יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

יום 86: האי פרייז'ר והרווי ביי

18.03.2010


אגם מק'קנזי

כולם התעוררו גם היום עוד לפני שמונה, ותומס עזר לי לפרק את האוהלים. האחרים טענו שהם מכינים את ארוחת הבוקר, אבל בפועל הם רק פתחו כמה פחיות בירה. הכנתי לי קורנפלקס בקערה ואז פתחתי את החלב כדי להריח אותו ; הוא התגלה כמקולקל - וכך העברנו את הבוקר בכרסום קורנפלקס יבש  עם עוגיות שוקולד-צ'יפס. לאחר הארוחה המוזרה הזו פינינו את המחנה.
מכאן יצאנו אל המקום המפורסם והיפה ביותר באי פרייז'ר - אגם מֵק'קֵנְזִי (McKenzie). חופו של האגם הוא לבן-אבקתי, המטרים הראשונים של המים בוהקים בצבע תכלת צלול ואחריהם הצבע משתנה לכחול עמוק. זה היה ללא ספק שיאו של הביקור באי פרייז'ר: הרגשתי כמו בגן עדן.

אגם מק'קנזי
בתחילת הביקור באגם עוד ירד גשם, אז חזרתי עם הקבוצה אל לרכב כדי לאכול את שאריות האוכל האחרונות שנותרו לנו. כששבנו אל האגם השמיים התבהרו ויכולנו להיכנס ולטבול במים הנקיים שלו. לא רציתי להיפרד מהמקום היפהפה הזה, אבל לאחר כשעה היינו צריכים לעזוב כדי לתפוס את המעבורת בחזרה אל הרווי ביי.

אני ליד האגם. יכול להסוות את עצמי בקלות בחול.

בחזרה להרווי ביי

נסענו אל תחנת הדלק של האי כדי לנפח מחדש את הצמיגים של הג'יפ ולזרוק את הזבל שצברנו בו בימים האחרונים. העלנו את הרכב על המעבורת והפלגנו בחזרה אל הרווי ביי כדי להזדכות עליו.

בהפלגה חזרה להרווי ביי
החזרנו את הרכב ללא שום בעיות ותקלות ושבנו אל האכסניה, בה קיבלנו חדרים חדשים. גיליתי שזרקו לי את האוכל שהשארתי במקרר ביחידה הקודמת, מכיוון והתחילו לשפץ אותה. ליה וסבין יצאו לקניות לקראת ארוחת הערב שהן הבטיחו לבשל לקבוצה. הן חזרו רק עם אורז וירקות, ואלה הפכו לצערי לירקות מבושלים. הסתפקתי בסוף רק באורז עצמו, אבל זה לא קלקל את הערב. שמחתי להעביר לילה נוסף עם האנשים המדהימים שטיילו איתי באי החול הגדול בעולם. מחר כבר אעזוב את הרווי ביי, יחד עם חלק מחברי הקבוצה לכיוון היעד הבא על החוף המזרחי של אוסטרליה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה