הבוקר יכולתי להרשות לעצמי להתעורר טיפה מאוחר ולהתארגן בעצלתיים בחדר לקראת עזיבת המלון שלי בשאוליי. בתחנה המרכזית של שאוליי המתנתי לאוטובוס שייקח אותי אל קלייפדה. הנסיעה נמשכה הרבה מעבר למצופה עקב עצירות רבות בעיירות בדרך. כשהגעתי לקלייפדה, המלון שלי היה במרחק הליכה קצר מהתחנה. ידעתי שאני מגיע למלון מיוחד (ובמחיר טוב), אבל לא ידעתי עד כמה. מלון הסוויטות "אררט" הוא מלון בסגנון ארמני. קיבלתי פה חדר מפואר עם סלון, מטבחון וחדר שינה - ההפך המוחלט מהמלון בעל המראה הסובייטי בשאוליי.
 |
| בדרך משאוליי לקלייפדה |
קלייפדה
לחוף הים הבלטי ובקצהה של הרצועה הקורונית יושבת עיר הנמל החשובה של ליטא, קְלֵייפֶּדָה (Klaipėda, כן - עם נקודה מעל ה-e. שמה הגרמני הוא מֶמֶל). היא נוסדה באמצע המאה ה-13 ובמשך שנים רבות הייתה חלק מפרוסיה המזרחית ותחת השפעה גרמנית חזקה. קלייפדה נכבשה מספר פעמים - בין היתר על ידי השבדים, הגרמנים, הצרפתים והליטאים. היא הפכה לחלק מליטא הצעירה בשנת 1923, אך ב-1939 עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, איים היטלר על ליטא וסיפח אליו בחזרה את "ממל". היטלר אף הגיע לעיר ותועד נואם בפני קהל גרמני משולהב בכיכר המרכזית. לאחר מלחמת העולם השנייה נפלה קלייפדה לידיה של רוסיה הסובייטית והיא חזרה לידיה של ליטא העצמאית רק ב-1990.
מוזיאון השעונים
יצאתי מהמלון המפנק שלי אל עבר מרכז קלייפדה. לאחר ארוחת הצהריים הלכתי אל אחד מהמוזיאונים של העיר - מוזיאון השעונים (
Laikrodziu muziejus). זהו מוזיאון קטן, שמציג מגוון סוגי שעונים ואת ההיסטוריה של בניית שעונים ומדידת הזמן. אין בו כמעט כיתובים באנגלית על המוצגים, אבל לא הייתי צריך יותר מכותרות כדי להבין מה קורה בתצוגות.
 |
| אחת מהתצוגות במוזיאון השעונים |
נהר הדאנה ומרכז קלייפדה
מכאן המשכתי להתקרב אל מרכז קלייפדה, תוך שאני חוצה את נהר הדָאנֶה היפהפה (Danė). פארק מודרני ונקי עוטף את הדאנה והעניק לי תחושה שאני מסתובב בעיר שמתוחזקת היטב. יכולתי לראות כאן את הספינה העתיקה מרידיאנס, שכיום פועלת בה מסעדה.
העיר העתיקה של קלייפדה הייתה קטנה אבל הכילה כל מה שמצפים מעיר עתיקה: מרצפות אבן, כנסיות ורחובות קסומים. מפוזרים פה ושם מספר פסלים מודרניים של עכבר, חתול, רוח רפאים, בתולת-ים ואחרים ; ביקרתי את חלק מהפסלים והמשכתי אל כיכר התיאטרון (Teatro aikštė), הכיכר הראשית של העיר - זו שבה נאם היטלר ב-1939. בכיכר נמצא פסלה של "אנה בת הכומר", שהיא דמות משירו של סימון דָּאך, משורר מקומי שחי כאן במאה ה-17. זהו אינו הפסל המקורי של "אנה" אלא העתק משנת 1989.
 |
| המרידיאנס על נהר הדאנה |
 |
| פסל "אנה בת הכומר" בכיכר התיאטרון |
 |
| כיכר התיאטרון |
איזור המצודה
הגעתי אל המצודה של קלייפדה, הנמצאת סמוך לנמל ולשפך נהר הדאנה. המצודה נבנתה כאן במאה ה-17 ואפשר לבקר במוזיאון קטן היושב בביצורי המצודה ומציג את התפתחותה של קלייפדה. אני בחרתי שלא לבקר במוזיאון וטיפסתי לנקודת תצפית נחמדה מהביצורים על העיר.
התקרבתי עוד יותר לאיזור שפך הדאנה אל הים הבלטי וכאן יכולתי לראות את פסל הרוח (נראית מעט כמו סוהרסן מ"הארי פוטר"), שעולה מן המים. בדרך חזרה עברתי גם בבית הכנסת של קלייפדה - ומכאן המשכתי דרך הרחובות של העיר הקסומה הזאת בחזרה אל המלון. למעשה, אין הרבה מה לעשות בקלייפדה, אך האווירה השלווה בה התאימה לי מצוין, במיוחד לאחר היום הטעון-מאוד-רגשית שעברתי אתמול.
 |
| תצפית מהביצורים על העיר |
 |
| ברחובות קלייפדה |
 |
| הכניסה למתחם בית הכנסת של קלייפדה |
 |
| פסל הרוח שעולה מן המים |
פארק הפסלים
לאחר מנוחה קצרה במלון (בכל זאת, צריך לנצל את החדר), יצאתי אל פארק הפסלים של קלייפדה. הפארק מוקדש לזכרו של מרטינאס מז'ווידאס (Martynas Mažvydas skulptūrų parkas) - הסופר שכתב את הספר הראשון בליטאית, אי שם במאה ה-16. הרבה מהפסלים בפארק הם מופשטים והתצוגה בו עדיין מתעדכנת מדי פעם.
את ארוחת הערב שלי אכלתי במסעדה הארמנית של המלון - דווקא האוכל כאן לא היה מדהים כמו החדר עצמו. למרות הריחוק היחסי שלו מהעיר, הרגשתי בטוח מאוד בסביבת המלון בשעות הערב, דבר שלא קרה לי בריגה. הערב הראשון שלי בקלייפדה היה מצוין, אבל בעצם לא הגעתי לפה בשביל העיר, אלא לביקור ברצועה הקורונית הסמוכה. וזה יקרה מחר.
 |
| פסל לא ברור בפארק הפסלים |
 |
| עוד מהפארק: נראה כמו שלבים מהחיים עד הקבר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה