה
לאחר ארוחת הבוקר אספו אותי מהאכסניה לסיור יום אל עבר המבנים העתיקים של תרבויות המוֹצֶ'ה (Moche) והצִ'ימוּ (Chimu) - שתי תרבויות פרה-קולומביאניות ששגשגו באיזור צפון פרו. תרבות המוצ'ה הייתה המוקדמת מבין השתיים, ולכן חלקו הראשון של הסיור הוקדש לה. הקבוצה הקטנה שאליה הצטרפתי, כללה תיירת מהולנד וזוג אנגלי-פרואני ; המדריך שלנו היה פרואני קטן עם אנגלית מצוינת.
נסענו מוואנצ'אקו דרך טרוחיו אל התחנה הראשונה שלנו: מוזיאון בנושא המקדשים/פירמידות של תרבות המוצ'ה (
Museo Huacas de Moche). המונח המקומי ל"פירמידות" באיזור זה הוא "ווַאקָה" - Huaca. המוצ'ה שישבו באיזור טרוחיו המודרנית עסקו בעיקר באמנות חרס ; לעומתם, המוצ'ה שישבו באיזור העיר המודרנית צ'יקלאיו עסקו בעיקר באמנות של כלי מתכת. המוזיאון עצמו היה נחמד, אך לא חידש לי מעבר למוצגים שראיתי במוזיאון לַארְקוֹ בלימה.
 |
| המוזיאון לתרבות המוצ'ה |
לא רחוק מהמוזיאון נמצאות שתי הוואקות הגדולות של האיזור - וואקת השמש ו-וואקת הירח (Huacas del Sol y La Luna). בזמן ביקורי באתר, רק וואקת הירח הייתה פתוחה למבקרים. וואקת השמש הייתה סגורה למבקרים בעשרים השנים האחרונות ; היא נהרסה ברובה בגלל הכובשים הספרדים, שהטו את נהר המוצ'ה לכיוונה במטרה לזרז את קריסתה ולשדוד את הזהב החבוי בה.
בזמן הביקור בוואקה דה לה לונה המדריך הסביר לנו על הבניה ההפוכה של המבנה הפירמידלי. כל קומה נוספת הייתה גדולה יותר מזו שמתחתיה. כך נוצר הצורך לתמוך הפירמידה ההפוכה באמצעות פירמידה רגילה מסביבה. בכל כמה עשרות שנים נבנתה קומה חדשה לפירמידה, והקומה שמתחתיה נאטמה. המבנה שנותר כיום, לא בדיוק מזכיר צורת פירמידה, בעקבות בלייה בת כאלף שנים. עם כל היופי של העיטורים של הוואקה, המדריך הסביר לנו שיש לזכור כי היא שימשה כמקום מקדש בו הוקרבו קורבנות אדם.
לתרבות המוצ'ה היה כמובן גם איזור למגורים וחיי היום-יום. האיזור זה נמצא בן שתי הוואקות, והוא פחות נחקר ונחפר עקב אילוצי תקציב.
 |
| הטיפוס אל וואקה דה לה לונה |
 |
| בתוך הוואקה, עם אמנות מוצ'ה מאחוריי |
 |
| תצפית על וואקה דל סול מכיוון וואקה דה לה לונה |
בעקבות תרבות הצ'ימו
התרבות שהמשיכה את תרבות המוצ'ה, הייתה תרבות הצ'ימו. לאחר הביקור בוואקה דה לה לונה, עצרנו לארוחת צהריים בטרוחיו. משם המשכנו אל וואקת הקשת בענן - Huaca del Acro Iris, שידועה גם בתור הוואקה של הדרקון. זהו מקדש טיט, שממוקם בליבה של טרוחיו, והוא זכה לכינוי "וואקת הקשת בענן" בגלל עיטורים בצורת שבעה פסים, שכנראה מסמלים את הקשת בענן. בניגוד לאמנות בוואקות של תרבות המוצ'ה, כאן הפיסול בוצע בבוץ בלבד, ולכן מכיל גוון חול אחיד. עם ההגעה לוואקת הקשת בענן גיליתי, למרבה הצער, כי היא אינה מוגנת מפני נזקי מזג האוויר ; אמנם כמויות המשקעים השנתיות באיזור טרוחיו הן אפסיות, אך דווקא לפני כמה ימים ירד מבול לילי בעיר. הנזק על קירות הוואקה היה ברור לעין. כיסוי עתידי של המבנה ימנע מעט מהנאת הביקור בו, אך לפחות ישמור עליו לעוד שנים רבות.
 |
| נזקי הגשם בוואקת הקשת בענן |
 |
| חלק מהוואקה |
 |
| כלב פרואני קירח שפגשתי מחוץ לוואקת הקשת בענן |
האתר האחרון והכי מרשים להיום היה מקדש הבוץ של צַ'אן צַ'אן (Chan Chan), שנמצא בין טרוחיו לוואנצ'אקו. תחילה נכנסנו אל מוזיאון מקומי כדי ללמוד על תרבות הצ'ימו ועל המקדשים, וממנו המשכנו אל המקדש הענק. זהו למעשה רק אחד מתוך תשעה מקדשים גדולים הנמצאים באיזור זה, ורק הוא פתוח לתיירים. צ'אן צ'אן תפקד גם כבירת ממלכת הצ'ימו עד עליית כוחם של האינקה במאה ה-15 לספירה. המקדש היה ביתו של אחד משליטי הצ'ימו, ושימש גם כאתר הקבורה של אותו שליט.
רמת הפיסול של הצ'ימו בבוץ היא פשוט מרהיבה: הם יצרו צורות של חיות, רשתות דייגים וסמלים טקסיים מבוץ בלבד. חלקים גדולים של המקדש של צ'אן צ'אן הם מקורים, ולכן נזקי מזג האוויר הסוער פחות בלטו כאן.
 |
| כיכר מאוד רחבה בצ'אן צ'אן |
 |
| בצ'אן צ'אן |
 |
| בניית בוץ מדהימה בצ'אן צ'אן |
בחזרה לוואנצ'אקו
החלטתי להישאר בעיירת הדייגים הנחמדה ללילה נוסף מעבר לזה שמצפה לי היום. בינתיים קבעתי סיור נוסף באיזור טרוחיו למחר. משיחה עם המדריך בדרך אל וואנצ'אקו, הבנתי שכדאי לי לעצור רק בצ'יקלאיו בדרכי אל אקוודור, ולוותר על עצירות בעיירות קטנות בדרך.
בערב קפצתי לארוחה זריזה, איך לא... ב-Otra Cosa.
