יום רביעי, 8 בינואר 2014

יום 118: לונססטון

19.04.2010


בוא לטסמניה

השכם בבוקר יצאתי מהאכסניה שלי כדי לתפוס את השאטל של Sky Bus ממלבורן אל נמל התעופה. ההמתנה לטיסה הייתה די מורטת עצבים: לפתע ביטלו את אחת מהטיסות האחרות בלי שום התראה מוקדמת, ואז גם הטיסה שלי התעכבה. כבר עברו לי בראש מחשבות מה לעשות במידה והטיסה מבוטלת, ואיך אגיע אל טסמניה בדרך חלופית. למזלי, הטיסה יצאה לבסוף - אמנם באיחור - אבל כמובן שזה עדיף על ביטול. זו הייתה הטיסה הקצרה ביותר שלי בטיול הזה: תוך פחות משעה נחתתי בלוֹנְסֵסְטוֹן (Launceston) - העיר השנייה בגודלה בטסמניה. לקראת הנחיתה הצלחתי לצלם את נהר תמר (Tamar) הסמוך לעיר.

נהר תמר, מבט מהמטוס

ההיסטוריה האפלה של טסמניה (חלק ראשון)

טסמניה הייתה המדינה השישית בה ביקרתי באוסטרליה, וגם האחרונה (חוץ מהחזרה הצפויה לניו סאות' ווילס). היא נקראת על שמו של מגלה ארצות פחות "פופולרי" באוסטרליה - אייבל טסמן. טסמן פספס במסעו הראשון ב-1642 את אוסטרליה העצומה, והגיע "רק" לניו זילנד וטסמניה. הוא היה לאדם הראשון שתיעד את קיומה של טסמניה - ואילו קפטן קוק הידוע הגיע אליה אחריו. המגלים הראשונים לא ידעו שמדובר באי, וחשבו כי טסמניה היא חלק מקו החוף של אוסטרליה. רק בסוף המאה ה-18 פלינדרס (כן, אותו אחד מהשמורה של אי הקנגורו) הוכיח שטסמניה היא אי, בכך שהקיף אותה. 
בטסמניה הייתה בעבר קהילה אבוריג'ינית, שנעלמה עם הגעתו של האדם הלבן. העימות בין הטסמניים לבריטים נקרא "המלחמה השחורה". העימות הזה הביא להשמדת העם הטסמני, כתוצאה מרצח יזום של הבריטים, חטיפת המתיישבים לצורכי עבדות, ומחלות שהביא איתו האדם הלבן אל הקהילה הלא-מחוסנת. וכך - מעם שמנה כמה אלפי אנשים לפני הגעת הבריטים, נשארו רק ארבעה אבוריג'יניים-טסמנים בשנת 1869. הטסמנית האחרונה נפטרה בשנת 1876 ובכך הוכחד העם הטסמני.

דגל טסמניה

דגל טסמניה הוא דגל אוסטרלי "קלאסי" - נס בריטי עם סמל מדינת טסמניה. אין הסבר הגיוני לבחירת האריה כסמלה של מדינה, שהטבע וההיסטוריה שלה רחוקים כל כך מהאריות של אפריקה ואירואסיה. כנראה שהסמל נבחר כדי לחזק את הקשר הבריטי אל המקום.

דגל טסמניה

ניו זילנד?!

מנמל התעופה הקטן של לונססטון נסעתי במונית עם עוד שתי מטיילות אל מרכז העיר. האכסניה שהזמנתי לי כאן הייתה מקום קסום בשם Launceston Backpackers - ופה התחלתי להבין מדוע משווים את טסמניה לניו זילנד. לא רק שהאי עצמו דומה מבחינת נופיו לארץ-הענן-הלבן-הארוך, אלא שגם האווירה כאן מאד דומה: האכסניה הייתה למעשה בית פרטי שהוסב להוסטל (כמו בניו זילנד), היחס פה היה אישי והמחירים נמוכים יותר (כמו בניו זילנד) ואפילו היה כאן חתול שהסתובב בחצר (כמו בניו זילנד, וגם כמו בישראל). וסוף סוף אחרי מלבורן ההומה והרועשת, חזר לי החיוך אל הפנים.
שילמתי כאן סכום נמוך יחסית לחדר עם עוד שני אנשים, אך למעשה שהיתי בו לבד. תחושת הפרטיות הזו הייתה מדהימה, אחרי חודשים של לינה באכסניות משותפות. 

ליד האכסניה שלי. כל כך ניו זילנד.

מרכז לונססטון

לקחתי את מדריך הלונלי פלאנט שלי ויצאתי לסיבוב במרכז העיר, כדי לחפש את האתרים המומלצים ביותר. חנות המטריות שפורסמה במדריך, נראתה בעיניי די סתמית ולא מעניינת. דווקא אוסף העיצוב בעץ היה הרבה יותר יפה ומיוחד.
בפארק המרכזי של לונססטון (City Park) נמצאת מסיבה-כלשהי מכלאה של קופי מקוק יפנים. גם הפארק עצמו הוא מקסים, שקט ופסטרולי. 
טיילתי מעט במרכז העיר, התרשמתי מהבנייה היפה ומהשקט המרגיע. לקראת הערב עברתי במרכז המידע לתיירים ובסופרמרקט כדי להצטייד בקצת אוכל. ועדיין לא יצאה ממני התחושה שטעיתי בדרך והגעתי שוב לניו זילנד.

קוף מקוק בפארק של לונססטון 
היובל של נהר תמר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה