ליטא: טראקיי וטיסה בכדור פורח

06.06.2017

בוקר עצל בווילנה

התעוררתי טיפה מאוחר מהרגיל היום, בכל זאת - הייתי עייף אחרי היום הארוך בבלארוס. את הבוקר העברתי באיטיות במלון עם גיחה קטנה למרכז העיר. קניתי מתנה לבת-דודתי שילדה אתמול, חזרתי לרובע אוז'ופיס כדי לבקר בחנות הטיבטית ועצרתי להפסקה בבית הקפה הנחמד שליד נחל וילניה.

את עיקר הטיול שלי להיום תכננתי לשעה מאוחרת, כך שיכולתי להרשות לעצמי טיפה למרוח את הזמן בבוקר.

טראקיי והקראים

רק אחר הצהריים יצאתי מווילנה לעיירה הסמוכה טְרַאקֵיי (Trakai). העיירה יושבת על אגם גאבלה (Galvė) והיא מפורסמת בעיקר הודות לטירת האי הציורית שבמרכז האגם. הטירה הוקמה כאן במאות ה-14 וה-15 ועברה שחזורים נרחבים לקראת סוף השלטון של ברית המועצות בליטא. היא הייתה מרכז חשוב בימי הדוכסות הגדולה של ליטא, אך עם הזמן ווילנה השכנה גדלה וטראקיי החלה מאבדת את חשיבותה הפוליטית. 

טראקיי מפורסמת גם הודות לקהילת הקראים שלה ; הקראים, פלג ביהדות שהתפלג מהיהדות הרבנית, הגיעו לעיירה כבר במאה ה-14 ועד היום נמצאת כאן קהילה קראית קטנה. בתי הכנסת של הקראים נקראים כֶּנֶסָה (Kenesa) ואפשר לבקר במוזיאון הקראי של העיירה ובבית הקברות הקראי. 

מתחנת האוטובוס של טראקיי הגעתי אל הרחוב הראשי שלה, שבנקודה מסוימת משנה את שמו ל"רחוב הקראים". קל מאוד לזהות את הבתים העתיקים של הקראים: בתי עץ ישנים המאופיינים בשלושה חלונות הפונים לרחוב. עצרתי לארוחת צהריים במסעדה לאוכל קראי כדי לנסות את הממולאים שלהם. כשהגיעה המנה שלי הבנתי שאלה פשוט אמפנדס כמו שאכלתי בדרום אמריקה, רק גדולים יותר. 

בתים עתיקים של קראים בטראקיי

הכנסה (Kenesa, בית הכנסת) הקראי בטראקיי. היה בשיפוץ בעת הביקור שלי.

טירת האי

לאחר ארוחת הצהרים הלכתי אל טירת האי. ההליכה עצמה אל עבר הטירה היא יפה לא פחות מהביקור בה: חציתי את גשר העץ המפריד בינה לבין שאר העיירה והרגשתי כאילו עברתי כמה מאות שנים אחורה בזמן בחזרה אל ימי הביניים. 

בעת התשלום למוזיאון של טירת האי אפשר לשלם מעט יותר כדי לקבל אישור צילום בו. המוזיאון בטירה כולל חדרים רבים ומעניינים עם תצוגות שנהב, פוחלצים והסברים על ההיסטוריה של הטירה. מומלץ גם לשוטט מסביב לטירה כדי להתרשם מיופייה מזוויות שונות. 

לאחר הביקור בטירה עוד היה לי זמן פנוי רב. קבעתי הערב טיסה בכדור פורח לשעה מאוחרת והייתי צריך להמתין עד הפגישה עם צוות הכדור. בינתיים נחתי סמוך לאגם גאבלה כשטירת האי מולי: התברכתי ביום נפלא לבקר כאן - יום חמים עם מעט עננים בשמיים ; אני בטוח שטראקיי היא יפה בכל עונה של השנה וכדאי מאוד לבקר בה גם כשהיא מכוסה בשלג.

בדרך לטירת האי: גשר העץ על אגם גאבלה

טירת האי והדגל האלטרנטיבי של ליטא מונף בראשה

החצר המרכזית של הטירה: בחזרה לימי הביניים

מקטרות שנהב. אחת מהתצוגות במוזיאון הטירה

מבט על הטירה מגדת אגם גאבלה

טיסה בכדור פורח

קצת אחרי השעה שבע בערב אספו אותי ביחד עם עוד כמה תיירים לטיסה בכדור הפורח. נסענו לחלקת יער מרוחקת ממרכז העיר, בה החלו העבודות של ניפוח הכדורים הפורחים. הסבירו לנו את הוראות הבטיחות של הטיסה ובמיוחד את החלק של הנחיתה: מסתבר שלא תמיד אפשר לשלוט באופן נחיתת הסל. הוא יכול לנחות באופן מאונך או שהוא יתהפך על צידו ויגרר על האדמה ; הכינו אותנו נפשית לאפשרות הקשה יותר. כעת הגיע הזמן לעלות אל הסל ; גיליתי שהוא מחולק לשניים ולא ממש מאפשר לאנשים להסתובב בתוכו באופן חופשי. עמדתי עם שאר התיירים בתוך הסל הצפוף. ההמראה של הכדור הייתה החלק הקל - הוא פשוט החל לצוף באוויר.

מהר מאוד לאחר ההמראה הגענו אל טירת האי של טראקיי. היא הייתה יפה מלמעלה לא פחות. יכולתי להבחין בגשר העץ שחציתי מוקדם יותר ובכמה סירות שטות באגם גאבלה. לאחר שעזבנו את הטירה המשכנו לרחף במשך כמעט שעה כשאותנו מלווה הכדור הפורח השני שהופרח היום. חצינו יערות, חוות פרטיות ומבנים נטושים בלי סוף. המדריך העלה את הכדור לגובה רב כדי שנוכל להתרשם מהנוף ואחר כך הוריד אותו קרוב אל צמרות העצים עד שיכולתי להבחין בכלבים ובחיות משק על הקרקע. זו הייתה חוויה ייחודית שמעולם לא עברתי והיא הייתה נפלאה.

הגיע זמן הנחיתה והמדריך החל לחפש מקום נורמלי להנחית בו את הבלון. הוא חיפש מקום ללא יערות או ביצות וכזה שקרוב-יחסית לכביש. כשהוא מצא את המקום, הוא הנחית את הכדור ו...הסל התהפך על צידו ,כשאני בצד התחתון וטיפה נגרר על האדמה. זה היה אולי מפחיד לכמה שניות, אבל לאף אחד לא קרה כלום. צוות הכדור הפורח הגיע לאסוף אותנו ועשה לנו "חניכה" לאחר טיסת הכדור הפורח הראשונה שלנו. עמדתי עם שאר המטיילים בשורה על הברכיים והצוות שרף לכל אחד קווצת שיער קטנה עם בונזן קטן, שפך עליה שמפניה ואז קיבלנו קצת אדמה על המצח, פליק בישבן וכוס שמפניה. לאחר הטקס עזרנו לצוות לקפל את הכדור הפורח ועזבנו את אתר הנחיתה. השעה כבר הייתה מאוחרת - קרוב לעשר בלילה וצוות הכדור הפורח שמח לקחת תשלום סמלי והסיע אותי בחזרה עד וילנה. 

הייתה לי חוויה מדהימה היום, ממש לפני שאני עוזב את ליטא. נשאר לי רק עוד יום אחד לטייל בה ואני חושב שעד עכשיו היה לי טיול לא-פחות מנפלא.

מבט מפוחד למצלמה

מתכוננים לטיסה

הכדור הפורח השני מתקרב לטירה

טירת האי, מבט מהכדור

טירת האי וחלק מטראקיי

פנים הכדור

מתכונן לקיפול

שרדתי

טקס חניכה