22.12.2012
ברזיל!
היום יצאתי להציץ בצד הברזילאי של מפלי איגווסו. יצאתי באוטובוס מהתחנה המרכזית של פוורטו איגווסו הארגנטינאית אל עבר העיירה "התאומה" הברזילאית פוֹז דוֹ אִיגְווַסוּ (Foz do Iguaçu). מעבר הגבול היה מהיר ואפילו לא החתימו לי את הדרכון בכניסה, אלא הסתפקו רק בהחתמה אלקטרונית. פוז דו איגווסו הייתה העיר היחידה בה ביקרתי בברזיל, ולמרות הביקור הקצר כמו באורוגוואי, ברזיל נכנסה לרשימת המדינות שלי והפכה למדינה ה-16 בה.
דגל ברזיל הוא דגל מיוחד, השונה ממתכונת הדגלים ה"קלאסיים". הוא הונף לראשונה בשנת 1889, ועודכן לאחרונה בשנת 1992 (מספר הכוכבים עלה בהדרגה מ-21 ל-27 כמספר המדינות בברזיל). צבעי הרקע הירוק והמעוין הכחול מייצגים את צבעי בתיהם של שליטי ברזיל הראשונים ; לפי הסבר אחר הירוק והצהוב מייצגים את היערות והמינרלים של המדינה. במרכז המעוין נמצא עיגול כחול ועליו 27 כוכבים, לפי הופעתם בשמי הלילה של ה-15 לנובמבר 1889, יום הקמת הרפובליקה הברזילאית. 26 כוכבים מייצגים את מספר המדינות של ברזיל, ואילו הכוכב ה-27 מייצג את המחוז הפדרלי של המדינה. על העיגול הכחול גם מופיעה רצועה לבנה, המייצגת את קו המשווה, ועליה הכיתוב "Ordem E Progresso", שתרגומו מפורטוגזית הוא: "סדר וקידמה". כל אלה יוצרים ביחד את אחד מהדגלים המיוחדים שקיימים, ולדעתי - גם מהיפים ביותר.
 |
| דגל ברזיל |
מפלי איגווסו
פוז דו איגווסו נמצאת במדינה הברזילאית פַּרָנָה (Paraná), הגובלת בארגנטינה ואורוגוואי. האוטובוס עצר ממש ליד הכניסה אל הפארק הלאומי הברזילאי, שמציע פעילויות אקסטרים רבות בנוסף לצפייה במפלים. ויתרתי על הפעילויות היקרות, וקניתי את כרטיס הכניסה הרגיל של הפארק. אין לי מושג אם קיבלתי עודף נכון - כי שילמתי בפזו ארגנטינאי וקיבלתי עודף בריאל ברזילאי... ככה זה בעיירות גבול.
נסעתי ברכבת של הפארק וירדתי ממנה בתחנה בה ירדו שאר התיירים: הטרק הקטן של הצפייה במפלים היה עמוס בתיירים, ופשוט מדהים. מזג האוויר השתפר מאד, וזכיתי היום בשמיים כחולים, מעט עננים וקשתות בענן שיצאו מתוך נתזי המים של המפלים. זה הרגיש פשוט כמו גן עדן. בחלקו הראשון של הטרק צפיתי מרחוק על המפלים שבשטחה של ארגנטינה, בהמשכו התקרבתי לחלק מהמפלים הברזילאים בהליכה על מסלול שנבנה מעל המים, ובסופו - עליתי במעלית לתצפית מוגבהת על כל איזור המפלים. ללא ספק, הנוף שנפרש מתחתיי היה אחד מהיפים ביותר בהם חזיתי והראה את הטבע במלוא כוחו.
 |
| קשת באיגווסו |
 |
| הליכה אל המפלים |
 |
| הכי קרוב שאפשר להגיע |
 |
| מבט עילי על המפלים |
פארק הציפורים
לאחר שעזבתי את הפארק הלאומי של המפלים, היה לי זמן פנוי בפוז, ונכנסתי לבקר בפארק הציפורים (Parque das Aves) המפורסם של העיר. הביקור כאן היה שווה כל פזו... סליחה, ריאל. הפארק נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת האוטובוס וכולל בעיקר תוכים וטוקנים ; אל חלק מהכלובים אפשר להיכנס ולפגוש את הציפורים ללא מחסומים. בסיום הביקור אפילו זכיתי בצילום עם תוכית מסוג ארה בשם לארה עם הכתף.
כשחזרתי אל תחנת האוטובוס, גיליתי שהאוטובוסים בחזרה הם לפי שעון ברזיל. כן, בין פוז ופוורטו יש הבדל של שעה, וכך הייתי צריך להמתין שעה נוספת בתחנה אל האוטובוס לארגנטינה.
 |
| עם טוקן קטן |
 |
| עם לארה הארה |
שלושת הגבולות
בחזרה בפוורטו איגווסו הארגנטינאית, קבעתי ללכת עם תייר ספרדי שהכרתי כאן אל שלושת הגבולות. התקלחתי אחרי הביקור הקצר בברזיל, אך המקלחת לא ממש עזרה. בתוך דקות מהרגע שעזבתי את המלון, כבר הזעתי מחדש. הגענו לקראת השקיעה אל איזור שלושת הגבולות: בו הנהר מפריד בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי. ראיתי כאן את המונומנטים שבנתה כל מדינה בשטחה: כל אחד צבוע בצבעי דגלה. ברקע הבחנתי גם בבנייניה של סְיוּדָד דֶל אֶסְטֶה - העיר הפרגוואית הסמוכה לגבול. לא התכוונתי לבקר בה, בגלל כל סיפורי הסכנות והרשע-פשע סביב פרגוואי. עם השקיעה שבנו בחזרה לאורך הנהר אל פוורטו איגווסו.
 |
| אני מצלם מתוך ארגנטינה. מימין: ברזיל, ממול-שמאל: פרגוואי. |
23.12.2012
היום היה יום מנוחה והזעה בפוורטו איגווסו. פיניתי את החדר בבוקר, ומאז הייתי צריך לחפש מקומות ממוזגים בעיירה. הזעתי מלא, אכלתי, גלשתי באינטרנט-קפה מקומי, דיברתי עם המשפחה ושוב הזעתי. אהבתי מאד את פוורטו איגווסו, אבל לא הייתי מסוגל לחיות במקום לח כל כך.
בערב אספתי את התיק מהאכסניה, עברתי בפעם האחרונה ליד כלב הבוקסר שנבח עלי בכל פעם שחלפתי לידו, והגעתי מזיע אל התחנה המרכזית. שמחתי לעלות אל האוטובוס הממוזג: בתוך דקות הזיעה התנדפה, הרגשתי טוב ושקעתי במיטה שהזמנתי למסע הארוך אל טוקומן. צפויה לי נסיעה ארוכה מאד.
 |
| הוא לא ממש חיבב אותי, ואני דווקא אוהב בוקסרים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה