יום ראשון, 22 במרץ 2015

יום 72: גוואיאקיל

12.02.2013


אל אקוודור

בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר האוטובוס הגיע לגבול בין פרו ואקוודור. התור בביקורת הגבולות התקדם באיטיות, ובסופו הצלחתי לחצות את הגבול בלי עיכוב מיותר. מכאן והלאה השינה שלי באוטובוס לא הייתה רציפה, וכבר חיכיתי להגיע אל התחנה הסופית. הנופים המדבריים של צפון פרו התחלפו בנופים טרופים של איזור קו המשווה. גשם החל יורד מחוץ לחלון, אבל הוא פינה את מקומו במהרה למזג אוויר מעונן-חלקית. בשעה שמונה בבוקר הגעתי אל העיר הגדולה ביותר באקוודור - גְּווָאיָאקִיל (שמה המלא: Santiago de Guayaquil).

על אקוודור

אקוודור הייתה המדינה השביעית והאחרונה בה ביקרתי בדרום אמריקה, וה-19 בספירה הכללית שלי. 
זוהי אחת מהמדינות הקטנות יותר של דרום אמריקה, ואחת מהיחידות ביבשת שאינה גובלת בברזיל הענקית (השנייה היא צ'ילה). אקוודור גובלת בקולומביה בצפון, ובפרו במזרח ובדרום. חופה המערבי גובל באוקיאנוס השקט הענק. אקוודור היא גם בעלת השליטה על קבוצת איי גלפגוס המפורסמים. בירתה של אקוודור היא קִיטוֹ ההררית, אך העיר הגדולה בה היא דווקא גוויאיקיל, הנמצאת קרוב יותר לרצועת החוף.
מקור שמה של המדינה הוא במילה הספרדית לקו המשווה - Ecuador, ואכן קו המשווה עובר באקוודור ומהווה אחת מהאטרקציות התיירותיות שלה. כמו מרבית מדינות דרום אמריקה, גם אקוודור הייתה תחת שליטה ספרדית החל מהמאה ה-16. בשנת 1819 היא הפכה להיות חלק מרפובליקת קולומביה הגדולה (ביחד עם קולומביה וונצואלה), אך פרשה ממנה והפכה למדינה עצמאית בשנת 1830.
דגל אקוודור כולל פסים לא שווים בצבעי צהוב-אדום-כחול, ובכך מזכיר את דגלי קולומביה וונצואלה. הצהוב מסמל את אוצרותיה של המדינה, הצבע הכחול מייצג את האוקיאנוס ואילו האדום את הדם שנשפך בעת המלחמה על עצמאות המדינה. במרכז הדגל נמצא סמלה של המדינה, המציג בין היתר קונדור מעל תמונת נוף של נהר גוּאַיָאס (Guayas). הדגל האזרחי של המדינה אינו כולל את הסמל, אלא את הפסים האופקיים בלבד.

דגל אקוודור

טיילת ואיגואנות

מונית הביאה אותי מתחנת האוטובוס אל המלון שלי בגוואיאקיל - El Manso. המלון ממוקם על קו החוף של שפך נהר גואיאס, בטיילת המפורסמת - המַלֶקוֹן (Malecon). לפני שהגעתי אל העיר, שמעתי עליה שמועות איומות, בעיקר בכל הנוגע לביטחון האישי של התיירים שם. קיבלתי המלצות ללון אך ורק באיזור המלקון, שנחשב בטוח יחסית. רחובות העיר היו כמעט ריקים מאדם בבוקר, בעיקר בגלל חגיגות הקרנבל. גם באקוודור - כמו בברזיל, חוגגים את הקרנבל, אך בניגוד לברזיל, כאן הערים מתרוקנות  מאדם, מכיוון והחוגגים יוצאים אל איזורי החוף המרוחקים מהעיר. 
הייתי צריך להמתין כמה שעות עד קבלת המפתח לחדר. בינתיים הפקדתי את התרמיל בשמירת החפצים וביררתי האם הגיעה אלי המעטפה מסוכנות הנסיעות של הגלפגוס. המעטפה אכן חיכתה לי בקבלה של המלון, ואני העברתי דקות ארוכות בעיון בכרטיסים והואוצ'רים שנשלחו אלי.

OMG! הכרטיסים לגלפגוס!
את יומי הראשון בגוואיאקיל הלחה, העברתי בעיקר לאורך המלקון וביקרתי בקניונים הממוזגים הסמוכים לו. באכסניה המליצו לי לבקר בפארק ע"ש סימון בוליבר, המפורסם באיגואנות החופשיות שלו. הפארק ממוקם לא רחוק מהמלקון, סמוך לכנסיה לבנבנה. הכנסיה לא ממש מעניינת את המבקרים, שבעיקר מגיעים לכאן כדי להשתעשע עם האיגואנות הענקיות. מיני האיגואנה כאן הם שונים מאלה הנמצאים באיי גלפגוס, אך הם עדיין היוו עבורי הכנה למה שאני הולך לראות בשבוע הקרוב. והרבה.
למרות כל ההפחדות, הרגשתי מאוד בטוח בגוואיאקיל ; אולי זה בעיקר בגלל המקום בו בחרתי לשהות בעיר. היום הראשון שלי כאן היה מצוין, למרות הלחות האיומה ומחר מצפה לי יום נוסף כאן.

פארק סימון בוליבר
אני וכמה איגואנות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה