08.01.2013
בחזרה ללגונה קולורדה
גם הלילה השני של הטיול עבר טוב, לפחות עבורי. רמי המסכן התעורר באמצע הלילה, הספיק לצאת מהחדר ולהקיא על הרצפה בחוץ. למרבה הצער, המצב שלו לא השתפר במהלך היום: היינו צריכים לעצור מספר פעמים במהלך הדרך כדי שהוא יפלוט את הכדורים שבלע ואת האוכל המעט שניסה לאכול. בשלב מסוים, הוא נרדם לכמה שעות ברכב ופִספס את מרבית האטרקציות.
מוקדם בבוקר יצאנו לתצפת על לגונה קולורדה היפהפיה, הפעם בזווית שונה מזו של אתמול. צפינו עליה באור הבוקר והמשכנו בדרכנו. ציפו לנו עוד לגונות נוספות לראות היום.
 |
| בלגונה קולורדה |
סלעים באמצע השממה
הגענו אל קבוצת סלעים שפוסלו במהלך השנים על ידי הרוחות. הם הזכירו לי את קבוצת הסלעים המרשימים של אי הקנגורו האוסטרלי (רק שכאן הם היו מעט פחות מרשימים). רוֹ הצטרפה למטיילים שניסו לטפס על הסלעים, ואני בעיקר צילמתי אותה. אמנם הרגשתי טוב, אך הגוף שלי היה מרוקן מאנרגיה בגובה הזה ; אפילו לא ניסיתי לטפס על הסלעים. רק ההליכה לביתן השירותים באתר הייתה מעייפת עבורי, וחזרתי עם כאב ראש אל הג'יפ. ממש כמו אשה זקנה.
 |
| הסלע הכי מפורסם מאותה קבוצה |
עוד לגונות...
מכאן המשכנו לקבוצת לגונות נוספת, שאת שמות חלקן כבר לא זכרתי, אך אני כמעט בטוח שהן נקראו על שם צבעיהן. כאן יכולנו להתקרב עוד יותר אל הפלמינגו, ולהתרשם מהם עוד יותר מאתמול.
 |
| פלמינגו באחת מהלגונות |
 |
| נוף טיפוסי של לגונה באלטיפלאנו |
ארוחה עם למות
אדווין והנהגים של הג'יפים האחרים עצרו לארוחת צהריים ליד פלג מים קטן שזרם בין ההרים. כביכול זו הייתה רק הפסקה לארוחת הצהריים, אך כאן זכינו באחד מהנופים הפסטורלים של הטיול: עמק ירוק עם נחל, טחב, וכמה למות מסתובבות לידינו. ניסינו להתקרב אליהן, אבל הן לא ממש אהבו את הרעיון והתרחקו מאיתנו. העיקר שהצלחתי לזכות בתמונה עם למות בשלושה צבעים שונים!
 |
| טריקולור של למות |
הלגונה השחורה
הלגונה האחרונה להיום היתה הלגונה השחורה (Laguna Negra). בזמן שרמי נשאר ברכב, יצאתי עם רו וירדן לצלם כמה תמונות של הלגונה ובעיקר של הסלעים הנחמדים סביבה. דווקא מצאתי את קבוצת הסלעים כאן כהרבה יותר יפה מזו שראינו בבוקר - אולי זה היה בגלל שכאן לא הייתי צריך לטפס עליהם, אלא בעיקר לזחול מתחתם.
 |
| ליד הלגונה השחורה |
עיר המתים
לפני סיום היום, עצרנו בנֶקְרוֹפּוֹלִיס (Necropolis) - עיר מתים בשם קַאוּסַאי ווָאסִי (Kausay Wasi). זהו אתר ארכיאולוגי, שהצריך תשלום נוסף מעבר לטיול עצמו. כאן ראינו שרידים של גופות, ה"קבורים" בתוך מבנים מעל הקרקע. לאותם מבנים קיים חלון הצצה, ולמעשה ניתן לצפות בעצמות כמעט במרחק נגיעה. במוזיאון הצמוד לאתר יש הסבר קצר על המקום: צורת הקבורה פה מדמה את הכנסת הגופה למעין "רחם" עשוי אבן, וכך למעשה סוגרת מעגל שמתחיל בלידה ומסתיים במוות. בנוסף, קיימות במוזיאון מספר גולגולות מאורכות ופירוט כיצד בוצעה מתיחת הגולגולת בתינוקות. מה שחסר לי כאן היה ההסבר לשאלה "מדוע"? - למה המקומיים בחרו למתוח את הראשים של התינוקות שלהם?
 |
| אחד מהקברים של נקרופוליס |
 |
| והשרידים... |
מלון המלח
אדווין קצת התבלבל בדרך, אך לבסוף מצא את מלון המלח. המלון אינו ממוקם על מדבר המלח עצמו, אלא בפאתי הסלאר. למרות שהבטיחו לנו מקלחות ביום השלישי, גילינו שהן לא ממש קיימות... ולי כבר פחות היה אכפת להגיע מסריח ללה פאז.
המלון היה בנוי כולו ממלח: החל מהקירות, דרך המיטות ועד הרצפה שהייתה עשויה מגבישי מלח מפוררים. דאגתי לשתות כאן הרבה, מכיוון והמלח מייבש מאד את האוויר. הלכתי לישון עם בקבוק מים צמוד אלי: כיבוי האורות היה בשעה עשר. מחר אנו צפויים להתעורר מאד מוקדם כדי להביט בזריחה על הסלאר.
 |
| בודק את הרצפה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה