יום ראשון, 20 במאי 2018

פורטוגל (1): הקדמה וטיסה לליסבון

06.05.2018


אז למה בכלל פורטוגל?

אני חייב להודות שעד קיץ 2017 בכלל לא חשבתי על פורטוגל כיעד עתידי. זו הייתה טעות גדולה.
הסיבה שבגללה החלטתי לטוס לפורטוגל הייתה הרצון לראות במו עיניי את תחרות האירוויזיון. לכן, כבר באוגוסט 2017 הזמנתי את כרטיסי הטיסה לליסבון. כן, באוגוסט - הרבה לפני העונה של "הכוכב הבא" ועוד הרבה לפני ההיסטריה סביב נטע ברזילי ויצירת המופת Toy. למעשה, כשהזמנתי את הטיסה עדיין לא היה ברור אם תאגיד השידור "כאן" בכלל יורשה לייצג את ישראל בתחרות.
הזמנתי את הטיסה שלי מתחילת שבוע האירוויזיון ועד חמישה ימים אחרי גמר התחרות. ההתלבטות המקורית הייתה אם להוסיף לטיול בליסבון כמה ימים בשאר המדינה, נופש באיי מדיירה, נופש באיים האזורים או קפיצה למדינת כף ורדה. לבסוף ההכרעה נפלה משיקולי נוף וטבע על האי סאו מיגל שבאיים האזורים.
את הטיסות הזמנתי דרך סנדור (אל-על) לליסבון ועם Azores Airlines מליסבון לאיים האזורים. לראשונה מזה שנים רבות החלטתי ללון באכסניות ולא במלונות, בעיקר משיקולי תקציב. לשמחתי, החלטה זו התבררה כמעולה וההוסטלים שישנתי בהם היו נפלאים.

הסיבה לטיסה: אירוויזיון 2018

טיסה לפורטוגל

הגעתי לנתב"ג אחר הצהריים כדי לתפוס את הטיסה לליסבון, בירת פורטוגל (Lisbon, או בפורטוגזית - Lisboa). הטיסה עצמה עברה מצוין, אבל התורים שחיכו לי ביציאה משדה התעופה קצת ביאסו אותי. ציפיתי מהפורטוגלים שייערכו לכמות התיירים הנכבדת לקראת האירוויזיון, אך במקום זאת נתקעתי בתור ענק בביקורת הדרכונים. לפני שהגיע תגבור, היו מעל מאה איש על עמדה אחת. חשבתי שהמזוודה כבר תחכה לי, כשאצא מביקורת הדרכונים, אך גם כאן הייתי צריך להמתין זמן ארוך. אחר כך עוד ציפו לי המתנות לא קצרות ברכישת כרטיס הסים המקומי של חברת Vodafone ועמידה בתור למונית, שתיקח אותי אל העיר.
מכיוון ונחתתי בשעת לילה, העדפתי להגיע לאכסניה שלי במונית ולא ברכבת התחתית. ליאון, חבר יקר שהגיע שבוע לפני לעיר, הגיע אל ההוסטל שלי והמתין לי שם. ההוסטל עצמו היה יפהפה, למרות שבערב הראשון שלי כאן לא הספקתי לראות ממנו הרבה: ה-Living Lounge Hostel ממוקם בשכונת בַּאִישָׁה (Baixa) במרכז ליסבון, סמוך מאד ליציאה מתחנת הרכבת התחתית (תחנת Baixa-Chiado). הוא נחשב (ובצדק) לאחד מההוסטלים הטובים בפורטוגל כולה. החיסרון היחיד בו הוא חוסר במעלית, למי שזה חשוב לו ; אני הייתי צריך לטפס ארבע קומות כדי להגיע אל החדר שלי.

בדרך לליסבון
מודעות לקראת האירוויזיון ביציאה משדה התעופה הומברטה דלגאדו

ערב ראשון בליסבון

ליאון הציע שנצא, אז יצאנו. הוא כבר הספיק למצוא פה פאב קטן ונחמד, שאני אפילו לא זוכר את שמו. תפסנו אוּבֵּר מכיכר רוסיו עד הפאב. ישבנו שם לזמן קצר עם זוג בירות, ואחר כך המשכנו ברגל בחזרה אל מרכז העיר. לא הצלחתי לראות יותר מדי מהעיר בחשכה והייתי די מותש מהטיסה. מה שכן הספקתי להבין מליסבון בשעות הראשונות שלי בה, זה שמדובר בעיר שתדרוש מהרגליים שלי הרבה טיפוס בימים הקרובים.
נפרדתי מליאון במרכז העיר ושבתי אל האכסניה שלי, עייף אך במקביל מאד נרגש לקראת האירוויזיון הראשון שלי.

תגובה 1: