יום שני, 23 בספטמבר 2013

ימים 37-38: כרייסטצ'רץ'

28.01.2010


אל כרייסטצרץ'

עזבנו בבוקר את קאיקורה ונסענו אל עבר העיר הגדולה ביותר באי הדרומי - כרייסטצ'רץ' (Christchurch). במהלך הנסיעה עקפנו את הרכב של שירה גל, וכשהבחנו בהן - עצרנו את שני הרכבים בצד. מאז לא נתקלתי בשתיהן בטיול, אבל גלעד טייל עם אחת מהן בהמשך הטיול שלו בתאילנד. 
אל כרייסטצ'רץ' הגענו בסביבות הצהריים, אל אכסניית Chester St. Backpackers. יש להם חתול חמוד ושמן וגם מתקן ברביקיו (שלא היה פעיל) בתוך חלק אחורי של מכונית. 

בתוך תא המטען נמצא הברביקיו

מרכז העיר

נינה מאד התרגשה לקראת הפגישה עם נטליה, החברה שירדה מהארץ. גלעד ואני שלפנו את המצלמות ותיעדנו את רגע הפגישה כמו צלמי פאפרצי מקצועיים. משם נטליה אספה את נינה לכמה שעות, ואני יצאתי עם גלעד למרכז העיר לסיבוב היכרות ואיתור של נקודות אסטרטגיות בעיר (דואר, בנק וסאבווי). 
הספקנו גם לראות את הקתדרלה של כרייסטצ'רץ' (זאת שנהרסה ברעידת האדמה בדיוק שנה אחרי הביקור שלי). ליד הקתדרלה יש פסל גדול ומודרני, שלא הבנתי מה משמעותו, אבל הוא האובייקט הכי בולט בכיכר המרכזית של העיר.

הקתדרלה של כרייסטצ'רץ'

מתחיל לבעבע 

כשנינה חזרה אל האכסניה, כבר היה לה תכנון סגור לכל הימים הקרובים. כלומר - לשלושתנו. גלעד כמובן הסכים לכל מילה, אבל אני לא מתכוון להצטרף לבילויים הליליים שלה. היום היא מתכננת על סלסה ומחר ילכו למועדון חשפנות בבעלותו של החבר של נטליה. היה לה קשה לעכל את העובדה שלא בא לי לצאת איתם בערב.
העצבים עליה התחילו לחזור לי: היא רק מרוכזת בעצמה ובתוכניות שלה בלבד. והיא תמיד צודקת: אסור להביע דעה אחרת משלה אחרי שהיא החליטה משהו. הבנתי שכרייסטצ'רץ' תהיה בשבילי אתגר מבחינת האיפוק. זו הייתה טעות מוחלטת לטייל עם נינה. ואם הייתי יודע מראש איך הימים הבאים ימשיכו, אולי כבר הייתי נפרד מהם באוקלנד.


29.01.2010


יום מבוזבז

קמתי מוקדם והשתעממתי. התכנון היה לטייל הבוקר במרכז העיר, אבל נינה התעוררה מאוחר והחליטה שזה לא מתאים לה. היינו צריכים לקחת את הרכב לבדיקה במוסך, ואני נסעתי לשם עם נינה בזמן שגלעד בישל ארוחת צהריים. 
לאחר הארוחה היא הייתה צריכה ארבע שעות להתארגנות לקראת היציאה של הערב (!) - זו לא פעם ראשונה שהיא מושכת אחר צהריים שלם על התארגנות ומבזבזת לנו יום טיול במסע הזה. הסיבה היום: אסור לה להחליק שיער מיד אחרי המקלחת, אלא היא צריכה לתת לו להתייבש לגמרי קודם. וכן, היא סחבה לטיול בניו זילנד מחליק שיער וכמה זוגות נעליים ליציאה - כולל עקבים.
בזמן שגלעד נשאר איתה באכסניה וחיכה שהשיער יתייבש, אני יצאתי ברגל אל מרכז העיר. עברתי בכמה חנויות מזכרות לסוג של סקר-מחירים, דיברתי קצת בסקייפ עם המשפחה כדי לפרוק תסכולים על כמה שנינה היא כלבה - וגם ראיתי מופע של להטוטן מקומי.

מופע בכיכר המרכזית
כשחזרתי לאכסניה, הם יצאו - ואני המשכתי לקרוא את "המקרה המוזר של הכלב..." ; העיקר שהיה לי ערב שקט מהחפירות של נינה. הם חזרו רק לאחר שנרדמתי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה