הולנד: יום ברוטרדם

29.07.2019

נסיעה לרוטרדם

בטיולים הקודמים שלי בהולנד כבר ביקרתי באמסטרדם, האג (דֶּן הָאח), דֶּלְפְט, טִילְבּוּרְח ובעוד כמה עיירות קטנות. איכשהו הצלחתי עד עכשיו לפספס את העיר השנייה בגודלה במדינה - רוֹטֶרְדָם (Rotterdam). 

רוטרדם יושבת לגדות נהר המָאס החדש (Nieuwe Maas) והנמל שלה הוא הנמל הגדול והעסוק ביותר באירופה (והשני בעולם, אחרי נמל סינגפור). רוטרדם ההיסטורית הופצצה במאי 1940 בבליץ הנאצי על הולנד ; כתוצאה מכך העיר העתיקה נחרבה כמעט לחלוטין ונבנתה מחדש רק לאחר תום המלחמה. כיום מרבית המבנים במרכז רוטרדם הם חדשים ומעניקים לעיר מראה מודרני, השונה מאוד מערים אחרות בהולנד. 

הגעתי הבוקר לרוטרדם ברכבת ישירה מהעיר טילבורח, וכך המבנה הראשון אליו הגעתי היה התחנה המרכזית היפהפיה של העיר. התחנה החדשה נפתחה בשנת 2014 והיא נמצאת במבנה בעל גג מודרני-משולש. עברתי במרכז המידע לתייר, רכשתי מפה של העיר ויצאתי אל כיכר התחנה (Stationplein) כדי להתחיל את הביקור שלי. מהכיכר יכולתי לראות את התחנה המרשימה, את השעון הישן ואת אותיות הכיתוב "Centraal Station", שנשמרו מהתחנה הישנה משנת 1957.

התחנה המרכזית של רוטרדם

כנסיית סנט לורנס

התברכתי היום במזג אוויר מצוין לטיול: שמים בהירים וטמפרטורה חמימה מספיק. מהתחנה המרכזית הלכתי ברחוב הראשי המוביל לכיוון דרום. מיד התרשמתי מהמראה המודרני של מרכז רוטרדם: רחובות רחבים, גורדי שחקים ותחבורה ציבורית יעילה (העיר מרושתת בחשמליות ובמטרו תת-קרקעי). 

פניתי לכיוון חלקו המזרחי של מרכז העיר, כשהיעד הראשון שלי הוא כנסיית סנט לורנס (Grote of Sint-Laurenskerk). הכנסיה החלה להיבנות כאן באמצע המאה ה-15, והורחבה במאה ה-17. במהלך הבליץ הנאצי על רוטרדם היא נפגעה קשות אך לא נחרבה לגמרי. לאחר המלחמה עלו קולות בהולנד להרוס את הכנסיה, אך המלכה וילהלמינה אסרה על הריסתה והורתה על שיקומה. הכנסיה המחודשת נפתחה בשנת 1968. 

בעת הביקור שלי בעיר הכנסיה היתה סגורה למבקרים, אבל זה לא היה הפסד גדול: כנסיות פרוטסנטיות הן לרוב יפות יותר מבחוץ מאשר מפנים. עצרתי לכמה דקות בפארק הקטן הסמוך לכנסייה לפני שהמשכתי אל האתרים הבאים בעיר.

כנסיית סנט לורנס

מבט מזווית אחרת על הכנסיה

בתי הקוביה

לא רחוק מכנסיית סנט לורנס נמצא אחד מהמקומות המעניינים ברוטרדם מבחינה ארכיטקטונית: בתי הקוביה (Kubuswoningen). הבתים עוצבו ע"י הארכיטקט פִּיט בּלוֹם בצורת קוביות, המוטות בזוויות של כ-54 מעלות. בקומפלקס בתי הקוביה של רוטרדם קיימים כיום 38 בתים: חלקם משמשים למגורים ואילו באחרים אפשר לבקר כמוזיאונים. 

למתחם שבין הבתים אפשר להיכנס בחינם ולהתרשם מהיופי הגיאומטרי שיוצרים הבתים, כשהם מתחברים זה עם זה. למרות שחשבתי שזהו מקום שאבקר בו לדקה או שתיים, מצאתי את עצמי מוקסם מבתי הקוביה ומסתובב כאן במשך דקות ארוכות. 

בין הקוביות

חלק קטן מבתי הקוביה

המרקטהאל

מול בתי הקוביה נמצא אחד מהמבנים המודרנים המפורסמים של רוטרדם (נחנך ב-2014): "אולם השוּק", או  בהולנדית - מַרְקְטְהָאל (Markthal). זהו מבנה גבוה ומאורך בצורת פרסת סוס, שמאכלס דירות ועסקים. בחלקו הפנימי המרקטהאל מכיל שוק מודרני, שתקרתו הפכה לאחת מהמקומות האהובים בעיר. התקרה מציגה יצירת אמנות בשם "קרן השפע", שעוצבה ע"י האמן ארנו קונן: מוצגים בה פירות, ירקות, זרעים, דגים וחרקי-ענק - בשטח של כ-11,000 מטרים מרובעים. יצירת הענק הזאת הודפסה על 4000 פאנלים עשויים אלומניום, שחוברו לתקרת השוק ויצרו את "הקפלה הסיסטינית של רוטרדם". 

חציתי את המרקטהאל, כשאני מצד אחד מהופנט מהתקרה ומצד שני מנסה שלא להיתקל באנשים ובדוכנים. הבנתי שבלילות חלקו הפנימי של המרקטהאל מואר, ומאפשר לראות את התקרה המיוחדת הזאת ממרחק רב. ללא ספק, המבנה הזה הוא דוגמה לעיצוב אורבני מודרני, שמשתלב באופן מושלב עם העיר ולא מכביד עליה.

אני והמרקטהאל

חלק קטן מהתקרה

ניסיון לתפוס חלק נוסף מתקרת המרקטהאל

הבית הלבן

אחד מהבניינים המפורסמים ברוטרדם - ולמעשה הבניין רב-הקומות הראשון של אירופה כולה הוא "הבית הלבן" (Witte Huis), שנבנה סמוך לגדת המאס בשנת 1898. באורח פלא הויטה-האוס היה אחד מהבניינים הבודדים, ששרד את הבליץ - מה שהפך אותו לידוע עוד יותר. מכיוון והוא קרוב מאוד למרקטהאל ולבתי הקוביה, קפצתי להביט בו. מכאן התחלתי הליכה קצרה לאורך גדת הנהר.

הבית הלבן של רוטרדם

אהוי רוטרדם

ביום יפה שכזה, החלטתי להימנע מביקור במוזיאונים של העיר ; בהחלט אפשר לשמור את המוזיאונים לימים חורפיים. כשהגעתי לאחת מתחנות המטרו שבמרכז רוטרדם, עליתי על קו שלקח אותי דרומה - מעבר לגדה הדרומית של נהר המאס. נסעתי עד תחנת Zuidplein - לא, לא בשביל הסניף של פריימרק, אלא כדי לראות את ה-AHOY.

האהוי (לפחות בזמן הביקור שלי) היה מועמד לארח את אירוויזיון 2020 בהולנד, כשהעיר המתחרה לרוטרדם היא מאסטריכט הדרומית. הוא מרוחק כ-5 דקות הליכה מתחנת המטרו, שמשולבת עם קניון גדול. צילמתי והצטלמתי עם האולם, וחזרתי במטרו אל מרכז העיר.

אני וה"אהוי"

גשר ארסמוס וחלק מהנמל

בשלב הזה של היום כבר הייתי רעב. עצרתי בסניף של רשת האהובה עלי בהולנד - "בייגלס אנד בינס". מכאן חזרתי לכיוון הנמל של רוטרדם, כשהיעד שלי הוא גשר אֶרַסְמוּס (Erasmusbrug). זהו גשר מיתרים מודרני, שנחנך ב-1996.
התכנון המקורי שלי היה לצעוד לאורך 800 המטרים של הגשר, אבל אז הבנתי שאצטרך לצעוד אותם בחזרה ; העדפתי לשמור את האנרגיה שלי לכיוון אחר של העיר. הסתפקתי בהליכה קצרה על הגשר, חזרתי לגדת הנהר והלכתי לכיוון אחד מהאתרים שהומלצו לי בחום - מגדל היוּרוֹמַאסְט. בדרך אל המגדל הייתי צריך לחצות את הפארק (חיפשתי, אין לו שם - הוא פשוט נקרא "הפארק", Het Park) ואף עצרתי בו לזמן מה כדי להנות מהשלווה בתוך הנוף העירוני.

על גשר ארסמוס

מבט מהגשר על הנהר

מנוחה בפארק

היורומאסט

מגדל היורומאסט (Euromast) נראה מרחוק כמו מחט ענקית. גובהו כ-185 מטרים והוא נבנה כמגדל תצפית כבר בשנת 1960. זו בעצם הייתה האטרקציה התיירותית היחידה עליה שילמתי היום: עליתי במעלית הבניין עד מרפסת התצפית, כדי לראות את  רוטרדם וסביבתה.
יכולתי לראות מכאן כמעט את כל המקומות שביקרתי בהם מוקדם יותר היום. במרחק הבחנתי במרכז האורבני המודרני של האג ; בין האג ורוטרדם יכולתי לראות את העיר (הנפלאה!) דלפט, בה ביקרתי לפני כשנה. לאחר התצפית מהמגדל ציפתה לי ההליכה הארוכה ביותר שלי להיום: החזרה למרכז העיר ולתחנה המרכזית. בסופו של יום, הלכתי כעשרים קילומטרים בתוך רוטרדם. לקראת הערב שבתי עם הרכבת הישירה אל טילבורח.

היורומאסט

מבט פנורמי מהיורומאסט

גשר ארסמוס

פסלים במרכז העיר

עוד דבר חשוב שיש לציין ברוטרדם הוא הפסלים המיוחדים שבה. הפסל המפורסם ביותר של העיר הוא "פסל העיר ההרוסה" שהוקדם לזכר חורבן רוטרדם בבליץ הגרמני. הפסל נחשף כבר בשנת 1953 ולפני מספר שנים הוכר כמונומנט בעל חשיבות לאומית בהולנד.
פסל מפורסם נוסף הוא פסלו של סנטה קלאוס, מעשה ידיו של הפסל פול מקראת'י. הפסל, שהוצב בעיר בשנת 2001, קיבל במהרה פרסום רב מכיוון לא-צפוי. סנטה אמור להחזיק בידו עץ קטן, אבל להרבה אנשים הוא הזכיר יותר צעצוע מין.
העיר מלאה בעוד המוני פסלים מיוחדים: ילדות רוקדות במעגל (בפארק), פסל שנראה כמו סטארגייט מוזהב (בפארק אחר) ועוד המוני פסלים חשובים שלא הספקתי לראות בביקור הזה. לדעתי אפשר לערוך בעיר יום סיור שלם רק בנושא הפסלים המיוחדים שלה, אבל את זה אשמור כבר ליום אחר.

פסל העיר ההרוסה

ערימה של חביות דולפות

סנטה קלאוס מחזיק פלג אנאלי

"סטארגייט" מוזהב שמאוד אהבתי