11.03.2010
הקריות של אוסטרליה
היומיים שלי בבריסביין היו טובים וממצים. סחבתי את התיקים הכבדים שלי אל התחנה המרכזית של העיר ועליתי על האוטובוס של גרייהאונד אל תחנת העצירה הבאה שלי: נוּסָה (Noosa). נוסה אינה עיר אחת אלא יותר מקבץ של עיירות קטנות, ששמות רובן מתחיל ב"נוסה" - בערך כמו הקריות בישראל: נוסה-הדז, נוסה-ג'אנקשן, נוסה-ויל ואחרות. כשהגעתי אל נוסה התחיל לרדת מבול, ואני חיכיתי בתחנה לרכב שיאסוף אותי.
שמורת קולולה
רכב של חברת Gagaju אסף אותי ותיירת מגרמניה בשם קאט לנסיעה ארוכה לשמורת הטבע הממוקמת צפונית לנוסה. בדרך עצרנו בסופרמרקט לקניות של אוכל לימים הקרובים ; חילקתי את הקניות שלי עם קאט, שהתבררה כמאד נחמדה ובעלת אנגלית מצוינת (בניגוד למרבית הגרמנים הצעירים). משם המשכנו אל שמורת גְרֵייט סֵנְדִי (Great Sandy), שנקראת גם "קוּלוּלָה" (Cooloola): שמורת טבע עצומה שמתפרשת מנוסה ועד האי פרייז'ר וכוללת מגוון של נופים - החל מדיונות חול עם אגמי מים מתוקים ועד יערות גשם וביצות מלאות יתושים. את "ספארי הקאנו" בקולולה קיבלתי בחינם עם הזמנת חבילת הטיולים בסידני, אחרת אני לא חושב שהייתי מגיע לכאן בעצמי.
ככל שהתקרבנו אל מקום הלינה בשמורה, התחלתי להבין למה מציעים את הטיול פה בחינם: המחנה היה מזעזע ומוקם ליד נחלי הביצה הגדולים. בלילה הראשון קיבלנו מיטות ערסל בתוך החדרים המכוערים שלהם... וגם היינו צריכים להוסיף על זה 50 דולרים כדמי כניסה לשמורה. היחס של הצוות פה היה איום ומדריכי הקאנו לא עדכנו את המטיילים בכלל על תוכניות השייט מחר. אני שמחתי שקניתי בסופרמרקט דוחה יתושים חזק: היתושים השחורים פה הם מאד עקשניים ורצחניים.
 |
| המחנה של גאגאג'ו בשמורת קולולה |
הלכתי לישון קצת בחדר ; לשמחתי בכניסה לחדר דלקה קטורת כדי להרחיק את היתושים המנוולים. התעוררתי כששתי מטיילות דניות נכנסו אל החדר, קראו להן לִיָה וסַבִּין - ומכאן נתקלתי בשתיהן עוד פעמים רבות במהלך הטיול.
לא היה הרבה מה לעשות במחנה היום - השייט בקאנו יתבצע רק מחר. בינתיים העברתי את זמני באכילה, שינה, התחמקות מיתושים ועכבישי-ענק וצפייה בטלויזיה עם הגרמנים והדניות. בשמורה לא הייתה קליטה סלולרית, אז הלכתי כמה מאות מטרים לטלפון ציבורי הקרוב כדי להתקשר ל...צבא. כן, לצה"ל. החיילות מהקורס הראשון שפיקדתי עליו השתחררו בדיוק היום, ורציתי לתפוס אותן בטלפון. לצערי הן היו עסוקות באותו הרגע בטופס הטיולים, כך שדיברתי בעיקר עם חברים אחרים מהבסיס.
האווירה במחנה גאגאג'ו די מדכאת: מרבית המטיילים גם השתעממו מאד. החלטתי שאם לא אהנה מחר בשייט, אז אקצר את השהות שלי פה ואחזור מוקדם יותר לנוסה.
גם הלילה בגאגאג'ו היה מזעזע. היה לי מאד קשה לישון במיטת הערסל. שמחתי שלא ישנתי באוהלים שבחוץ, כי ירד מבול בלילה ולא התחשק לי להתעורר בתוך ביצה כשהתיק שלי כולו רטוב. מישהו בחדר גם דאג לנחירות מחרישות אוזניים, ורק שבוע לאחר מכן הבנתי מי הייתה זו שנחרה.
12.03.2010
תדריך בוקר
פשוט לא רציתי להתעורר בבוקר בגלל הגשם שחיכה לי בחוץ, אבל כבר בשבע וחצי התחיל התדריך לקראת השייט ליומיים הקרובים. עיקר הדגשים בתדריך היו על דרכים המגוונות לאבד את "פיקדון המפתח" ששילמנו לחדר. זה היה קצת מוזר, בהתחשב בזה שלא שילמנו כלל דמי פיקדון (הטיול היה בחינם) או בזה שלא היה כלל מפתח לחדרים. בנוסף לזה, התברר לי שרק הלילה הראשון שלי פה יהיה בחדרים וששני הלילות הבאים יהיו באוהלים בחוץ. אחרי התדריך מיהרתי לשלם עוד כמה דולרים כדי ש"אזכה" לישון שוב במיטות הערסל האיומות ולא בשלולית.
ולגבי הטיול עצמו? לא הסבירו יותר מדי: רוב התדריך עבר בגישה של "קחו קאנו, ושיהיה בהצלחה".
ספארי קאנו
לאחר ארוחת הבוקר כל הקבוצה יצאה לשייט, בלי המדריכים כמובן. אני הייתי בקאנו עם קאט ואנדי (עוד גרמני), והסתבר שחתירה בקאנו לא הייתה הצד החזק של שלושתנו, כי תמיד השתרכנו מאחורי שאר חברי הקבוצה. שטנו מעט בנהר הסמוך למחנה, עד שהגענו לאגם קטן. נצמדנו יחסית קרוב לגדת האגם ונכנסנו אל ערוץ קטן, שהיה הנקודה האחרונה להיום. כבר שם קאט הכריזה שהיא לא מתכוונת להישאר פה יום נוסף, ושמחתי להצטרף אליה.
 |
| בערוץ שלצידי האגם |
 |
| הקאנו'ס |
נחנו מעט בערוץ והקבוצה בחרה (לשמחתי) שלא להמשיך הלאה בגלל מזג האוויר. משם חזרנו דרך האגם והנהר אל המחנה של גאגאג'ו - נזהרים שלא להתהפך עם הקאנו.
הצהריים והערב עברו שוב בשעמום מוחלט: שינה, טלויזיה וטאקי עם הדניות. בכוחותיי האחרונים מהמאבק ביתושים הצלחתי לקבוע לי אכסניה למחר בנוסה. האכסניה שלי למחרתיים כבר הייתה מלאה, ולכן מחר אלך לאכסניה אחרת ואז אחליף ביניהן. העיקר שמחר אעזוב את המחנה המשמים הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה