יום 120: הוברט

21.04.2010

פגישה מפתיעה

קרה היום דבר מדהים, כשעמדתי הבוקר מחוץ לאכסניה שלי בלונססטון. המתנתי לרכב שיאסוף אותי עד התחנה המרכזית, שם אקח את האוטובוס לבירת טסמניה, הוֹבַּרְט (Hobart). בזמן ההמתנה עצר לידי רכב של חברת טיולים, וממנו לפתע יצאה מישהי והתחילה לצעוק לעברי: "נמרוד! נמרוד!" לקח לי כמה שניות לזהות את קאט, הגרמניה שהכרתי לפני למעלה מחודש בספארי הקאנו ליד נוסה. היא חצתה את הכביש מהר, רצה אלי והתחילה לדבר איתי בגרמנית. הייתי צריך לעצור אותה ולהזכיר לה שאני לא ממש דובר או מבין גרמנית. דיברנו למשך כמה דקות, מחליפים חוויות מהטיול - עד שהגיע הזמן להיפרד. היה מוזר לפגוש אותה שוב, בעיקר בהתחשב בגודלה העצום של אוסטרליה.

האכסניה שלי בלוננסטון

בירת טסמניה

האוטובוס אל הוברט הגיע בזמן, והצלחתי להגיע אל אכסניית Hobart Hostel לפני הפסקת הצהריים הארוכה שלהם. האכסנתי כאן בחדר מרובה מיטות, שכמעט לא התמלא בימים הבאים.
בהוברט עצמה נראה שיש פחות מוקדי עניין מאשר בלוננסטון הקטנה. יצאתי אל רובע סַלָמָנְקָה פְּלֵייס (Salamanca Place) הסמוך לנמל. הבתים ברובע בנויים מאבן חול זהובה, ובאיזור יש אינספור גלריות אמנות וחנויות מזכרות מיוחדות. בימי שבת נפתח ברובע סלמנקה שוק מקומי, שמהווה אבן שואבת למקומיים ותיירים.

בתי אבן חול בהוברט

מסלמנקה הלכתי אל ה-Battery Point, שבעברה מוקמו בה סוללות תותחים (ומכאן שמה). ויתרתי על הכניסה למוזיאון נַרִינָה (Narryna), שנראה לי משעמם לפי הברושור - אז רק צילמתי אותו מבחוץ והמשכתי בדרכי. העדפתי להסתובב היום ברחובותיה של הוברט ולהכיר אותה ברגל.
את אחר הצהריים העברתי באיזור הקניות של מרכז הוברט: רחוב אליזבת' והקניון הפתוח שלו. משם הלכתי לחפש את סניף הסופרמרקט המרוחק שראיתי במפת העיר. ההליכה אל הסופרמרקט הייתה אולי ההליכה הארוכה ביותר שעשיתי בטיול הזה בשביל לקנות אוכל ; הוא פשוט היה ממוקם מאד רחוק מהמרכז.
בערב די שיעמם לי. לא היה משהו מיוחד לעשות בהוברט בלילה. אז נחתי - מחר מצפה לי סיור מאורגן ויום ארוך בפורט ארתור.

מוזיאון נרינה

יום 119: לונססטון

20.04.2010

שייט בנהר תמר

החלטתי שאני מאד אוהב את טסמניה. אולי זה לא המקום עם האטרקציות היפות ביותר באוסטרליה, אך בהחלט יש לו את הקסם שלו. אפילו בעיר כביכול-משעממת כמו לונססטון אפשר למצוא מה לעשות. נכון - אם הייתי נשאר פה לתקופה ארוכה מאד, הייתי מרגיש "תקוע" כאן ; אבל יומיים בלונססטון השקטה אחרי הביקור במלבורן הענקית הם דבר מצוין לנפש.

הרשתי לעצמי להתעורר מאוחר מהרגיל, שזה בשבילי בסביבות 8:30. קמתי בעצלתיים לגלישה באינטרנט האיטי והלא-יעיל של האכסניה, ואחר כך יצאתי לסיבוב קצר בעיר. תחילה קניתי לי את דגל טסמניה, ומשם המשכתי אל רציף ההפלגות בנהר תמר.

