20.01.17
נסיעה לפאפוס
אחרי שנת לילה מצוינת, העברתי את הבוקר בעצלתיים: התקלחתי, ראיתי קצת טלוויזיה (איזה מזל שהיה להם ערוץ 10 מישראל כאן) וירדתי לאכול את ארוחת הבוקר. כשיצאתי סוף סוף מהמלון, המתנתי ארוכות לקו 30 המקומי, הנוסע לאורך הטיילת הארוכה של לימסול. ירדתי בקצת הטיילת, לא רחוק מהמצודה וחיפשתי את תחנת האוטובוס הבינעירוני, שנוסע לפאפוס. אמנם התחנה לא הייתה מסומנת היטב, אבל כשראיתי מקבץ אנשים ממתינים, הבנתי שאני במקום הנכון. קצת פטפטתי עם התיירים, שהמתינו עמי לאוטובוס ; ביניהם היה זוג בריטי מקסים, בני יותר מ-80. הבעל סיפר לי שהפעם האחרונה בה הוא היה בקפריסין הייתה כאשר הוא היה מוצב כאן בתור חייל - לפני יותר מ-50 שנה. לצערו, עקב גילו הוא לא קיבל אישור לשכור רכב בקפריסין ולכן מטייל כאן עם אשתו בתחבורה ציבורית.
האוטובוס הבינעירוני הגיע בזמן, ויצאתי אל עבר העיר הגדולה במערב קפריסין - פַּאפוֹס (Paphos, ביוונית: Πάφος). אחד מהחופים הסמוכים לפאפוס נחשב במיתולוגיה היוונית כמקום הולדתה של האלה אפרודיטה ואף ניתן לראות בו את "סלע אפרודיטה". איזור פאפוס יוּשב כבר בעת העתיקה ושכנו כאן שתי ערים: פאפוס העתיקה (שנקראה גם "קְטִימָה", Ktima) ופאפוס החדשה (קָאטוֹ, Kato). שתי הערים אוחדו במהלך השנים לעיר אחת.
קאטו פאפוס
הנסיעה לפאפוס עברה די מהר. תחנת האוטובוסים הבינעירוניים של פאפוס היא קטנטנה ועלובה, אך הצוות שם שמח לעזור לי ולכל התיירים האחרים להגיע ליעדינו בעיר. מכאן נסעתי עם אוטובוס מקומי אל נמל פאפוס, בו נמצאת תחנת אוטובוסים מרכזית חדשה הרבה יותר. נראה שכל סביבת הנמל עברה שיפוצים לאחרונה, הודות לכך שפאפוס נבחרה להיות בירת התרבות האירופית לשנת 2017.
מהתחנה החדשה כיוונתי את עצמי בזריזות אל אחד מאתריה החשובים של העיר, שזכה גם להכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו: קאטו פאפוס. התחלתי את הסיור העצמאי שלי בעתיקות הארמון השליט הרומי - "בית תֶּזֶאוּס" ובווילה הקטנה "בית אַיוֹן", הסמוכה לו. זה אמנם היה אמצע החורף, אך נהניתי מיום מעונן חלקית ומשמש שהאירה את העמודים העתיקים של קאטו על רקע הים התיכון.
 |
| בבית תזאוס |
המשכתי אל "בית דיוניסוס"- אתר מקוּרֶה בו נמצאים פסיפסים מרשימים עם דוגמאות גאומטריות, בעלי חיים שונים וסצנות מחיי היום יום. מעל הפסיפסים עוברות פלטפורמות עץ מהן ניתן להשקיף על היצירות המפוארות הללו. בגבולו הצפוני של קאטו פאפוס נמצא מגדלור (אין אליו גישה) ; ממנו הלכתי אל האודיאון הרומי הקטן, שאף שוחזר בשנים האחרונות ומשמש לקונצרטים תחת כיפת השמיים.
 |
| פסיפס בבית דיוניסוס |
 |
| המגדלור והאודיאון |
בסופו של הביקור שלי בקאטו הגעתי אל טירה עתיקה בשם סַרַנְדָה קוֹלוֹנֶס (Saranda Kolones), שנבנתה על ידי הלוסיגננים - כובשים צלבנים, ששלטו בפאפוס בימי הביניים. הטירה אמנם נהרסה ברעידת אדמה בשנת 1222, אך שתי קשתות אבן כן הצליחו לשרוד כאן.
 |
| סרנדה קולונס |
הנמל והמבצר
לאחר הביקור בקאטו הלכתי אל המבצר, היושב ממש על קו הים. הכניסה למבצר אינה כלולה בכרטיס הכניסה לקאטו, אך זה לא כל כך משנה: מחירי הכניסה לאתרים בקפריסין הם זולים עד זולים מאד. המבצר נבנה על ידי הלוסיגננים ועבר שינויים בתקופה העות'מנית. אין הרבה מה לראות בתוכו, אך הנוף הנשקף ממנו, הוא יפהפה ושווה את דמי הכניסה.
בשעת אחר-צהריים זו הרעב כבר תקף אותי והתיישבתי באחת מהמסעדות, שנמל פאפוס מציע. אכלתי את ארוחת הצהריים שלי עם נוף לים התיכון. לאחר שהטענתי את עצמי באנרגיה, הייתי מוכן לאתרהּ הגדול הנוסף של פאפוס.
 |
| המבצר |
 |
| ארוחת צהריים בפאפוס |
קברי המלכים
מהנמל לקחתי אוטובוס מקומי (קו 615, מגיע כל עשר דקות) אל קברי המלכים (Tombs of The Kings). השם של האתר מטעה - אמנם יש כאן מתחמי קבורה מרשימים, אך הם לא שייכים למלכים - אלא לאנשים מקומיים חשובים. זוהי למעשה עיר מתים - נקרופוליס, המורכבת משמונה מתחמי קבורה תת-קרקעיים מהתקופה של 300 לפנה"ס עד בערך 300 לספירה. המתחמים הנחשבים למפוארים ביותר כאן הם מס' 3, 4 ו-8, אך אני ביקרתי גם בחלק מהמתחמים הפחות מתוירים.
טיילתי פה כמעט לבדי, עם עוד תיירים ספורים באתר. מתחם מספר 3 היה המפואר ביותר מבין אלו שביקרתי כאן: במרכזו רחבה המוקפת בעמודים בסגנון דורי ומסביבם נמצאים כוכי הקבורה. אפשר ממש לרדת למטה אל תוך חלק מהקברים ולהציץ לתוך הכוכים, שכבר ריקים מעצמות.
בין ההריסות והקברים, שמחתי לגלות כאן פריחה של מין הרקפת המקומי: Cyclamen cyprium. מצאתי את עצמי מטפס על חלק מהאבנים באתר רק כדי שאוכל לצלם את הרקפות האהובות עלי כל כך.
 |
| בקברי המלכים |
 |
| בקבר מס' 3 |
 |
| רקפות באתר קברי המלכים |
 |
| עוד רקפות :) |
הקטקומבה של סולומוני
עם היציאה מאתר קברי המלכים מיד תפסתי את האוטובוס החוזר לנמל, אך בחרתי לרדת תחנה אחת לפני הנמל עצמו. נכנסתי אל אתר קטן בשם "הקטקומבה של סוֹלוֹמוֹנִי הקדושה" (Catacomb of Agia Solomini). הקטקומבה פתוחה מהזריחה עד השקיעה ומעליה צומח עץ, שנחשב לעץ קדוש. האתר קרוי על שמה של סולומוני, יהודיה ששבעת ילדיה עונו לנגד עיניה. הביקור שלי כאן היה קצרצר ואחר כך המשכתי ברגל עד הנמל.
 |
| הכניסה לקטקומבה והעץ הקדוש |
 |
| בקטקומבה |
בחזרה ללימסול
כשסיימתי את הביקור שלי בפאפוס הייתי צריך לחזור באותם שלושה אוטובוסים אל המלון שלי. תחילת נסעתי לתחנה הבינעירונית של פאפוס ומשם שבתי אל מרכז לימסול וטיילתי קצת לאורך הים. לא הספקתי לראות הרבה מלימסול בחשכה והחלטתי להקדיש לאיזור הנמל כאן את היום האחרון של הטיול שלי. מאוחר יותר לקחתי את קו האוטובוס המקומי, שנוסע לאורך החוף, עד ששבתי אל המלון לארוחת הערב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה