בלגיה: ההיסטוריום של ברוז'

שוב ושוב בברוז'

כחלק מחופשת קיץ 2024 בהולנד ובבלגיה, הגענו אל העיר בְּרוּז' (בְּרוּחֶה בהולנדית, Brugge או Bruges). זה לא היה הביקור הראשון שלי בעיר: ביקרתי בה עוד ב-2014 ושבתי אליה מספר פעמים מאז 2023. לאט לאט ברוז' הופכת לאחת מהערים האהובות העלי בארצות השפלה.

ההיסטוריום

היום ביקרנו באחד ממוקדי התיירות של העיר, כזה שתכננו לבקר בו כבר זמן מה. זהו ההיסטוריום (Historium) - מוזיאון חוויתי המוקדש להיסטוריה של ברוז' בדגש על ציור מפורסם של הצייר הפלמי יאן ואן אייק. 

ההיסטוריום נפתח לקהל עוד ב-2012 באחד מהמבנים בכיכר המרכזית (כיכר השוק, Markt) של ברוז'. המבנה בו הוא ניצב אמנם נראה עתיק, אך הוא נבנה ב-1914 והחליף מבנים עתיקים יותר, שעמדו במרכז העיר. באותו המבנה ניצבת כיום גם לשכת תיירות עירונית.

ההיסטוריום של ברוז'

בעת הכניסה להיסטוריום אפשר לרכוש כמה סוגי כרטיסים: כאלה רק לסיור החוויתי וכאלה שיכללו טיפוס למגדל וסרט במשקפי מציאות מדומה (VR). אנחנו בחרנו לוותר על הטיפוס למגדל, מכיוון ובסוף הסיור הרגיל מגיעים בכל מקרה למרפסת תצפית עם נוף יפה על כיכר השוק.

הסיור שלנו התחיל בסרטון ה-VR, שאורכו כשמונה דקות. הושיבו אותנו בחדר שמעוצב כמו ספינה, ועם משקפי ה-VR "הפלגנו" לתוך ברוז' כשהסרטון מסביר לנו (לי באנגלית ולו בהולנדית) על ברוז'. כאן סופר לנו שבעבר חלפה התעלה מתחת למבנה בו שוכן ההיסטוריום וסוחרים יכלו להגיע מהים הפתוח אל מרכזה של ברוז'. הסרטון הכניס אותנו לאווירה של המאה ה-15 ; בסיומו התקדמנו אל החדר הבא, קיבלנו אוזניות, מדריך-קולי והסברים על המשך הסיור.

החלק השני של הסיור עובר בבניין של ההיסטוריום כאשר הדלתות והווילונות נפתחים אוטומטית כדי להוביל את המבקרים אל החדרים הבאים. המספֵּר של הסיור הוא דמות פיקטיבית: נער שלומד בסדנה של הצייר יאן ואן אייק. הוא סיפר לנו את מאורעות היום בו ואן אייק השלים את אחת מהיצירות המפורסמות שלו: "הבתולה והילד" (Virgin and Child with Canon van der Paele). הסיפור כמובן הוא מומצא וכולל הימלטות של תוכי, חיפושים אחרי התוכי בעיר וסיפור אהבה שנרקם בין המספר לבין הנערה שדיגמנה את הבתולה. בכל חדר מוקרן סרטון קצר וכך נבנה סיפור קיטשי, אבל גם כזה שעובר באופן מקסים ומלמד קצת על ההיסטוריה של העיר ועל הציור המפורסם ביותר שלה. הציור המקורי נמצא כיום במוזיאון האומנות החשוב של ברוז'.

בסיור האודיו בהיסטוריום

התוכי הנמלט. בסוף הוא מופיע ב"הבתולה והילד"

בתום הסיור המצוין יצאנו אל תצוגה מוזיאונית מודרנית, שכללה עוד הסברים על העיר. התצוגה נפתחת למרפסת התצפית, המשקיפה על הכיכר המרכזית ; גם כאן אפשר להיעזר במדריך הקולי כדי לקבל הסברים נוספים. עם היציאה מההיסטוריום חלפנו באחד מהבַּארים המפורסמים של ברוז' - Duvelorium. הפעם בחרנו שלא לעצור לבירה, אבל נשוב בפעם אחרת.

הדירוג שלי להיסטוריום: ✪✪✪✪✪

מבט ממרפסת התצפית

הבלפרי של ברוז', מבט ממרפסת התצפית

בלגיה: פארק השעושעים פלופסה-לנד

פלופסה-לנד

במהלך נופש הקיץ שלנו בהולנד, ביקרנו בפארק השעשועים פְּלוֹפְּסָה-לַנְד שבבלגיה הסמוכה. הפארק ממוקם סמוך לעיירה דֶּה פָּאנֶה, קרוב לגבול הבלגי עם צרפת - ושמו המלא הוא Plopsaland De Panne. 

מכיוון וביקרנו בפארק באוגוסט, שהוא חודש עמוס, בחרנו לרכוש מראש גם כרטיס מיוחד של כניסת אקספרס למתקני הפארק. כרטיס האקספרס מקנה לכל מבקר כניסה מהירה (דילוג על מרבית התור) לתשעה מתקנים לפי בחירתו, מתוך עשרה מתקנים בפארק המאפשרים זאת. מומלץ להשתמש בו במקביל לאפליקציה של הפארק כדי לבדוק היכן נמצאים עומסים והאם בכלל כדאי להפעיל את הכרטיס.

איוור, אני וכרטיסי האקספרס

הרחבה המרכזית של הפארק

אני עליתי על 12 מהמתקנים של הפארק (על שניים מהם פעמיים). על חלק מהמתקנים ויתרתי כי הם בעיקר לילדים (ויש רבים כאלה) או בגלל סדר עדיפויות אחר או בגלל תקלה (קצת התבאסתי בגלל ה-Nachtwacht Flyer).

יתרון גדול בפלופסה-לנד הוא מגוון גדול של רכבות הרים - שתיים מתוכן הן אקסטרימיות במיוחד. החיסרון הגדול הוא התפעול האיטי של המתקנים - ביקורת שגם שמעתי מאנשים, שהם טיפה יותר מומחים ממני בפארקי שעשועים. גם עם כרטיס האקספרס הייתי צריך לעתים להמתין עד העלייה אל רכבות ההרים האקסטרימיות ואל הסופרספלאש. 

מתקן הסירות הוויקנגיות (בעיקר למשפחות ולילדים, אבל מצטלם נהדר)

הדירוג שלי למתקנים מהנמוך לגבוה:

מקום 12: ✪✪ היער של פלופ / Het Bos van Plop

עלינו על המתקן הזה רק בגלל שהוא היה אחת מהאופציות של כרטיס האקספרס. זהו שייט איטי להחריד ביער של גמדים. הדמות המרכזית (פלופ) היא די מפורסמת בבלגיה ובהולנד. זה חמוד, אבל מיושן. 

