פורטוגל: הנפקת תעודת אזרח ודרכון פורטוגלי

אוגוסט 2021

התהליך הארוך עד קבלת הדרכון

באוגוסט 2021 טסתי לליסבון כדי להפוך באופן רשמי לאזרח פורטוגלי. זה היה סופו של תהליך ממושך של התאזרחות שארך שלוש שנים. אני עברתי את כל התהליך בליווי מלא של חברה להוצאת דרכונים ולכן המחיר ששילמתי היה יחסית יקר. אפרט פה בקצרה את השלבים שעברתי ואת המחירים שבדרך. כמובן שתמיד אפשר לחפש חברות אחרות, עורכי דין פרטיים שעובדים בתחום או לבצע את הכל באופן עצמאי אם יש לכם כוח נפשי לבירוקרטיה (ולי אין).

התחלתי את התהליך שלי ב-27 לאוגוסט 2018 עקב רצון להתגורר בהולנד. סיימתי אותו ב-20 לאוגוסט 2021 עם קבלת הדרכון ביד.

השלב הראשון: קבלת אישור מהקהילה היהודית

השלב הזה כלל את הגשת כל המסמכים לפספורטוגו, החברה שליוותה אותי בתהליך. הייתי צריך להגיש מסמכים רבים שכללו תעודת לידה שלי, תעודת נישואים של ההורים, תעודת פטירה של סבתי (שנולדה במרוקו), תעודות זהות ורישומי יציאות שלי מהארץ (לפי הדרכון הישראלי). תוך כיומיים התקבל אישור עקרוני מהקהילה היהודית בפורטו, שעמה עובדת חברת פספורטוגו. כמה חודשים אחר כך הגיע האישור הסופי מקהילה היהודית (דצמבר 2018).

כעת הייתי צריך לשלם את הפעימה האחרונה לפספורטוגו, לפני תחילת השלב השני וההגשה לממשלה הפורטוגלית. הסכום הכולל ששילמתי היה כמעט 11,000 ש"ח.

השלב השני: התיק אצל הממשלה הפורטוגלית

קיבלתי אישור הגשה סופי מפספורטוגו ב-13 לפברואר 2019. מכאן הובטח לי שהתהליך יסתיים תוך כשנה וחצי ומה שנותר לי זה רק להמתין. מה שלא סיפרו לי זה שאני מקבל בסוף התהליך רק תעודת לידה ולא את הדרכון עצמו. אני בתמימותי עוד חשבתי שאקבל את הדרכון באוגוסט 2020.

פספורטוגו לא שלחו לי את מספר התיק שלי ולא הודיעו לי שאני יכול לעקוב אחר ההתקדמות אונליין. רק במאי 2020 גיליתי בפייסבוק על קיום האפשרות הזאת וביקשתי מהחברה את מספר התיק שלי. בשלב הזה התיק שלי כבר היה מעל שנה בממשלה, מגפת הקורונה התפרצה בעולם ואני הגעתי לשלב 4 ירוק. באוגוסט 2020, החודש בו חשבתי שאסיים את התהליך, התיק שלי עבר לתחנה בשם אַלְקַאוּטִים (Alcoutim), ישוב נידח בדרום פורטוגל - צמוד לגבול ספרד. התיק שלי העלה שם אבק למשך חודשים. לא היה ניתן לעשות שום דבר לגבי זה כי הפורטוגלים האריכו באופן רשמי את זמן הטיפול המקסימלי בתיקים למעל שנתיים.

הבקשה שלי המשיכה לשבת ללא טיפול באלקאוטים ואפילו מצאתי קבוצת ווטסאפ של נפגעי הכפר הזה. הייתי מיואש לחלוטין ולא ידעתי מתי אסיים את התהליך. לפתע בפברואר 2021 אנשים בקבוצה הודיעו שהתיקים שלהם נותבו לכפרים ועיירות אחרות. גם זמנו של התיק שלי הגיע ואני נותבתי לתחנת אַלְמֵאִירִים (Almeirim), שכשמם היו מהירים מאוד וב-14.3.21 הגעתי לשבע הירוק המיוחל וסיימתי את התהליך. כשבועיים אחר כך פספורטוגו שלחו לי את תעודת הלידה והשלב השני הסתיים באופן רשמי.

השלב השלישי: קביעת תורים בליסבון

זה כמובן טרם נגמר, בסוף מרץ כבר פספסתי את האפשרות לנסות להזמין תור בשגרירות בארץ לאפריל - אז ניסיתי את מזלי בסוף אפריל (עבור חודש מאי). גיליתי שהאתר קרס ברגע פתיחת התורים והוא נפתח שוב ללא התראה מיוחדת וכל התורים נחטפו תוך דקות ספורות. מיד הבנתי שאין סיכוי לקבוע דרך השגרירות בארץ ולכן שוב פניתי לפספורטוגו, שהציעו לי אופציה של קביעת תורים וליווי בליסבון. העלות: 1500 ש"ח לא כולל טיסות, מלונות, הוצאות, בדיקות קורונה ותשלום בליסבון על ההנפקות.

את הפנייה לפספורטוגו כבר ביצעתי בסוף אפריל, אך התורים הפנויים הבאים היו רק לאוגוסט 2021.

לקראת הטיסה לליסבון

היו מולי הרבה אופציות לטיסה: אפשר לטוס ישיר עם אל-על או דרך קישור בגרמניה עם לופטהאנזה. אני בחרתי לטוס דרך ציריך עם סוויס, למרות שהיה מדובר בזמני קונקשן קצרים במיוחד (שעה ועשר דקות בהלוך ורק 45 דקות בחזור). פספורטוגו ביקשו שאזמין טיסות שאפשר לבטל, במידה וקורה משהו בפורטוגל והתורים משתנים. גם את המלון שהזמנתי - Hotel Alif Avenidas בחרתי הודות לאפשרות ביטול נוחה במיוחד. זהו מלון של ארבעה כוכבים עם אפשרות הגעה נוחה ישירות במטרו משדה התעופה.

במקביל ארגנתי את כל המסמכים החשובים האחרים: ביטוח נסיעות, הדפסת התורים שנקבעו עבורי, הדפסת הכתובת שלי בישראל עבור ההנפקה, ויפויי כח לנציגי פספורטוגו לאיסוף התעודות עבורי. זה לא נגמר פה כי הייתי למלא עוד טפסים רבים בגלל תקופת הקורונה: ביצעתי בדיקת PCR פחות מ-72 שעות לפני הטיסה, מילאתי טופס יציאה מישראל, טופס מעבר דרך שוויץ וטופס איתור בפורטוגל במידה ויצטרכו למצוא אותי. הבאתי כמובן גם תעודת החיסון שלי, אבל זה לא עניין אף אחד.

טיסה לליסבון

ב-15 לאוגוסט 2021 עליתי על הטיסה לציריך. הטיסה יצאה בזמן ואולי אפילו טיפה הקדימה. את הכניסה שלי לאירופה (שנגן) ביצעתי למעשה בשוויץ. אמנם היה לי זמן קונקשן קצר, אך הספקתי לעבור בדיקה בטחונית, לקחת רכבת פנימית לטרמינל השני, לעבור החתמה של הדרכון הישראלי בכניסה לאירופה ולהציג בדיקת קורונה. אפילו היה לי מספיק זמן לקנות שוקולד שוויצרי בדיוטי פרי של ציריך. כעת ציפתה לי טיסה נוספת של כשלוש שעות עד הנחיתה בליסבון.

זו הייתה הפעם השנייה שלי בפורטוגל. טסתי לכאן לפני כן במאי 2018 לאירוויזיון ולכן כבר הכרתי את העיר היטב. עוד בנחיתה יכולתי להבחין באנדרטת מגלי הארצות, במנזר ז'רונימוס ובמגדל בלן.

נחיתה בליסבון: אנדרטת מגלי הארצות ומנזר ז'רונימוס ברובע בלן

ליסבון

בשדה התעופה של ליסבון לא הייתי צריך להחתים את הדרכון, כי למעשה הגעתי בטיסה פנים-אירופית. אספתי את המזוודות והלכתי אל תחנת המטרו המשרתת את שדה התעופה. קניתי במכונות כרטיס לנסיעה בודדת, ובהמשך הטיול טענתי אותו בסכומים נוספים כדי שאוכל לטייל באמצעות התחבורה הציבורית של העיר.

הקו האדום של המטרו יוצא משדה התעופה ומסתיים בתחנת סאו סבשיאו (São Sebastião), הנמצאת סמוך מאוד למלון שלי. עם הצ'ק אין במלון הייתי צריך שוב להציג את תוצאות הבדיקה לקורונה ; בזמן הביקור שלי בעיר לא קיבלו אנשים למלונות ללא בדיקה שלילית. בנוסף הוסבר לי שבסופי שבוע אי אפשר לשבת בתוך המסעדות (אלא רק בחוץ) ללא בדיקה שלילית לקורונה. ההנחיות כמובן משתנות כל הזמן ומומלץ לבדוק אותן לפני שטסים.

החדר שלי במלון אליף אבנידס

הגעתי לעיר ביום ראשון אך התור שלי לתעודת הזהות נקבע רק ליום שלישי. מומלץ להגיע יותר מ-24 שעות לפני התור, במידה והתרחשו עיכובים לא-צפויים בטיסות. את היומיים הראשונים שלי בעיר ניצלתי לטיולים, שמופיעים בפוסטים אחרים כאן בבלוג.

ביום שני בבוקר דיברתי עם נציג פספורטוגו שבליסבון והוא הסביר לי שהתהליך ביום שלישי ייארך כחצי שעה וזה של יום חמישי - עוד כעשרים דקות. בערב יצר איתי קשר נהג המונית, שהיה אמור לאסוף אותי מהמלון אל משרד הפנים הפורטוגלי.

השלב הרביעי: הנפקת תעודת האזרח

ביום שלישי בבוקר נהג המונית אסף אותי מהמלון אל משרד הפנים. לא הייתי צריך לשלם לנסיעה של ההלוך, אלא רק לשלם לנסיעה חזור במידה ורציתי שימתין לי. בחרתי שלא לשלם, שכן ליד משרד הפנים נמצאת תחנת מטרו.

כאן מחוץ לשלוחת משרד הפנים (Loja do Cidadão de Lisboa) פגשתי את נציג פספורטוגו. זהו למעשה לא רק משרד פנים, אלא גם לשכת תעסוקה, חברת חשמל, מים, ארנונה וכד'. אמנם היו שם הרבה אנשים בחוץ, אך לא כולם חיכו לתעודת אזרח או לדרכון. כל כמה דקות יצא אחד מנציגי המשרדים כדי לקרוא בשמם של האנשים שקבעו תור. וכשהגיעה השעה שלי - אף אחד לא קרא לי.

הנציג שלי אמר שאיחור של כמה דקות זה טיפה מוזר, אבל לא נורא. אבל אז עברו עוד כמה דקות, והישראלי השני שהיה אמור להיכנס חצי שעה אחריי - כבר נכנס וסיים את התהליך. הנציג שלי בירר ומסתבר שבגלל באג במחשבים התור שלי ושל עוד כמה אנשים נעלם. רק לאחר המתנה של מעל שעה וחצי הצלחתי להיכנס פנימה וזה רק בזכות המלווה ; אם הייתי כאן לבדי, אף אחד לא היה מתייחס אלי בכלל כי אני לא דובר פורטוגזית. ברגע זה בירכתי את ההחלטה שלי לשלם על ליווי בליסבון.

בתוך משרד הפנים הנציג שלי סייע לי בתהליך מילוי הפרטים. הייתי צריך להצטלם, לחתום ולסרוק שתי טביעות אצבע. עבור התהליך המהיר של קבלת תעודת אזרח למחרת שילמתי 53 יורו במזומן. מדי פעם המחירים מתעדכנים, כמובן תמיד כלפי מעלה. הנציג שלי קיבל ממני יפויי-כח לאיסוף התעודה עבורי.

זה היה בוקר די מתיש. במקום תהליך של חצי שעה, הייתי פה מעל שעתיים - אך לבסוף יצאתי אזרח פורטוגלי באופן רשמי. מהמשרד הלכתי ברגל אל תחנת המטרו הסמוכה: Laranjeiras (משמעות השם "עצי תפוז") ושבתי בקו הכחול אל תחנת סאו סבשיאו.

תעודת האזרח שלי נאספה על ידי הנציג למחרת (יום רביעי).

תחנת  Laranjeiras - חמש דקות הליכה ממשרד הפנים

השלב החמישי: הנפקת הדרכון

בבוקר יום חמישי שוב אספו אותי במונית אל משרד הפנים והנציג שלי מסר לי את תעודת האזרח ומעטפה חתומה עם קודים לפעולות שונות אונליין.

הפעם לשם שינוי התור שלי הגיע בזמן: נכנסתי בליווי הנציג ולאחר כעשרים דקות שכללו שוב צילום, סריקת טביעות אצבע, חתימה, יפויי-כח ותשלום של 100 יורו במזומן - יצאתי ממשרד הפנים. זו בהחלט הייתה חוויה מתקנת להמתנה מורטת העצבים של יום שלישי. שוב חזרתי עם המטרו אל המלון ויכולתי להמשיך לטייל.

ביום שישי בערב התקשר אלי הנציג וקבע איתי מועד למסירת הדרכון. הוא הגיע למלון שלי ואני הייתי בעננים. שלוש שנים (ופחות שבוע) מהרגע בו נפגשתי לראשונה עם נציגי פספורטוגו, הדרכון הפורטוגלי היה בידיי.

הדרכון אצלי!

בדיקת קורונה

במקביל לכל התהליך של הדרכון הייתי צריך גם לבצע בדיקת קורונה לפני הטיסה חזור. אפשרויות לביצוע בדיקה הן בשדה התעופה (יקר במיוחד וסתם מצריך נסיעה לשם), במרפאות של Germano do Sousa (ניתקו לי כששאלתי אם הם מדברים אנגלית) אבל אני בחרתי להיבדק ב-CEDOC שבמרכז העיר. העלות בזמן הביקור שלי: 69 יורו, למרות שבאתר כתוב 75.

אפשר לקבוע איתם תור אונליין, אבל הם היו נחמדים מאד בטלפון וקבעו לי את התור בשיחה קצרה. הגעתי ביום שישי בבוקר לבדיקה: נסעתי מהמלון שלי במטרו עד תחנת Restauradores ומשם הלכתי ברגל אל תחנת המעלית בשם Lavra - Lg. Anunciada. עקרונית אפשר לעלות את השיפוע התלול ברגל, אבל כרטיס התחבורה הציבורית שלי התאים גם לנסיעה במעלית, אז למה לעייף את הרגליים כבר בבוקר? עליתי עם המעלית המשופעת ממש עד מתחם בדיקות הקורונה, נבדקתי בזריזות וירדתי ברגל את הדרך חזרה. שש שעות אחר כך קיבלתי את התוצאה השלילית ונרגעתי.

בירידה מהבדיקה ב-CEDOC. בדרך למעלה בהחלט כדאי לתפוס את המעלית.

החזרה לארץ

כעת כשאני עם הדרכון ועם התוצאה השלילית, יכולתי לחזור לארץ. בגלל מגבלות הקורונה הקשות של הגל הרביעי הייתי צריך למלא בקשת כניסה לישראל, להציג את בדיקת הקורונה ולמלא טופס מעבר דרך שוויץ.

הקונקשן שלי היה קצר במיוחד בשוויץ - כ-45 דקות לפי התכנון המקורי - אבל בריצה מהירה הספקתי להגיע אל המטוס ואפילו להמתין קצת זמן עד ההמראה. למרות הקישור הקצר אפילו המזוודה שלי הספיקה להגיע איתי. בנתב"ג עברתי בדיקת קורונה זריזה ושוחררתי לבידוד ביתי. אז אמנם יש שבוע של בידוד, אבל לפחות בתור אזרח אירופי.