הגעתי אל הרציף ממש לפני שההפלגה יצאה, שילמתי בזריזות בדלפק ומיהרתי אל הסירה. כשעליתי אל הסירה הבנתי שהמוכר הכרטיסים החזיר לי עודף שגוי - 10$ יותר ממה שהיה צריך. החלטתי לשוב אליו לאחר ההפלגה כדי להשיב לו את הכסף שלו.

ההפלגה התחילה בשייט קצר בנהר תמר, ומשם המשיכה לתוך האשד של נהר תמר - ה"קטרקט" (Cataract). ההפלגה בקטרקט הייתה חלקו היפה יותר של השייט: הסירה עברה בתוך הערוץ הצר, כשהיא מוקפת בקירות סלע. למרות שמו, "נהר תמר" הוא לא באמת נהר - הוא מתמלא מדי יום במי גאות מלוחים מהים. הוא נקרא ע"ש נהר תמר בבריטניה, ומקור השם "תמר" הוא כנראה עיוות של שם קדום של הנהר הבריטי.

לונססטון ונהר תמר

בתוך הקטרקט

כשהשייט הסתיים חזרתי אל המשרדים של חברת ההפלגות Tamar River Cruises כדי להשיב את עשרת הדולרים העודפים שהביאו לי. האנשים בקבלה היו קצת בהלם ממני ונתנו לי בחזרה מתנות מחנות המזכרות שלהם, בשווי של יותר מעשרה דולרים. מסתבר שמאד כדאי להיות הוגן.

סיור רגלי בקטרקט

חזרתי אל האכסניה שלי, החלפתי בגדים ויצאתי לסיור עצמאי בן שעתיים בקטרקט. בקירות הערוץ יש מסלול הליכה נחמד, שהלכתי לאורכו עד שהגעתי לפארק קטן וחביב עם בריכה ציבורית וטווסים. חציתי גשר תלוי בפארק השקט, וממנו המשכתי במסלול מעגלי בחזרה אל העיר והאכסניה. 

בערב הייתה הפסקת חשמל ארוכה באכסניה, כשבחוץ התחילה להתפתח סערה. מסתבר שאפילו להפסקות חשמל יכולה להיות אווירה קסומה, אם הן מתרחשות בטסמניה. 

בהליכה בקטרקט

לקראת קצה מסלול ההליכה

יום 118: לונססטון

19.04.2010

בוא לטסמניה

השכם בבוקר יצאתי מהאכסניה שלי כדי לתפוס את השאטל של Sky Bus ממלבורן אל נמל התעופה. ההמתנה לטיסה הייתה די מורטת עצבים: לפתע ביטלו את אחת מהטיסות האחרות בלי שום התראה מוקדמת, ואז גם הטיסה שלי התעכבה. כבר עברו לי בראש מחשבות מה לעשות במידה והטיסה מבוטלת, ואיך אגיע אל טסמניה בדרך חלופית. למזלי, הטיסה יצאה לבסוף - אמנם באיחור - אבל כמובן שזה עדיף על ביטול. זו הייתה הטיסה הקצרה ביותר שלי בטיול הזה: תוך פחות משעה נחתתי בלוֹנְסֵסְטוֹן (Launceston) - העיר השנייה בגודלה בטסמניה. לקראת הנחיתה הצלחתי לצלם את נהר תמר (Tamar) הסמוך לעיר.