מקום 11: ✪✪ בטיול עם בומבה / Op Reis Met Bumba

גם כלול בכרטיס האקספרס. די אותו סיפור כמו ביער של פלופ, רק בגירסה של "זה עולם קטן מאוד" מדיסנילנד או "קרנבל פסטיבל" של אפטלינג. ואם הגירסה של האפטלינג היא ילדותית אך עשויה היטב גם למבוגרים, כאן הגירסה היא ילדותית וזהו. התור כולל בעיקר הורים וילדים קטנים והוא ממוקם באחד מהמתחמים הסגורים של הפארק. באותו מתחם יש עוד הרבה מתקנים לזאטוטים, בריכת כדורים ומסעדה. ללא ילדים וביום עם מזג אוויר טוב, אפשר ומומלץ לוותר.

מקום 10: ✪✪✪ ספינת הפיראטים / De Piratenboot

ספינת פיראטים ממוצעת, ישנה (בפארק מאז 1981) אבל עושה את העבודה. אני אישית לא נהנה במיוחד מספינות פיראטים ולא ברור לי למה בחרתי בכלל לעלות עליה. היה נחמד בתוספת כאב הבטן הרגיל בסוף.

לפני שקיבלנו כאב בטן מספינת הפיראטים

נוף אל האגם והטירה

ספינת הפיראטים וחלק מהנסיעה אל האושר

מקום 9: ✪✪✪✪ רכבת #לייקמי / LikeMe Coaster#

רכבת ההרים הראשונה שעלינו עליה. היא זו שאולי מיועדת לגילאים הצעירים ביותר ולא כוללת לופים או אלמנטים מפחידים אחרים. מה שפחות אהבתי בה זה הקירבה לעצים המקיפים אותה: ממש לא כדאי להניף כאן ידיים בעת הנסיעה. העיצוב מנסה לחקות תיכון אמריקאי. לחיוב: הנסיעה כללה בה שני סיבובים ברצף (אולי כי זה היה מוקדם בבוקר והתורים היו קצרים).

מקום 8: ✪✪✪✪ כוסות הקפה / De Koffiekopjes

מתקן קלאסי של כוסות קפה מסתובבות, כזה שקיים כמעט בכל פארק. אני תמיד נהנה ממתקנים מהסוג הזה (ולכן זה היה אחד משני המתקנים היחידים שעלינו עליהם פעמיים). נקודות לחיוב כאן: עיצוב יפהפה, תור קצר ו... בית קפה צמוד עם וופל בלגי מצוין.

מתקן כוסות הקפה: פשוט אבל מעוצב נפלא

בבית הקפה ליד כוסות הקפה

וופל בלגי ודאם בלאנש

מקום 7: ✪✪✪✪ סופרספלאש (SuperSplash)

מתקן של קרון הנוסע על מסילה אל תוך מי האגם וגורם ל...נו, סופרספלאש. הספלאש בהחלט גדול והרבה נרטבים ממנו, אבל יש למתקן הזה גם חיסרון גדול: אין בו שום נסיעה פרט לאותה הנפילה והספלאש. הקרון פשוט עולה במעלית למעלה, מגיע לפתח המגדל ונופל ; ואז יש חזרה איטית בשייט עד היציאה מהמתקן. מהנה, אבל "ההולנדי המעופף" של האפטלינג הוא הרבה יותר טוב ממנו.

מקום 6: ✪✪✪✪ רכבת ההרים של K3 (נהגה: קָה-דְּרִי) / K3 Roller Skater

כלול בכרטיס האקספרס. זוהי רכבת הרים שקשה לפספס: הצבע הורוד המוקף באלמנטים ילדותיים עצומים הוא מאוד בולט בפארק. העיצוב כאן הוא בהשראת להקת הבנות הבלגית K3. זוהי להקה שפונה בעיקר לילדים, אבל בהחלט אפשר למצוא מבוגרים שילכו להופעות שלהן. הרכבת בהתאם, מאוד ילדותית וכאמור - ורודה להחריד. מתקן מהנה, אבל עדיין רחוק מלהיות רכבת ההרים המצטיינת של הפארק.

מקום 5: ✪✪✪✪✪ היידי - המתקן / Heidi The Ride

כאן אני כבר מגיע לחמשת המתקנים המצטיינים של פלופסה-לנד (כולם כלולים בכרטיס האקספרס). 

רכבת ההרים של היידי מעוצבת בסגנון "היידי בת ההרים", כולל שעון שוויצרי ענק בחזית. היא נמצאת בקצה הפארק והתור בה נוטה להיות ארוך. הנסיעה בה בהחלט מהנה כמו שמצפים מרכבת הרים עשויה מעץ. אם אני משווה אותה לרכבת ההרים "טרויה" של פארק טוברלנד, "היידי" היא הרבה יותר טובה ובעלת נסיעה חלקה יותר על המסילה.

השעון השוויצרי הענק מחוץ לרכבת ההרים של היידי

מקום 4:  ✪✪✪✪✪ הדרקון / De Draak

עוד רכבת הרים לכל המשפחה. העיצוב הוא בסגנון ימי הביניים, וקרון הרכבת הוא למעשה ראשו של הדרקון. לטעמי זוהי רכבת ההרים הטובה ביותר מבין אלו שאינן-כוללות לופים. בעת הנסיעה היא חולפת מעל מתקנים סמוכים (דינוספלאש) עד שאפשר לנופף למבקרים האחרים בפארק.

מקום 3:  ✪✪✪✪✪ אנוביס - המתקן / Anubis The Ride

יש לי הרבה מה לומר על השמות הסתמיים שבחרו בפארק הזה למתקנים, אבל עדיף שאתרכז בביקורת. 

זהו אחד מהמתקנים שעליתי עליהם לבדי, כי איוור לא עולה על לופים. הנסיעה נפתחת בהאצה מהירה, אין עיכובים או מתח: ישר ניגשים אל האקשן ; אחרי הרבה לופים, נפילות וסיבובים היא מסתיימת מהר כמו התחילה. נפלא.

מקום 2:  ✪✪✪✪✪ דינוספלאש / DinoSplash

מתקן מים המשלב נסיעה בסירות "עץ" נפרדות, עליות וירידות באווירה של ג'ונגל ודינוזאורים. העיצוב כאן מצוין: ילדים ומבוגרים יהנו ממנו יחדיו. הנפילה הראשונה היא זו שבה מצלמים את התמונה, ומיד אחריה מגיעה העליה הגדולה לקראת הנפילה הסופית של המתקן: נפילה מגולגולת של דינוזאור. כל כך נהננו מזה, עד ששבנו עם כרטיס האקספרס לנסיעה חוזרת והפעם ידענו בדיוק באיזו זווית אנחנו צריכים להצטלם.

מתוך הדינוספלאש

מקום 1:  ✪✪✪✪✪ הנסיעה אל האושר מאת טומורולנד / The Ride to Happiness by Tomorrowland

קשה לתאר את החוויה פה ; פשוט צריך לחוות אותה. יש חובבי רכבות הרים שמגיעים במיוחד לכאן כדי לעלות על המתקן הזה (שוב ושוב) כי יש רק שניים כאלה בעולם: בבלגיה ובארה"ב. 

זוהי רכבת אקסטרים המשלבת כמעט כל אלמנט אפשרי. כבר ביציאה מהרציף, הקרונות (אם אפשר לקרוא להם ככה) עוברים סיבוב בורג איטי. אחרי החזרה למצב מאוזן, יש רגע של היסוס ואז הטירוף מתחיל: האצה לגובה 33 מטרים, נפילות אנכיות, ברגים, לופ-בננה, לופ אנכי ומה לא. וכל זה על "קרונות" שיכולים להסתובב על הציר שלהם, כך שכל נוסע חווה זווית שונה של המתקן. כל האלמנטים הללו יוצרים אצל הנוסע תחושה של חוסר כוח-משיכה: הרגשתי כאילו אני נופל ועדיין מרחף באוויר. בעת הנסיעה רצועת הבד המחזיקה את כרטיס האקספרס החלה לצאת לי מהחולצה ולהתנפנף לי מול הפרצוף כאילו היא חסרת כוח-משיכה. כדי שלא אפרד מהכרטיס שלי, הצלחתי לתפוס את הרצועה עם השיניים, וכל זה בזמן התהפכויות האוויר. בהחלט חוויה מטורפת וללא ספק רכבת ההרים המטורפת ביותר שעליתי עליה.

היציאה מהרציף של הנסיעה אל האושר

חלק קטן מהנסיעה אל האושר

בלגיה: טירת חרוונסטיין בגנט

במסגרת חופשת קיץ במחוז זיילנד בהולנד, יצאנו לביקור קצר בעיר הבלגית גֶּנְט (או בהולנדית: חֶנְט, Gent). עבורי זה היה הביקור השלישי בעיר. בשני הביקורים הקודמים (ב-2014 ו-2023) בעיקר ראיתי את רחובותיה של גנט ולא ממש תיירתי בה לעומק. הפעם במסגרת הביקור תכננו לבקר בשניים מהאתרים המפורסמים של גנט: טירת חרוונסטיין ותמונת המזבח של גנט.

טירת חרוונסטיין

קשה להגיע למרכז העיר גנט ולפספס את המבנה העצום שהוא החְרַוֶונְסְטֵיין (Het Gravensteen). זוהי טירה מתקופת ימי הביניים - או ליתר דיוק כזו שבנייתה הסתיימה בשנת 1180. עד לאמצע המאה ה-14 היא הייתה מקום מושבם של הרוזנים מפלנדריה. לאחר מכן הטירה תפקדה ככלא, מטבּעה ואף כמפעל כותנה. היא עברה שחזור נרחב החל מסוף המאה ה-19 וכיום היא משמשת כאחד מהאתרים התיירותיים החשובים ביותר בגנט.

מי שהורה על בניית החרוונסטיין היה פיליפ הראשון, רוזן פלנדריה. במקום כבר עמדה מצודה עתיקה, אך פיליפ החליט לבנות טירה גדולה עוד יותר. באותה תקופה העיר גנט הייתה עיר מרכזית ביותר במערב אירופה ושנייה בגודלה רק לפריז ; כך בניית החרוונסטיין בהחלט הייתה מהלך מוצדק. פיליפ לא הספיק להנות זמן רב מהטירה: שלוש שנים לאחר תום בנייתה, נפטרה אשתו אליזבת' והשאירה אותו ללא יורשים. שבע שנים אחר כך הוא יצא למסע צלב ומצא את מותו ממחלה בשנת 1191 - בעכו, מכל המקומות בעולם.

החרוונסטיין

ביקור בחרוונסטיין

הסיור בטירה כולל מדריך אודיו פשוט, הזמין במספר שפות. הוא מספר את סיפורה של הטירה ואת סיפורם של פיליפ ואליזבת' ב-18 תחנות הממוקמות במקומות שונים. הסיור מגיע גם אל גג החרוונסטיין וכולל תצפית יפהפייה על גנט ועל המגדלים שלה. קטעי האודיו לא ארוכים מדי ומספרים את סיפורה של הטירה באופן משעשע וכזה שאינו-מתיש את המאזין (דבר שהוא בהחלט חשוב בסיור קולי).
בסוף הסיור נשארנו זמן מה ברחבה שמתחת לטירה: יש שם שולחנות פיקניק מצוינים לארוחת הצהריים.

הדירוג שלי: ✪✪✪✪✪

מומלץ לרכוש כרטיסים מראש, יום או יומיים לפני הביקור בגנט. 

מבט על מגדליה של גנט מהחרוונסטיין. משמאל: קתדרלת באוו הקדוש (בה נמצאת תמונת המזבח של גנט)

תצוגה על ההוצאות להורג בחרוונסטיין

ביצורי החרוונסטיין

איוור ואני בטירה

בלגיה: תמונת המזבח של גנט

במסגרת חופשת קיץ במחוז זיילנד בהולנד, יצאנו לביקור קצר בעיר הבלגית גֶּנְט (או בהולנדית: חֶנְט, Gent). עבורי זה היה הביקור השלישי בעיר. בשני הביקורים הקודמים (ב-2014 ו-2023) בעיקר ראיתי את רחובותיה של גנט ולא ממש תיירתי בה לעומק. הפעם במסגרת הביקור תכננו לבקר בשניים מהאתרים המפורסמים של גנט: טירת חרוונסטיין ותמונת המזבח של גנט.

תמונת המזבח או "שה האלוהים"

תמונת המזבח נקראת גם בשמה האחר: "שֶֹה האלוהים" (בשמה המלא: הפולחן לשה האלוהי. בהולנדית: De aanbidding van het Lam Gods). זהו פוליפטיכון, כלומר יצירה המורכבת ממספר לוחות נפרדים, היושבים על צירים. את היצירה אפשר לפתוח ולסגור על גבי הצירים, וכך להציג אותה באופן שונה בימי חול ובימי חג. הפוליפטיכון הזה מציג תריסר לוחות: שבעה עליונים וחמישה תחתונים (כאשר הוא מוצג פתוח). שבעת הלוחות העליונים מציגים בין היתר את אלוהים, מריה הבתולה, יוחנן המטביל ואת אדם וחווה. חמשת הלוחות התחתונים מציגים במרכז את סצנת פולחן השה (המייצג עבור הנוצרים את ישו), את הלוח החלופי של שופטי הצדק ושלושה לוחות נוספים.

"שה האלוהים" כאשר הוא מוצג כפתוח, מתוך וויקיפדיה

לתמונת המזבח היסטוריה ארוכה. היא הוזמנה בתחילת המאה ה-15 מהצייר הפלמי הוברט ואן-אייק, אך מי שהשלים את יצירתה היה דווקא אחיו יאן ואן-אייק, בשנת 1432. "שה האלוהים" נוצר לקראת סוף ימי הביניים, והוא נחשב כיום בעיני רבים כאחת מהיצירות שסימלה את המעבר האומנותי מימי הביניים אל הרנסנס וגם כציור השמן המשמעותי הראשון. 

בחלוף השנים תמונת המזבח עברה הרבה, ומפתיע שהיא הצליחה לשרוד עד היום. היא שרדה מהומות של פרוטסטנטים, שרצו להשחית יצירות-דת קתוליות, נגנבה על-ידי הצרפתים והגיעה לפריז, שרדה שריפות, הלוחות הופרדו ופוזרו למדינות שונות ולבסוף גם הגיעו הנאצים - ששדדו את הלוחות והורו על השמדתם עם ההפסד במלחמה. בין לבין - שני לוחות, "יוחנן המטביל" ו"שופטי הצדק" נגנבו ב-1934 ; הלוח של יוחנן המטביל הוחזר על ידי הגנב, אך השני לא נמצא עד היום.
לאחר מלחמת העולם השניה, כל הלוחות אוחדו מחדש בגנט - פרט ל"שופטי הצדק" כמובן. כיום הם מוצגים בקתדרלת בָּאווֹ הקדוש (Sint Baafs Kathedraal). בשנים האחרונות עברה תמונות המזבח של גנט עבודת שיחזור נרחבת, שהשיבה לה את מראהּ המקורי. השיחזור כלל יצירת העתק של הלוח הגנוב והסרת שכבות צבע, שנוספו מטעמי צנזורה או שיחזור-גרוע במרוצת השנים.

סיור מציאות רבודה בעקבות "שה האלוהים"

הגענו לקתדרלת בָּאווֹ הקדוש לסיור בעקבות תמונת המזבח של גנט. הכניסה לחלקה העיקרי של הקתדרלה הוא ללא תשלום ויש הרבה מה לראות בה (וזה ימתין ליום אחר). הגענו למרכז המבקרים דרכו אפשר להיכנס בתשלום לאיזור המציג את תמונת המזבח. אנחנו בחרנו גם לערוך סיור ב-AR (מציאות רבודה). הלבישו עלינו את הציוד המתאים וכעת חצים וירטואליים הובילו אותנו במרתף הקתדרלה מתצוגה לתצוגה. זו חוויה שעד אותו הרגע לא חוויתי, למרות שטכנולוגיית AR כבר קיימת כמה שנים. התוצאה היא סיור מהפנט ביופיו, שנמשך בין 40 דקות לשעה, מספר את ההיסטוריה של היצירה ועוטף אותה בסיפורן של גנט ושל אירופה.

בסיור המציאות הרבודה

הסיור הזה היה עבורי מופע החימום המושלם לקראת הצפייה ב"שה האלוהים" במו עיניי. עם סיומו המשכנו אל חלקה הפנימי של הקתדרלה ואל האולם בו ניצבת היצירה. וכמה שהכנתי את עצמי אליה, היא הייתה מרשימה הרבה יותר במציאות. זו יצירת ענק בגודל של בערך 3.5 על 4.5 מטרים והיה לנו כמה זמן שרצינו כדי להתפעל מהפרטים עליהם שמענו בסיור. גם צידו האחורי של הפוליטיכון זמין לצפייה - רק צריך להקיף אותו משני צדדיו.

זו בהחלט חוייה מומלצת לכל חובב אומנות או היסטוריה. בשילוב עם הסיור המופלא במציאות הרבודה - כך צריכה להיראות תיירות מודרנית כדי להשאיר את לימוד ההיסטוריה רלוונטי לדורות הבאים. 

הדירוג שלי: ✪✪✪✪✪ (ולא, אסור לפספס את סיור ה-AR).

את הכרטיסים לסיור מומלץ לרכוש מראש, בעיקר אם רוצים לתכנן היטב את הביקור בגנט.

תמונת המזבח של גנט / "שה האלוהים"

החלק המרכזי של היצירה

איוור ו"שה האלוהים"

זקינתוס - חלק שני

המשך לפוסט הקודם לדירוג עשר החווית שהכי אהבתי בזקינתוס:

3. חוף הספינה הטרופה

ביום הרביעי שלנו בזקינתוס נסענו עם הרכב לכיוון צפון. הדרך עצמה לא הייתה ארוכה מבחינת הקילומטרים, אבל בזקינתוס אי אפשר לנהוג מהר מדי. היעד העיקרי שלנו להיום היה חוף הספינה הטרופה - החוף המפורסם ביותר באי, ואחד מהמפורסמים בכל אירופה. שמו הרשמי של החוף הוא נַבָאגִיוֹ (Navagio, Ναυάγιο).
את החוף אפשר לראות בשתי דרכים: דרך הים אן דרך היבשה. הדרך הימית דורשת שייט מאחד מהנמלים של האי עד החוף. נכון לשנת 2024 אסור למטיילים להגיע אל החוף עצמו, עקב קריסת סלעים בו ב-2022, שלמרבה המזל לא הסתיימה בהרוגים. בדרך היבשתית (שבה בחרנו) מגיעים לנקודת תצפית כדי להביט על החוף ועל הצוקים המקיפים אותו. זוהי נקודת תצפית בלבד ואין אפשרות לרדת ממנה אל החוף.

הגענו לאיזור החנייה של חוף נבאגיו ומשם ציפתה לנו הליכה קצרצרה עד למרפסת תצפית מאולתרת, בה אפשר לראות זווית מסוימת של החוף. רוב התיירים ממשיכים מכאן לנקודת התצפית השנייה, שבה אפשר לראות את החוף בכל יופיו. החסרונות כאן: יש ללכת בין סלעים (ולכן נעליים סגורות מומלצות) וקיים כאן עודף מעיק של תיירים. הליכה קצרה הביאה אותנו לצוק התצפית, בו היינו צריכים לפלס את דרכנו בין תיירות יפניות, שחשבו שהן הגיעו לנקודת תצפית פרטית משלהן. ועדיין, הנוף בהחלט הצדיק את ההגעה לכאן: מפגש צבעים מהפנט של כחול, ירוק, לבן - וספינה טרופה אחת באמצע. 
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪✪

חוף הספינה הטרופה (נבאגיו)

סירות מול הספינה הטרופה (היה אסור לעלות אל החוף בעת הביקור שלנו בזקינתוס)

4. מנזר אנאפוניטריה

מחוף נבאגיו התחלנו את דרכנו חזרה לכיוון הווילה שלנו, עם שתי עצירות קצרות בדרך. הראשונה הייתה לא רחוקה - דקות נסיעה בודדות: מנזר אַנָאפוֹנִיטְרִיָה (Anafonitria, Αναφωνήτρια). המנזר נמצא סמוך לעיירה, שנקראה על שמו. הוא נבנה עוד במאה ה-14 וידוע בכך שהקדוש המקומי, סנט דיוניסיוס, העביר כאן את שנותיו האחרונות. 
הכניסה למתחם המנזר היא בחינם. הוא עצמו היה שליו ומרגיע. ברחבה שמחוץ לו נמצאות חנויות מזכרות ומסעדות, כך שזו גם יכולה להיות תחנה נחמדה לעצירה והתרעננות. אנחנו עצרנו כאן לדקות בודדות והמשכנו הלאה בדרכנו.
דירוג לחוויה: ✪✪✪

במנזר אנאפוניטריה

5. אקסו חורה

התחנה הבאה והאחרונה שלנו להיום הייתה בכפר אֶקְסוֹ חוֹרָה (Exo Chora, Έξω Χώρα). הכפר נמצא בצידו המערבי של האי וחלפנו בו כשהיינו בדרכנו לחוף הספינה הטרופה. הוא מפורסם בעץ הזית העתיק שניצב במרכזו - עץ בן כ-2000 שנה ; קשה לפספס אותו מוקף בתיירים. 

עצרנו בכפר כדי לחזות בעץ המרשים. אקסו חורה היה עבורנו גם תחנת עצירה מושלמת באמצע הדרך לווילה שלנו, שבדרום האי. ישבנו באחת מהטברנות (גבינת פטה, אלא מה) וביקרנו בחנות מקומית לסבונים, קרמים ותכשירים אחרים. בהחלט מומלץ לעצור כאן - לא רק בגלל העץ.
דירוג לחוויה: ✪✪✪✪

עץ הזית העתיק באקסו חורה

חנות מקומית באקסו חורה

(המשך בפוסט הבא)

זקינתוס - חלק ראשון

ירח דבש בזקינתוס

השבוע חזרתי (ובעצם - חזרנו) מירח דבש בזקינתוס (Zakynthos, Ζάκυνθος). אלו היו אחד-עשר ימים נפלאים של טיולים, אוכל טוב ומנוחה.
זה היה הביקור הראשון שלי באיים היוניים (Ionian islands). לפי רשימת היעדים שאני סופר, זהו היעד ה-53 שלי.
מכיוון וזה היה ירח דבש, בחרנו ללון בווילה פרטית במתחם Keri Villas - כעשרים דקות נסיעה דרומה מהעיר הראשית ומאיזור שדה התעופה. הייתה לנו שם בריכה פרטית ונוף אל איזור לִימְנִי קֶרִי (Limni Keri, Λίμνη Κερίου) והאי מרתוניסי. חבילת הנופש כללה טיסות (מאמסטרדם וחזרה אליה), את הווילה ורכב שכור - בלעדיו אי אפשר להסתדר באיזור זה של האי.

הנוף מהמרפסת שלנו קצת אחרי הזריחה

הווילה והבריכה

בחרתי לכתוב על עשר חוויות (פעילויות, מסעדות ומקומות) שחווינו בזקינתוס. סידרתי אותן לפי סדר כרונולוגי של הביקור שלנו באי. אציג אותן בפוסט הזה ובבאים אחריו:

1. טברנת ווינדמיל

רצינו להגיע אל המסעדה הזאת כבר בערב הראשון שלנו באי. זה לא הסתדר לנו עם לוח הזמנים ובסוף הגענו אליה למחרת בצהריים כדי לבדוק את המקום. ווינדמיל (Windmill) נקראת ע"ש טחנת הרוח הקטנה שניצבת לידה. היא ממוקמת באיזור לימני קרי, כ-15-20 דקות נסיעה דרומה מהעיירה זקינתוס. מכיוון מהווילה שלנו הייתה באותו האיזור, זמן הנסיעה עבורנו היה רק 5 דקות. בתקופה בה ביקרנו, הטברנה הייתה פתוחה משעות הבוקר עד חצות, אבל תמיד כדאי להתעדכן בשעות לפי העונה.

קודם כל - הנוף כאן מדהים: זווית שונה על לימני קרי ועל האי מרתוניסי. האוכל בווינדמיל היה נפלא: בביקור הראשון שלנו הסתפקנו רק ביוגורטים יווניים עם תוספות, אך בימים הבאים שבנו לארוחת ערב, עוד יוגורטים וארוחת צהריים. המנות גדולות, עשירות, טעימות ומשביעות. המגוון היה גדול ומספק והצוות אף התחשב בדרישות הדיאטה המחמירות של בעלי וידע להמליץ על מנות מתאימות.

ואם כבר הזכרתי את הצוות - תמיד התקבלנו שם בחיוך, וכמובן שבביקורים החוזרים כבר זיהו אותנו. בביקור האחרון הם נפרדו מאיתנו לשלום באופן מרגש. אני לא יודע אם אשוב אי פעם לזקינתוס, אבל אם כן - זו תהיה המסעדה שאשוב אליה.
המחירים: הוגנים בהחלט, בעיקר כשמדובר במסעדה טובה ובמיקום שכזה. זה לא יהיה המקום הכי זול שתאכלו בו בזקינתוס, אבל הוא בהחלט יהיה שווה את הביקור.

בחודש יוני המסעדה לא הייתה מלאה לחלוטין, אבל אני כן ממליץ על הזמנת מקום מראש - בעיקר כשמדובר בחודשי הקיץ ובארוחות צהריים וערב. צריך רכב כדי להגיע לכאן והחנייה היא בעיקולי הכביש הסמוכים למסעדה. 

דירוג למסעדה: ✪✪✪✪✪

ארוחת צהריים אחרונה בטברנת ווינדמיל

קינוח אחרון עם הנוף של האי מרתוניסי

2. שייט מאגיוס סוסטיס: צבי-ים, מערות כחולות והאי מרתוניסי

הכותרת קצת ארוכה, אבל היא אכן מתארת "שלושה באחד". ביום השלישי שלנו באי הגענו אל העיירה אגיוס סוסטיס (Agios Sostis, Άγιος Σώστης) כדי להפליג לשייט שכולל 3 פעילויות. את הכרטיס רכשנו דרך חברת Happy Traveler in Zante, שלמרבה הצער אני לא יכול להמליץ עליה. 
הגענו מוקדם אל השייט הראשון שייצא ב-9:30. רצינו להגיע אל האי מרתוניסי (Marathonisi, Μαραθονήσι) לפני המוני התיירים. השייט דווקא התחיל באופן נחמד: הקפנו את האי הקטנטן קמאו (Cameo), הסמוך לנמל של אגיוס סוסטיס. קמאו מחובר בגשר עץ אל היבשה ואפשר לבקר בו באופן עצמאי בעת הביקור באגיוס סוסטיס. הוא אי קטן וסלעי, אך יש בו חוף ים קטנטן בצידו המרוחק מזקינתוס. הכניסה לקמאו היא בתשלום, אך את הגשר אפשר לחצות בחינם.

היעד הראשון של ההפלגה היה חופה של העיירה לאגאנס (Laganas, Λαγανάς) - אחד מהמקומות הטובים לצפייה בצבי-ים. הגענו לשם, מנוע הסירה הודמם והתחלנו לחפש צבי-ים. בשעת הבוקר ביום בהיר היה קל להבחין בהם על קרקעית הים. היינו צריכים להמתין זמן קצר עד שהם עלו לנשום אוויר ואנחנו יכולנו לצלם אותם. צפינו במספר צבים יפהפיים והמשכנו הלאה.

היעד הבא שהובטח לנו היו מערות קרי (Keri caves), הנמצאות בדרומו של זקינתוס. כאן מגיעה הסיבה לאי-ההמלצה שלי על חברת Happy Traveler - הם לא באמת לקחו אותנו לשם. הסירה הגיעה אל מערות כחולות נחמדות לצוקיו של האי מרתוניסי... אבל לא למערות קרי שהיו בתוכנית הטיול. כשהסירה הסתובבה לכיוון חוף מרתוניסי ולא המשיכה דרומה, לא בדיוק הבנתי מה קורה. עגנו בחוף מרתוניסי ושאלתי את הקפטן מה לגבי מערות קרי? - התשובה שקיבלתי הייתה שראינו מערות כחולות ושזה אותו דבר. עבורי זה לא היה.

בינתיים יצאנו אל חוף מרתוניסי - "אי הצבים", שגם אליו מגיעים צבי הים ומרחוק הוא בעל צורה של צב. העברנו זמן-מה על החוף וברחצה במים הנקיים. כשסיימנו נאלצנו להמתין מעט עד שהגיעה סירה של החברה שלנו כדי לאסוף אותנו בחזרה אל אגיוס סוסטיס.

כשחזרנו, התלוננתי אצל המנהל של החברה וביקשתי החזר על החלק של מערות קרי. הוא אמר שהוא יוציא אותנו לשייט קצר אל המערות. אז עלינו על השייט ו... שוב לקחו אותנו לראות צבים (שוב היה נחמד) ואז הדרמנו אל איזור כף מרתיה (Cape of Marathia, Ακρωτήρι Μαραθιάς) אבל שוב לא הגענו אל מערות קרי. משם המשכנו שוב אל מרתוניסי ובחזרה לאגיוס סוסטיס. את מערות קרי לא ראינו וכנראה גם לא נראה. אז למי שרוצה תמורה לכספו, אני לא אמליץ על החברה הספציפית הזאת.

דירוג לחוויה: ✪✪✪✪ (כי אני לוקח בחשבון את הצבים ואת שאר התחנות שכן ראינו).
(דירוג לחברת Happy Traveler in Zante: ✪✪)

הנמל הקטן של אגיוס סוסטיס. ברקע - האי הקטן מרתוניסי, שגם נראה כמו צב.

צב-ים לחופי לאגאנס

בתוך אחת המערות הכחולות שבאי מרתוניסי

כף מרתייה

בחוף מרתוניסי

מבט על חופו של האי קמאו בעת השייט

(המשך בפוסט הבא)

פארק אפטלינג: דירוג המתקנים והאטרקציות

פארק אפטלינג (Efteling) בהולנד הוא אחד מפארקי השעשועים הגדולים של אירופה והמפורסם ביותר בהולנד. כיום אני גר לא רחוק ממנו - רק כרבע שעה של נסיעה. לפני ואחרי המעבר להולנד יצא לי לבקר באפטלינג מספר פעמים, אבל רק בביקור האחרון שלי הספקתי להשלים את כל רכבות ההרים החשובות של הפארק.

בנוסף למתקני השעשועים, באפטלינג קיים גם יער האגדות בו אפשר לשוטט ולהיתקל בסיפורי אגדות מפורסמים יותר או פחות.

אלו המתקנים והאטרקציות שהאפטלינג מציע לפי המתחמים של הפארק:

מתחם אנדרייק (Anderrijk)

★★★★☆ פאבולה (Fabula)

מתקן שחודש לאחרונה בשנת 2019 כתחליף ושדרוג למתקן דומה (PandaVision). זהו למעשה סרט ב-4 מימדים, כלומר עם משקפי 3D בשילוב עם אפקטים של רוח ותנועת המושבים. תחילה נכנסים למתחם גדול בו צופים בסרט די איטי, ללא צורך במשקפי תלת-המימד. בסופו של הסרט, גמד מעניש דוב סורר שנאבק בסנאי. לאחר הסרט המקדים, נכנסים לאולם בו מוקרן סרט ה-4D. שם רואים את הרפתקאות הדוב (פלוס הסנאי) בשלוש סביבות אקולוגיות שונות: סוואנה, אוקיאנוס וג'ונגל. 

★★★★★ פיראניה (Piraña)

מתקן ראפטינג המעוצב בסגנון של התרבויות הפרה-קולמביאניות בדרום אמריקה (בסופרלנד בישראל זה פשוט "קונגו"). אורכו של המסלול הוא יותר מחצי קילומטר של פיתולים, מים סוערים ואפילו נקודות בהם הצופים מבחוץ יכולים להשפריץ על מי שבתוך האבובים. כמעט בלתי אפשרי לצאת יבש מהמתקן הזה. 

★★★★☆ מקס ומוריץ (Max & Moritz)

רכבת הרים בעלת שני מסלולים: לקראת העלייה אליה צריך לבחור אם רוצים את המסלול הירוק או את המסלול הכחול. המסלול לא מפחיד במיוחד ואינו כולל לופים. עם ההגעה חזרה לנקודת המוצא - הרכבת מאיצה שוב ויוצאת לסיבוב שני, מהיר יותר. זה בהחלט כיף, אבל מבין רכבות ההרים של הפארק, זו הפחות טובה לטעמי. היא בהחלט מתאימה יותר לילדים ולמי שאינו חובב לופים.

★★★★★ פאטה מורגנה (Fata Morgana)
קשה לפספס את המתקן הזה: את הארמון בסגנון הערבי רואים בקלות קצת אחרי הכניסה לפארק. המתקן עצמו הוא אינו מסעיר במיוחד: זהו שייט בסגנון מתקן-אפל, שמכניס את המבקר לעולם של תרבות ערב, או לפחות איך שההולנדים תופסים אותה. ההתחלה והסיום הם בג'ונגל, וביניהם אפשר למצוא שכונות עוני, שוק, כלא, את הרמון הפאשה ועוד. המוזיקה שמלווה את "פאטה מורגנה" היא האהובה עלי ביותר בפארק כולו. יש לי הרגשה שבשנים הקרובות המתקן הזה יעבור שינוי משמעותי מסיבות של פוליטקלי קורקט וקבוצות מסוימות שיכולות לטעון שהן נעלבות ממנו. 

מה עוד במתחם אנדרייק? - מופע מוזיקלי של "משפחת שרלטן". נכון ל-2023 טירת הפחד הפסיקה לעבוד, ובצדק - זה היה מתקן די משעמם. ב-2024 צפוי להחליף אותה הדאנס מקברה.

מבט מרחוק על הפאטה מורגנה

מתחם פנטזירייק (Fantasierijk) 

★★★★☆ סימבוליקה (Symbolica)

אחד מהמתקנים הפופולרים בפארק, כפי שניתן לראות בתור לכניסה אליו. זהו מתקן יחסית חדש, שהוקם בשנת 2017 והיה בעת הקמתו היקר ביותר באפטלינג (35 מיליון יורו). לאחר מופע פתיחה קצר של אנימטרונים, התור נמשך. לפני הכניסה לקרונות, אפשר לבחור אחד משלושה מסלולים שונים. כל המסלולים מציגים את אותם תשעה חלקים משותפים, ולכל מסלול יש שני חלקים נפרדים משלו. החלק האהוב עלי: הלוויתן הענק באקווריום, שמתחיל "להיסדק". יש גם חלקים אינטראטקיבים, למי שיושב בקידמת הקרונות. למרות הבלגן הכללי והחוסר בסיפור-מסגרת, נחמד ביותר. 

שאר המתחם הוא די קטן וכולל מופעים או פגישה עם הדמויות המפורסמות של האפטלינג. פנטזירייק הוא גם מרכז האפטלינג וממנו הנגישות קלה לכל שאר המתחמים.

סימבוליקה

מתחם מאררייק (Marerijk) 

★★☆☆☆ דיורמה (Diorama)
תצוגה מיניאטורית של מסילת רכבת, שעוברת בין הרים, גשרים וכפרים. אוהבי דגמים ומיניאטורות יאהבו את זה מאוד, אבל עבורי זה נראה טיפה מיושן. התצוגה אכן די וותיקה: היא נפתחה בשנת 1971 וחודשה בשנת 2007. זה נחמד בעיקר להסתתר פה כשהגשם מגיע לאפטלינג.

★★★☆☆ קרוסלת הקיטור (Stroomcarrousel)
קרוסלה עתיקה שנבנתה במקור בסוף המאה ה-19, ואז פעלה עוד על קיטור. היא הובאה לאפטלינג ב-1956, מעט לאחר הקמתו וכיום היא חשמלית לגמרי. זו אמנם חוויה מיושנת, אבל החלק הזה הוא מה שהופך אותה למיוחדת.

★★★★☆ הטיסה החלומית (Droomvlucht)
מסע אל תוך ארץ הפיות והטרולים בתוך קרונות מרחפים בסגנון מתקן-אפל. יש כאן עשרות פיות, חיות וטרולים וכמיליון(!) פרחים. רבות מהדמויות הן אנימטורונים וביחד עם המוזיקה מתקבלת תוצאה בהחלט חלומית וצבעונית. אמנם אישית אני אוהב הרבה יותר את "פאטה מורגנה", אבל גם את הטיסה החלומית לא כדאי לפספס.

★★★★☆ מופע הסוסים רוולין (Raveleijn Park Show)
זהו אחד מהמופעים המפורסמים של הפארק: הוא משלב סיפור של אבירים, סוסים ואפקטים. כדאי מאוד להגיע עם ילדים כי זה בידור נחמד ומקום טוב לשבת בו אם רוצים מנוחה מההליכה בפארק. המופע מתקיים מספר פעמים ביום ויש לברר מראש באפליקציה או בפארק עצמו את השעות.

★★★★★ וילה וולטה (Villa Volta)
זה אחד משיאי הפארק עבורי: התאהבתי במתקן הזה עוד בביקור הראשון שלי בו, ומאז אני מבקר בו בכל פעם. זהו סיפור של בית רדוף רוחות. תחילה נכנסים לשני אולמות בהם מסופר (בהולנדית) סיפור על גנבים שניסו לשדוד כנסייה, ואז קוללו - או לפחות ככה הסבירו לי. מהאולם השני נכנסים למתקן עצמו: חדר "אירוח" גדול בו יושבים המבקרים בצדדים. החדר הרדוף מתחיל להסתובב ויוצר אשליה של לופ שלם, למרות שאין כאן באמת לופ. האשליה נוצרת מטלטול של המושבים במקביל לסיבוב של החדר עצמו סביב צירו. ולמרות הטלטולים - זהו לא מתקן שאני יוצא ממנו עם כאב בטן, אז זה בכלל מצוין.

★★★★☆ יער האגדות
האטרקציה שממנה התחיל האפטלינג: יער האגדות המקורי הוקם כבר ב-1952 והוא כולל המוני תחנות קטנות מתוך אגדות-עם. ההולנדים מתים על המקום הזה ; רבים מהם ביקרו פה כילדים ועדיין מתרגשים להגיע לכאן כמבוגרים. עבורי, הביקור הראשון כאן היה כבוגר, וחסר לי הרגש הנוסטלגי לפארק. ועדיין, ילדים יתלהבו מהמקום. היער לא קטן: כניסה אליו יכולה "לעלות" בזמן רב ולמי שמעדיף נסיעה במתקנים, אולי כדאי להקציב ליער זמן מוגבל מראש.
בין היתר אפשר למצוא ביער את: היפהפיה הנרדמת, כיפה אדומה, פינוקיו, מלך הטרולים, רפונזל, בת-הים הקטנה, דרקון אנימטורני השומר על תיבת אוצר, עמי ותמי, שלגיה והמלכה הרעה, מתקן רכיבה על ברבורים, סינדרלה, הנסיך-צפרדע, עוץ לי גוץ לי, בגדי המלך החדשים, עץ האגדות ורבים נוספים. יש גם מקום פתוח להופעות שמתקיימות בו מדי יום, ופירוט עליהן מופיע באפליקציה של הפארק. 

 מה עוד? - רכבת הקיטור שמקיפה את הפארק יוצאת מפה (יש לה תחנה נוספת בהמשך). יש כאן גן-שעשועים לילדים, מונורייל מרחף שעובר דרך "הכפר של אנשי הלאף וגם את כיכר אנטון פיק, בה אפשר למצוא עוד קרוסלות ומתקנים "קלאסיים" של פארקי שעשועים. 

מתחם רייזנרייק (Reizenrijk) 

★★★★☆ קרנבל פסטיבל (Carnaval Festival)

מכירים את "זה עולם קטן מאוד" מהפארקים של דיסני? - אז ככה האפטלינג ייבאו את זה אליהם מבלי להסתבך עם זכויות יוצרים. ה"מארח" של המתקן הוא יוקי, וכל הדמויות במתקן מעוצבות בדמותו: ראש כדורי, גוף ביצתי, צבעוני מאוד ומתאים לילדים ולמבוגרים. המסע במתקן מתחיל בהולנד וממנה נמשך למקומות אחרים בעולם: בלגיה, צרפת, בריטניה, גרמניה, שוויץ, איטליה, יפן, סין, האיזור הארקטי, אפריקה, מקסיקו והוואי. המוזיקה היא אחידה במהלך הנסיעה אך מקבלת אלמנטים של הסגנון המקומי בעת מעבר ממדינה למדינה. 

★★★☆☆ סירוקו (Siroco)
מתקן מחודש, שמחליף את "מר קניבל", שקיבל תגובות שליליות בשנים האחרונות מקבוצות אתניות שונות. אני עוד זכיתי לרכב בקערות של הקניבל לפני שהוא עבר ביטול. לדעתי העיצוב של הקניבל היה מוצלח יותר מהעיצוב החדש. בסירוקו הקערות הוחלפו בסירות, המסתובבות סביב עצמן וסביב האחרות. זה דומה למתקן כוסות התה בדיסנילנד, רק קטן בהרבה. 

★★★★★ "הנשר" (Vogel Rok)

נו, זה לא באמת נשר, אבל קשה לפספס את העוף הדורס הענק שניצב בכניסה למתקן. זוהי רכבת הרים בחשכה, עם אפקטים של אור וללא לופים. זה מתקן מלהיב במיוחד והוא אחד מהאהובים עלי בפארק. 

★★★☆☆ גונדולטה (Gondoletta)
שייט בסירות באגם הגדול שבמרכז הפארק. זה מתקן טוב למנוחה בימים לא-גשומים: הוא אורך כעשרים דקות ומהווה נקודה טובה לארוחת צהריים, אם הבאתם אותה מראש בתיק. מתי זה לא מומלץ? בימים גשומים או סוערים.

★★★★☆ הפגודה (Pagode)
מרפסת תצפית שמורמת בעזרת זרוע עצומה לגובה של 45 מטרים. מכאן אפשר לצפות בכל הפארק ובעיירות הסובבות אותו. בימים בהירים אפשר אפילו לראות את העיר הגדולה הסמוכה אליו - טילבורח. הפגודה אינה פועלת בעת סערה.

מה עוד? - אפשר לפגוש את יוקי ואת החברה שלו יט ; יש גם ארכיפלג לילדים, בהם הם יכולים לשחק בעולמו של סינבד ; נמצא כאן גם גן-שעשועים לילדים קטנים.

"הנשר"

מתחם ראוחרייק (Ruigrijk) 

★★☆☆☆ חצי הירח (Halve Maen)

מתקן סירת פיראטים קלאסי, כזה שלא עושה לופ. אפשר לבחור אם לשבת בצדדים או במרכז הרגוע-יחסית. עבר הרבה זמן מאז שעליתי על ספינת פיראטיים בפעם האחרונה. מתברר שבגיל 40+ זה לא עושה לי טוב. בפעמים הבאות כבר אדע לוותר.

★★★★★ הפיתון (Pyhton)

בלונה פארק יש את האנקונדה ; פה נמצא הפיתון. רכבת הרים, שני לופים מלאים ועוד כמה סיבובים לא פחות מפחידים שבאים אחריהם. מצוין ואחד משיאי הביקור בפארק.

★★★★★ ההולנדי המעופף (De Vliegende Hollander)

רכבת הרים שמשלבת נסיעה כמתקן-אפל ומתקן-מים: חלקה הראשון הוא פנימי ועוד יחסית-רגוע. חלקה השני יוצא אל תוך מגלשה, כמה סיבובים ולבסוף גולש אל תוך בריכה עם סיכוי טוב להירטב. בהחלט כיפי ומתאים גם לכל המשפחה.

★★★★★ יוריס והדרקון (Joris en de Draak)
רכבת הרים מעץ, בעלת שני מסלולים שכאילו מתחרים זה בזה (כחול ואדום). סיפור המסגרת: איזו מלחמה של יוריס בדרקון. נו בסדר, העיקר שהנסיעה ברכבת מעולה ; למי שפוחד - אין כאן לופים אלא פשוט רכבת הרים "קלאסית". בסוף מוכרזת הקבוצה המנצחת באמצעות הדגלים האדומים או הכחולים שיורדים מהתקרה.

★★★★★ בארון 1898 (Baron 1898)

לחובבי אקסטרים, זהו מתקן חובה. כנראה רבים יגיעו לאפטלינג רק עבורו. רכבת הרים מרחפת, כלומר כזו שהרגליים בה חופשיות. היא מתחילה בסיפור מסגרת על כריית זהב, אבל לא לשם כך התכנסנו. העלייה הראשונה היא איטית ומפחידה, בעיקר כשיודעים מה מצפה למעלה. היא נעצרת בתצפית על הפארק, יש פאוזה דרמטית, תקתוק ואז צניחה של עשרות מטרים לתוך מנהרה ערפילית. משם זה ממשיך עם סיבובים רבים, לופים ורגעים של הרגשת ריחוף ואפס G. קצר, מדהים ומומלץ למי שלא מפחד. 
חשוב לדעת: כבר מוקדם בתור יש לבחור אם רוצים להיות בשורה הראשונה או בשורות 2/3. לשורה הראשונה התור כמובן ארוך הרבה יותר, כי אלו המקומות המפחידים ביותר. מישהי שעבדה במתקן אמרה לי שאם בוחרים בתור המקוצר של שורות 2 או 3, עדיף לנסות להשתחל לשורה 3 כי היא מפחידה מעט יותר מ-2. 

מה עוד? - רכבת פדלים לילדים, מסלול מכוניות המתאים למשפחות, יער-משחקים לילדים ותחנת עצירה של הרכבת הקיטור המקיפה את הפארק.

הנפילה בבארון 1898