פורטוגל: ארמון פנה וקאבו דה רוקה

11.05.18

ביקור חטוף בסינטרה

ליאון ואני תכננו היום לבקר בסִינְטְרָה (Sintra), העיירה הסמוכה לליסבון ואתר התיירות המפורסם לטיולי יום מחוץ לבירה. לא ערכנו את הטיול באופן עצמאי, אלא בליווי ציפי, אמו של ליאון וזוג חברים שלה מליסבון. נסענו איתם ברכבם הפרטי מליסבון אל סינטרה כדי לבקר בארמונות של העיר. 
בסינטרה אפשר למצוא ארמונות רבים כמו הארמון הלאומי שבמרכז העיירה, הטירה המוּרית ואחוזת רגלריה. מכיוון ולא תכננו את הטיול מראש וגם יצאנו טיפה מאוחר מליסבון, לא הספקנו לבקר בכל אלה. בביקור מתוכנן ומוקדם אפשר להספיק שניים או שלושה אתרים באזור סינטרה ולעבור ביניהם באמצעות האוטובוסים המקומיים, הנוסעים במתכונת של Hop-on-hop-off. אנחנו בחרנו לעצור רק לביקור זריז בארמון פֵּנָה (Palácio da Pena), שהוא הארמון המפורסם ביותר בסינטרה. 
ארמון פנה שוכן בגבעה בה עמד בעבר מנזר. המנזר נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה של ליסבון (1755). ב-1838 רכש אותו המלך פרדיננד השני כדי להפוך את המקום לארמון קיץ עבור משפחת המלוכה. בניית הארמון הסתיימה ב-1854. הוא נבנה בעירוב סגנונות ניאו-גותי, ניאו-איסלמי, ניאו-רנסנס ואחרים, מה שהביא ליצירת מבנה מסקרן מאוד לביקור. בסוף המאה ה-19 הארמון נרכש ע"י המדינה והוכרז כמונומנט לאומי. ב-1995 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.
את הביקור בארמון כדאי לתכנן מראש ואם אפשר - עדיף להימנע מהגעה עם רכב פרטי: לא קל לנהוג בגבעות התלולות שמסביב לסינטרה וקשה למצוא חניה ליד האתרים התיירותיים. המארחים שלנו בחרו להישאר ברכב בזמן שליאון ואני היינו היחידים שקנינו כרטיסים לארמון. שילמנו גם על כרטיס לאוטובוס הפנימי, שמעלה את התיירים למעלה, אך זו בהחלט עליה שאפשר לטפס באופן עצמאי. הארמון מדהים ; כשראיתי את הארכיטקטורה המצועצעת שלו ואת שילוב הצבעים הייחודי של צהוב ואדום, הבנתי מדוע הוא אחד מהיעדים המפורסמים בפורטוגל. לא יכולנו להישאר כאן למשך זמן רב, שכן המארחים שלנו חיכו לנו למטה. באופן עצמאי הייתי חוקר את הארמון על כל חדריו וגם את הגנים שמסביב, אבל לצערי היום לא היה לי מספיק זמן לזה.

בכניסה לארמון פנה

שילוב סגנונות הבנייה והצבעים נותן לו מראה מעט מצועצע

עם ליאון בארמון

קאבו דה רוקה

עצרנו לארוחת צהריים קצרה מחוץ לעיירה, כך שבסינטרה עצמה לא ביקרתי היום. משם המשכנו אל קַאבּוֹ דָּה רוֹקָה (Cabo da Roca), כֵּף המרוחק כ-42 ק"מ מליסבון וניצב עשרות מטרים מעל האוקיאנוס האטלנטי. מה שמייחד את הכף הזה והופך אותו לנקודה עמוסה בתיירים הוא מיקומו הגיאוגרפי: זוהי הנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית (לא כולל איים).
באיזור הכף נבנו מגדלור, צלב גדול ומרפסת תצפית ערוכה לכמויות המטורפות של התיירים המגיעים לכאן. הנוף אכן היה מקסים: כאן באמת נגמרת היבשה ומתחיל הים. מצד שני, עומס התיירים בשעה בה הגענו היה טיפה מעיק.

הנוף בקאבו דה רוקה

ציפי, אמו של ליאון, צופה אל עבר האוקיאנוס האטלנטי

חזרת הגמר של האירוויזיון

מבחינה תיירותית הספקנו לראות היום רק את ארמון פנה ואת קאבו דה רוקה, אבל היום הזה היה רחוק מסיום. ליאון הגיע לאכסניה שלי כדי שנוכל להחליף בגדים ולהתארגן לקראת האירוע החשוב של הערב - חזרת הגמר של האירוויזיון.
ליאון ראה את החזרה במתחם אנשי התקשורת בעוד אני קניתי כרטיס לאולם. זו הייתה הפעם האחרונה שלי לאירווזיון זה בתוך האולם, שכן לא הצלחתי להשיג כרטיסים לגמר עצמו אלא רק לחזרה. אחרי שכל השירים הופיעו עזבתי את האולם כי לא התחשק לי לראות הצבעת שופטים-מדומה ומופעי אמצע משעממים של הפורטוגלים.
חזרתי אל החדר שלי כשאני יודע שמחר מצפה לי עוד יום ארוך בפורטוגל: גם טיול מיוחד לעיירה אבורה וגם גמר האירוויזיון.

עם מעריצי קפריסין מחוץ לאולם

באולם, מחכה לתחילת המופע