נהר תמר, מבט מהמטוס

ההיסטוריה האפלה של טסמניה (חלק ראשון)

טסמניה הייתה המדינה השישית בה ביקרתי באוסטרליה, וגם האחרונה (חוץ מהחזרה הצפויה לניו סאות' ווילס). היא נקראת על שמו של מגלה ארצות פחות "פופולרי" באוסטרליה - אייבל טסמן. טסמן פספס במסעו הראשון ב-1642 את אוסטרליה העצומה, והגיע "רק" לניו זילנד וטסמניה. הוא היה לאדם הראשון שתיעד את קיומה של טסמניה - ואילו קפטן קוק הידוע הגיע אליה אחריו. המגלים הראשונים לא ידעו שמדובר באי, וחשבו כי טסמניה היא חלק מקו החוף של אוסטרליה. רק בסוף המאה ה-18 פלינדרס (כן, אותו אחד מהשמורה של אי הקנגורו) הוכיח שטסמניה היא אי, בכך שהקיף אותה. 

בטסמניה הייתה בעבר קהילה אבוריג'ינית, שנעלמה עם הגעתו של האדם הלבן. העימות בין הטסמניים לבריטים נקרא "המלחמה השחורה". העימות הזה הביא להשמדת העם הטסמני, כתוצאה מרצח יזום של הבריטים, חטיפת המתיישבים לצורכי עבדות, ומחלות שהביא איתו האדם הלבן אל הקהילה הלא-מחוסנת. וכך - מעם שמנה כמה אלפי אנשים לפני הגעת הבריטים, נשארו רק ארבעה אבוריג'יניים-טסמנים בשנת 1869. הטסמנית האחרונה נפטרה בשנת 1876 ובכך הוכחד העם הטסמני.

דגל טסמניה

דגל טסמניה הוא דגל אוסטרלי "קלאסי" - נס בריטי עם סמל מדינת טסמניה. אין הסבר הגיוני לבחירת האריה כסמלה של מדינה, שהטבע וההיסטוריה שלה רחוקים כל כך מהאריות של אפריקה ואירואסיה. כנראה שהסמל נבחר כדי לחזק את הקשר הבריטי אל המקום.

דגל טסמניה

ניו זילנד?!

מנמל התעופה הקטן של לונססטון נסעתי במונית עם עוד שתי מטיילות אל מרכז העיר. האכסניה שהזמנתי לי כאן הייתה מקום קסום בשם Launceston Backpackers - ופה התחלתי להבין מדוע משווים את טסמניה לניו זילנד. לא רק שהאי עצמו דומה מבחינת נופיו לארץ-הענן-הלבן-הארוך, אלא שגם האווירה כאן מאד דומה: האכסניה הייתה למעשה בית פרטי שהוסב להוסטל (כמו בניו זילנד), היחס פה היה אישי והמחירים נמוכים יותר (כמו בניו זילנד) ואפילו היה כאן חתול שהסתובב בחצר (כמו בניו זילנד, וגם כמו בישראל). וסוף סוף אחרי מלבורן ההומה והרועשת, חזר לי החיוך אל הפנים.

שילמתי כאן סכום נמוך יחסית לחדר עם עוד שני אנשים, אך למעשה שהיתי בו לבד. תחושת הפרטיות הזו הייתה מדהימה, אחרי חודשים של לינה באכסניות משותפות. 

ליד האכסניה שלי. כל כך ניו זילנד.

מרכז לונססטון

לקחתי את מדריך הלונלי פלאנט שלי ויצאתי לסיבוב במרכז העיר, כדי לחפש את האתרים המומלצים ביותר. חנות המטריות שפורסמה במדריך, נראתה בעיניי די סתמית ולא מעניינת. דווקא אוסף העיצוב בעץ היה הרבה יותר יפה ומיוחד.

בפארק המרכזי של לונססטון (City Park) נמצאת מסיבה-כלשהי מכלאה של קופי מקוק יפנים. גם הפארק עצמו הוא מקסים, שקט ופסטרולי. 

טיילתי מעט במרכז העיר, התרשמתי מהבנייה היפה ומהשקט המרגיע. לקראת הערב עברתי במרכז המידע לתיירים ובסופרמרקט כדי להצטייד בקצת אוכל. ועדיין לא יצאה ממני התחושה שטעיתי בדרך והגעתי שוב לניו זילנד.

קוף מקוק בפארק של לונססטון 

היובל של נהר תמר