יום שישי, 13 בספטמבר 2013

יום 24: טיריטירי מטאנגי

15.01.2010


הפלגה

זה היה היום הראשון שבו התפצלתי מנינה וגלעד, והוא בא בתזמון טוב ; היא ממש עצבנה אותי אמש. בזמן שהם נסעו אל הופעת ה-Big Day Out, אני תכננתי להגיע אל אי מקסים במפרץ הַרוּאָקִי: גן עדן לציפורים בשם טִירִיטִירִי מַטָאנְגִי (Tiritiri Matangi). הראל הסיע אותי מביתו אל נמל אוקלנד, בליווי שירים של Ace of Base ברכב, ושם מצאתי את המעבורת של חברת 360 Discovery Cruises. ההפלגה יצאה מאוקלנד אל עבר נקודת האיסוף השניה של המעבורת ב-Gulf Harbour. לאחר כשעה של שייט ירדתי אל המזח של "טִירִי" - זהו כינוי החיבה של האי.

המעבורת במזח של טיריטירי מטאנגי

קצת על טירי

טיריטירי מטאנגי הקסים אותי כבר כשקראתי עליו בארץ בספר של "לונלי פלאנט". אני זוכר את עצמי יושב במטבחון הצבאי, כחודשיים-שלושה לפני הטיול ומסמן לי את טירי כיעד מועדף בניו זילנד. 
האי ממוקם כ-30 ק"מ צפונית לאוקלנד. בעבר אדמתו עובדה, והוא איבד כמעט את כל הצמחיה הטבעית שלו. בשנות ה-80 של המאה הקודמת הוחלט להפוך אותו לשמורת טבע ייעודית לציפורים הנדירות של ניו זילנד. כדי להפוך אותו לכזה, רוב שטח האי עבר תהליך של ייעור-מחדש וניטעו בו מאות אלפי עצים בתוך עשור. חלק מהאי הושאר כשטח לא-מיוער עבור עופות שמעדיפים סביבה כזו. במקביל דאגו להכחיד מהאי את הטורפים הפולשים שהגיעו אליו עם המתיישבים המאורים והאירופאים, וזאת בכדי ליצור סביבה בטוחה לציפורים.
היום האי מאכלס עשרות מינים של ציפורים ועופות ניו-זילנדים (ברובם) ; חלקם נחשבים למינים בסכנת הכחדה.

סיור מודרך

כמות האנשים שירדה מהמעבורת לא הייתה קטנה, ועל אדמת טיריטירי מטאנגי חילקו אותנו לקבוצות. ראשית עברנו תדריך קצר: מכיוון והאי הוא שמורה מוגנת, הם דורשים שהמטיילים יבדקו שאין להם חרקים או מכרסמים בתיקים וכי הנעליים הן נקיות מרגבי אדמה מיותרים, שיכולים להכיל טפילים ומזיקים. זה אמנם נשמע מוזר, אבל זו בדיקה מאד מקובלת בשמורות טבע מבודדות בניו זילנד. בהמשך הטיול אף נתקלתי במקומות עם נהלים מחמירים עוד יותר.
המדריכות באי הן מתנדבות ; למדריכה שלי קראו שֶׁרִיל, והיא הוליכה את הקבוצה בדרך הקצרה המובילה מהמזח אל המגדלור. הדרך נמשכה זמן מה, בגלל עצירות רבות לזיהוי הציפורים של האי: טוּי (Tui), רוֹבִּין (Robin), סְטִיצְ'בֵּרד (Stitchbird), ווַייטְהֵד (Whitehead), סֵאדְלְבֵּק (Saddleback / Tieke), קוֹקָאקוֹ (Kokako) ואחרות. לא קל לזהות ולצלם את הציפורים בגלל הצמחיה הצפופה, ובהחלט מומלץ להצטרף לסיורים המודרכים הקצרים הללו, שמגיעים ביחד עם השייט, ללא תוספת מחיר.

טוי (Tui)
בנוסף לציפורים, קיבלתי פה ושם תדריך על הצמחיה המקומית. אפילו זכיתי לראות את השרך המקומי בשלב בו הוא מגולגל בצורת קוֹרוּ (Koru). מוטיב הקורו הוא מוטיב מאד חשוב בתרבות המאורית ומסמל התחדשות, גדילה, כח ושלום. בעבר אף הועלתה הצעה ע"י האמן האוסטרי הונדרטוואסר (ההוא מהשירותים המעוצבים בקאוואקאווה) להחליף את דגל ניו זילנד הנוכחי בדגל המבוסס על מוטיב הקורו.
קורו בטבע
דגל הקורו של הונדרטוואסר

טקאהה

לאחר הסיור המודרך היה לי מספיק זמן פנוי לסיור עצמאי באי. לפני כן עצרתי במרכז המבקרים הסמוך למגדלור בשביל ארוחת צהריים שהבאתי איתי. בזמן שאכלתי, נכנס העוף המוזר ביותר שראיתי בחיי אל תוך מרכז המבקרים: הוא היה בגודל של תרנגול, צבעוני כמו תוכי והוא הלך כמו דינוזאור (או לפחות איך שראיתי הליכה של טירנוזאורוס רקס בסרטים). ליצור הזה קוראים טַקָאהֵה (Takahe) והוא במקור מהאי הדרומי של ניו זילנד. הטקהה הובא לטיריטירי מטאנגי במסגרת תוכנית השימור, מאחר והוא מין בסכנת הכחדה. למעשה, הניו זילנדים כבר היו בטוחים שהוא נכחד, עד שבמפתיע הוא התגלה מחדש בשנת 1948.

טקאהה: כמו תוכי על סטרואידים

סיור עצמאי בטירי

לאחר שרדפתי אחרי הטקאהה כדי להספיק לצלם אותו, יצאתי אל המגדלור הסמוך למרכז המבקרים. ממנו המשכתי אל גבעה סמוכה שהובילה אותי אל דרך רידג' (Ridge). מאותה גבעה מכוסה בעשב, השקפתי על הנוף היפהפה של מפרץ הרואקי: אוקלנד הייתה מאד רחוקה והמפרץ כולו מנוקד באיים רבים. הצלחתי לזהות את האי הגעשי רַנְגִיטוֹטוֹ (Rangitoto) בעל החרוט הוולקני. 

המגדלור ומרכז המבקרים
לבד על הגבעה
המשכתי בדרך רידג', וחיפשתי ציפורים נוספות באי, אבל יכולות האיתור שלי לא הגיעו לאלו של המדריכה. בכל זאת מצאתי פה ושם כמה ציפורים ובעיקר נהנתי מהשקט והנופים הפסטורליים.

ציפור Bellbird, אם אני לא טועה
הרגליים הביאו אותי עד חוף הוֹבְּס (Hobbs), שבו חלק מהמבקרים אפילו נכנסו אל המים. משם הדרך בחזרה אל מזח הייתה קצרה.

ערב אחרון באוקלנד

הפלגתי בחזרה אל אוקלנד ועליתי על אוטובוס לעבר ביתם של מזל והראל. נינה וגלעד טרם חזרו, אז קיבלתי קצת במבה מהמאגר הפרטי של המארחים המקסימים שלי. בנוסף, דיברתי עם המשפחה בסקייפ והספקתי לצפות בכמה פרקים של "ארץ נהדרת". 
מאוחר יותר נהגתי אל האצטדיון בו נערך מופע ה-Big Day Out כדי לאסוף את נינה וגלעד. גם הם נהנו מאד ביום הזה: יותר ממיוז והאלכוהול ופחות מלילי אלן. זה בהחלט היה יום מהנה לכולנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה