הולנד: האגמים של אווסטרוייק

03.09.2020

יערות ואגמים

מזג האוויר בהולנד יכול להיות די הפכפך. אם אתמול זכינו במזג אוויר מושלם להליכה בטבע, היום זה היה מעט שונה ודי גשום. עדיין, לא התכוונו לתת למזג האוויר לעצור אותנו ויצאנו אל עבר העיירה אַווְסְטֶרְוֵייק (Oisterwijk). בדומה לטיול של אתמול בפיכט, גם אווסטרוייק נמצאת באותו כיוון מטילבורח, רק שהיא הרבה יותר קרובה לעיר. למעשה, משמעות שמה של העיירה הוא "הרובע המזרחי", כי אווסטרוויק נחשבה כשכונה המזרחית של טילבורח. כיום זוהי עיירה נפרדת וכפי שאיוור הסביר לי - גם מאוד הולנדית-לבנה (כלומר, לא מוצאים כאן הרבה בני-מהגרים).

אחת מהפעילויות הפופולריות בעיירה היא הליכה ביערות הסמוכים לה בפארק Bossen en Vennen או "יערות וביצות" בתרגום חופשי (אני חושב ש"יערות ואגמים" הוא שם יותר מזמין בעברית). הכניסה לאתר היא בחינם ולאחר שחנינו את הרכב מצאנו בקלות את השלט המסביר על המסלולים בו. אפשר לבחור כאן מספר מסלולי הליכה סביב האגמים הקטנים ; המסלולים עצמם מסומנים באופן מאוד נוח בפארק והם חוצים זה את זה בצמתים ממוספרים. בחרנו במסלול הצהוב, שהיה קצר יחסית והתאים לנו ביום גשום וגם לאור העובדה שהזמנו מקום במסעדה לשעת הצהריים.

המסלול הצהוב הוביל אותנו ליד שלושה אגמים בפארק: Witven (הביצה הלבנה), Goorvennen ו-Van Esschenven. טיילנו פה כמעט לבד ובקושי נתקלנו במטיילים נוספים. האגמים היו מקסימים ואני משוכנע שהם יפים עוד יותר ביום עם מזג אוויר בהיר. הגשם, שהחל באמצע ההליכה שלנו, לא הפריע לנו יותר מדי וסיימנו את המסלול הקצר (כ-4 קילומטרים) בתוך כשעה. אשמח לחזור לכאן ביום אחר עם מזג אוויר שונה כדי לגלות את אחד מהמסלולים הארוכים יותר של הפארק. 

לאחר ההליכה הלכנו למסעדה מקומית - Brasserie Ome Jan (הברסרי של דוד יאן). המסעדה היפהפייה יושבת לצדו של אחד מהאגמים. קיבלנו שולחן עם חלון לאגם ונהנינו מארוחת צהריים מעולה.

המסלולים בפארק Bossen en Vennen

איוור בפארק

נוף בפארק. וכן, זה עדיין יום קיצי.

סימון המסלול ושלט המסביר כי איזור זה הופצץ ביום בו הנאצים תקפו את רוטרדם

איוור ואני

נוף נוסף ב-Bossen en Vennen

בברסרי של דוד יאן

האוכל הגיע!

אווסטרוייק

את חלקו השני של הביקור באווסטרוייק העברנו בעיירה עצמה. איוור הצליח למצוא חנייה ותחילה לקח אותי לראות את כנסיית סנט פיטר (Sint Petruskerk) המרשימה. יחסית לעיירה של 20 ומשהו אלף איש זו הייתה כנסייה גדולה מאוד ; לא נכנסנו לתוכה אלא רק הקפנו אותה וביקרנו מעט בבית הקברות הסמוך לה. 

משם חזרנו אל הרחוב הראשי של אווסטרוייק, שכבר היה הומה יותר באנשים ובשוק רחוב. לא ביקרנו בחנויות או בשוק, אלא בעיקר הלכנו לאורך הרחוב הלוך וחזור. איוור הראה לי כאן את בית העירייה הישן (Oude Raadhuis) ואת עץ הטיליה (תִּרְזָה) הגדול שמאחוריו. לצערי לא יכולנו להישאר כאן במשך זמן רב כי היו לנו תוכניות לערב, אבל גם המרכז הישן של העיירה השאיר אצלי טעם של עוד. זה היה הביקור הראשון והקצר שלי באווסטרוייק ואני בהחלט מקווה שהוא לא האחרון. 

כנסיית סן פיטר

ברחובות אווסטרוייק

בית העירייה הישן

איוור בשדרת העצים שברחוב המרכזי

אני ובית העירייה

מתחת לעץ הטיליה

עץ הטיליה (תִּרְזָה) הגדול