05.01.2010
מערות וואיטומו
היום נסענו מהמילטון דרומה אל מחוז ווָאִיטוֹמוֹ (Waitomo), כדי לבקר במערות המפורסמות הנושאות את אותו השם. בחרנו את טיול ה"קומבו", שכולל את מערת הנטיפים רוּאַקוּרִי (Ruakuri) ואת מערת וואיטומו עם התולעים הזוהרות. מערת הנטיפים הייתה מרשימה: אפילו מותר לצלם בה במקומות מסוימים. עוברים בה זרמים תת קרקעיים, שחלק מהתיירים שטים בהם על אבובים ; הבטנו עליהם מלמעלה וזה נראה כמו עינוי. הסיור במערת הנטיפים נמשך כמעט כשעתיים במסלול שאורכו קילומטר וחצי.
 |
| מערת רואקורי |
אסור לצלם בתוך המערה, כי כל פלאש קטן מחליש את זוהרן של התולעים ובכך עלול לפגוע בתזונתן. רגע השיא של הסיור הוא שייט בחושך מוחלט מתחת לאלפי תולעים, שצמודות לתקרה. בשלב זה הרגשתי כאילו אני צף בחלל ומסביבי כוכבים. ללא ספק, זה היה אחד מהמחזות המיוחדים של הטיול הזה.
 |
| סוף השייט במערת וואיטומו |
ארנבייה
סמוך לכביש המגיע אל המערות נמצאת חוות ארנבי-אנגורה בשם The Shearing Shed. לזן האנגורה יש פרווה ארוכה מאד, בהשוואה לארנבים אחרים - ופה גוזזים אותה כדי להכין ממנה בגדים מאד רכים. נדהמתי מכמות המוצרים שאפשר להכין מפרוות ארנב. אפשר גם לעצור וללטף את הארנבים הצעירים והבוגרים.
 |
| עם ארנב אנגורה בוגר ומוכן לגזיזה |
אוטורוהאנגה
בדרך חזרה אל המילטון עצרנו בעיירה אוֹטוֹרוֹהָאנְגָה (Otorohanga). ביקרנו בספריה העירונית בשביל קצת אינטרנט חינמי והמשכנו אל בית הקיווי, שבו הופכים את היום ללילה. הקיווי הוא עוף לילי, וכדי לראות אותו ביום צריך להיכנס לתצוגות ליליות מיוחדות. ראיתי בקושי שני קיווים ודי התאכזבתי מהמקום (וגם אסור לצלם בו). העיקר שלמדתי שציפור הקיווי היא גדולה יותר ממה שחשבתי שהיא.
משם שבנו אל האכסניה בהמילטון לארוחת ערב והתארגנות לקראת הנסיעה לתחנה הבאה שלנו: טאופו.
 |
| הספרייה באוטורוהאנגה עם טוטמים מאורים |
