21.03.2010
חורבותיה של ארלי ביץ'
בגלל העצירה הלילית וההמתנה למצבר החלופי, הנסיעה לאֶרְלִי בִּיץ' (Airlie Beach) התארכה ל-18 שעות. כבר כשעברנו ליד מק'קיי התחלתי לראות את סימני הציקלון שפגע בחוף: עצים עקורים, תמרורים שהתעופפו וגם תחנת דלק שנהרסה. בארלי ביץ' המצב לא היה יותר טוב: העיר הייתה פשוט משותקת ; הגעתי לעיר בלי חשמל, קליטה סלולרית, טלפון קווי או מים חמים להתקלח בהם. קשה לי לשפוט את אכסניית מאגנומס (Magnums) שבה לנתי, מכיוון ועקב הציקלון הם לא יכלו לספק לי את התנאים הבסיסיים ביותר. פגשתי באכסניה את ליה, סבין, אליסטר, תום ובוב. ליה הייתה מעט חולה, וחששה שלא תצא להפלגה שלה שנקבעה למחר ואילו אליסטר היה צפוי לצאת איתי ביחד לאותה ההפלגה לאיי ויטסאנדיי.
גלידה מהפח
כשהפנמתי את העובדה שאין חשמל (כלומר: אין מקררים) - חיפשתי חנות פתוחה כדי שאוכל לקנות לפחות אוכל בסיסי ליומיים הקרובים. הבעיה הייתה שכל הסופרמרקטים בארלי היו סגורים עקב הסופה. בשלב מסוים של היום נפוצה שמועה בקרב המטיילים שהסופרמרקט הקרוב לאכסניה השליך את כל כל הגלידות שלו אל פחי הזבל. הצטרפתי לעשרות תרמליאים מכל העולם בחיטוט בפחים הגדולים ושליפת גלידות במצבי המסה שונים. נשמע טיפה מגעיל, אבל זו הייתה אחת החוויות הכיפיות שלי מארלי ביץ'.
 |
| צדים גלידות מהאשפה |
 |
| אלי והגלידה |
(כמעט) רחצה בביוב
בצהריים הלכתי עם הבנים ללגונה של ארלי ביץ'. הים פה מסוכן לרחצה בגלל הכרישים והמדוזות, ולכן הקימו סמוך לחוף לגונה מלאכותית עם מי ים מסוננים. בחרתי שלא להיכנס למים, בזמן שכולם כן נכנסו - ומסתבר שזה היה רעיון חכם. הלגונה הייתה מוקפת בסרט צבעוני שלא הבנו את משמעותו. לאחר כמה דקות של רביצה ליד הלגונה וצפייה בשאר התרמילאים שבתוכה, באה שוטרת והתחילה לצעוק על כולם לצאת מהמים ; אלי שאל אותה את הסיבה לכך, והיא אמרה: "למה חשבתם שיש סרט צבעוני סביב הלגונה?" - אלי השיב שהם חשבו שהסרט הוא קישוט לכבוד מסיבה. בתגובה, השוטרת הסבירה לו שבזמן הסופה עפו מים מזוהמים בביוב העירוני מהים אל תוך הלגונה, ולכן שמו את הסרט כאזהרה. בשלב זה של השיחה ביניהם נשמתי לרווחה על בחירתי שלא להיכנס לשחייה בטינופת האנושית הזאת. כל הבנים מיהרו לחזור אל האכסניה כדי להתרחץ במים קפואים ולהוריד מעצמם את שאריות הביוב. אני לשמחתי יכולתי להעביר יום נוסף ללא מקלחת וללא ביוב.
בערב מצאנו את המקום הכמעט-יחיד בארלי ביץ' שהחזיק גנרטור. אלי גם הספיק לברר לגבי השייט שלנו: הוא לא יידחה למרות הסופה. אני החלטתי לברוח מארלי ביץ' מיד לאחר השייט, כי די משעמם פה גם כשיש חשמל.
22.03.2010
... יום משעמם בארלי ביץ'
הקליטה והחשמל טרם שבו הבוקר. סאבווי עדיין לא פתחו את הסניף שלהם, אז הסתפקתי בשאוורמה במסעדה היוונית ביחד עם ליה וסבין. בהמשך הבוקר ליוויתי אותן ואת ההולנדים אל עבר היציאה לשייט שלהם באיי וויטסאנדיי. פגשתי גם את דן, חן וירון לפני שגם עזבו את העיר לשיוט.
שאר היום עבר ברביצה באכסנייה עם אליסטר ובקריאת ספרים. מרוב שעמום התחלתי לתכנן את הטיול שלי בטסמניה, שצפוי להתקיים בעוד חודש מעכשיו. בקושי יצאנו מהאכסניה בגלל הגשם העז בחוץ.
במהלך היום החשמל חזר לארלי ביץ'. יצאתי עם אליסטר לחפש אינטרנט, אבל נכשלנו במשימה ושבנו רטובים מגשם אל האכסניה. העיקר שהמים החמים במקלחת שבו גם הם, והתקלחתי לפני היציאה לשייט מחר.
הקליטה הסלולרית בוודהפון האוסטרלית עדיין לא חזרה, אבל מטיילים אמרו לי לנסות להפעיל את כרטיס הסים שלי מהארץ. החלפתי את הסים האוסטרלי בישראלי ומיהרתי להתקשר לאבא ולהרגיע אותו ששרדתי את הציקלון. השיחה הזו לא נמשכה זמן רב בגלל העלות של שיחה מחו"ל דרך קו ישראלי, אבל העיקר שהספקתי להרגיע את ההורים לפני שאעלם אל האיים לעוד שלושה ימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה